המסתננים משתחררים: לא לת"א, לא לאילת
ל-ynet נודע כי משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה אוסרים על מבקשי מקלט שהשתחררו לאחרונה מסהרונים להתגורר בתל אביב ובאילת. לא ברור כיצד ייאכף האיסור: "נמנע כניסתם לערים שבהן יש ריכוז גדול של מסתננים"
פרסום ראשון: משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה אסרו על מבקשי המקלט ששוחררו בעקבות פסיקת בג"ץ להתגורר בתל אביב ובאילת ולעבוד בהן, כך נודע ל-ynet. באשרות נכתב כי זהו "שחרור בתנאים מגבילים" וכי המשוחרר "לא יתגורר ולא יעבוד בערים אלה: תל אביב, אילת". עוד נכתב: "יינקטו הליכי אכיפה כנגד מעסיק שיעסיק את הנ"ל בערים אלה".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "למדינה יש הזכות והסמכות לקבוע תנאים לשחרורם של מסתננים היוצאים ממשמורת. המדיניות היא למנוע כניסת מסתננים נוספים לערים שבהן יש ריכוז גדול של מסתננים, ובכך למנוע ככל הניתן הכבדה נוספת על האוכלוסייה המתגוררת שם. אין כל קשר בין נושא זה לבין סוגיית אכיפת איסור ההעסקה".
עוד בנושא:
- בעקבות הבג"ץ: כליאת מסתננים תופחת בחצי
הכיתוב החדש מופיע על אשרות "2א'5" שניתנו בשנים האחרונות למבקשי מקלט שהסתננו מהגבול הדרומי, ובהם לאלה ששוחררו בשבועות האחרונים ממתקן הכליאה סהרונים. לא ברור מדוע בחרו אנשי משרד הפנים לציין באשרות כי יינקטו סנקציות נגד מעסיקים בתל אביב ובאילת, היות שממילא בשנים האחרונות נכתב על כל האשרות "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה". כיתוב זה, המופיע באשרות הישנות וגם בחדשות, הוא מעין מצג שווא שאינו נאכף בפועל, מאחר שלמעשה לא קיים כל פתרון לאותם מבקשי מקלט.
בשטח לא ננקטות סנקציות נגד מעסיקים של מבקשי מקלט, כפי שהתחייבה המדינה לבג"ץ. הרציונל שעמד מאחורי אותה התחייבות היה שכל עוד אין לאותם אנשים פתרון, הם יוכלו לעבוד תוך שהמדינה עוצמת עין, ולא יינקטו פעולות אכיפה נגד מי שמעסיק אותם. זאת, עד למציאת פתרון כמו מתקן שהייה או הסרת ההגנה הקבוצתית שלה זכאים מבקשי מקלט מסודן או מאריתריאה אם יתאפשר למדינה להרחיקם. צעד זה אינו מתממש היום בשל התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל.
מלבד זאת, בינואר 2011 התחייבה המדינה לבג"ץ למסור הודעה 30 ימים לפני תחילת הליכי אכיפה נגד מי שיעסיק מבקשי מקלט. ההתחייבות הגיעה לאחר עתירה של ארגוני זכויות אדם, שביקשו לא לאסור העסקת מבקשי מקלט. האיסור החדש על מגורים בת"א ובאילת מזכיר את נוהל "גדרה-חדרה", שאסר על מבקשי מקלט לשהות במרכז הארץ. נוהל זה בוטל על-ידי שר הפנים הקודם, אלי ישי, ביולי 2009.
מדוע, אם כך, צוין על האשרות החדשות כי נאסר על בעלי אשרות לעבוד בת"א ובאילת? האם המדינה חזרה בה מההצהרה על איסור תעסוקה גורף למסתננים ומבקשי מקלט המחזיקים באשרות מסוג 2א'5?
לא ברור גם כיצד תאכוף המדינה את האיסור על המגורים באותן ערים - האם פקחי רשות האוכלוסין וההגירה יבקשו ממבקשי מקלט ומסתננים ששוחררו חוזה של שכר דירה? סביר להניח שגם לראשי רשויות אחרים סמוך לת"א ולאילת, רשויות שגם בתחומן מתגוררים מבקשי מקלט ומסתננים רבים, יהיה מה לומר בנידון.
"הממשלה מתחמקת מהתמודדות"
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, שנמסרו לוועדת עובדים זרים של הכנסת החודש, מספר מבקשי המקלט ומסתננים השוהים בישראל עמד באוקטובר על 53,636, רובם הגדול, 90%, הם אזרחי סודן ואריתריאה, שתי מדינות שישראל נמנעת מלגרש את אזרחיהם בשל מחויבויותיה הבינלאומיות. לפי אותם נתונים, מתחילת 2013 נכנסו לגבולות המדינה 38 מבקשי מקלט בלבד.
בספטמבר קבע בג"ץ כי התיקון לחוק למניעת הסתננות שאפשר כליאה של מבקשי מקלט לשלוש שנים ללא משפט, אינו חוקתי ופוגע באופן שאינו מידתי בזכות החוקתית לחירות. לפי נתונים שנמסרו לבג"ץ, במתקני הכליאה מוחזקים במשמורת 1,811 מסתננים ומבקשי מקלט. מאז החלטת בג"ץ, שקבע גם כי על המדינה להתחיל לאלתר בהליך הבחינה והשחרור של הכלואים, שוחררו 143 מבקשי מקלט, רובם נשים. בארגוני זכויות אדם טוענים כי המדינה ביזתה את פסיקת בג"ץ. הם הגישו בשבוע שעבר עתירה נגד מניעת השחרורים ועיכובם על-ידי משרד הפנים, לטענתם. מנגד אמרו במשרד הפנים כי רשות האוכלוסין וההגירה החלה בבחינה פרטנית של המקרים ושחררה עשרות מהכלואים.
"הממשלה מתחמקת מהתמודדות עם סוגיית העסקתם של מבקשי המקלט" אמרה ל-ynet ח"כ מיכל רוזין (מרצ), יו"ר ועדת העובדים הזרים של הכנסת. "במקום לבנות תוכנית תעסוקה ומגורים, שתאפשר פרנסה בכבוד לעשרות אלפי מבקשי המקלט ותשחרר את הלחץ מהשכונות ומהערים המוחלשות שבהן הם מתרכזים היום - שוב בוחרים בפתרון קל של איסור אשרה ללא מציאת פתרונות אמתיים למצב", הוסיפה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
