סטודנטים לקויי למידה: איזה סיוע תקבלו

לא קלה דרכם של הסטודנטים בעלי לקויות למידה אמנם הם זכאים לסיוע פיננסי של עד 50 אלף שקלים לשנת לימודים, אך הדרך להשיגו רצופה במכשולים בירוקרטיים, והמוסד לביטוח לאומי מערים לא מעט קשיים על הזכאים - חלק מהם נובעים מהחוקים והנהלים אליהם הוא כפוף.

לקויות למידה - כתבות נוספות בנושא:

• ביטוח לאומי מונע סיוע לסטודנטים לקויי למידה
• לקויי למידה באוניברסיטה: דעו זכויותיכם
• טיפים: השתלבות לקויי למידה בשוק העבודה
  

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים הקודמת היו כ-305,550 סטודנטים. מתוכם, לפי נתונים רשמיים של המוסד לביטוח לאומי, 7% היו בעלי ליקויי למידה (כ-21 אלף סטודנטים).

(צילום: shutterstock)

הקושי הגדול בדרך לקבלת הסיוע נובע מהליך קביעת הזכאות לנכות, שנקבעת על פי מידת לקות הלמידה. המוסד לביטוח לאומי מחלק את המידה לשלוש דרגות: לקות קלה - בין 0% ל-10%; בינונית - 20%-10%; קשה - 20% ומעלה. רק סטודנט שנקבעת לו לקות קשה, כלומר לקות העולה על 20%, יהיה זכאי לסיוע כספי.

סיוע זה, שניתן ללומדים לתואר ראשון בלבד, יכול להגיע עד 50 אלף שקל בשנה לרבות זכאות לקצבת שיקום בסך של כ-2,300 שקל לחודש, זכאות לסיוע בשכר דירה עד לסכום של 1,300 שקל בחודש ומימון שכר לימוד לפי תעריף אוניברסיטאי של כ-10,000 שקל בשנה. המשמעות היא שבעלי ליקויי למידה יכולים, במידה שהם מקבלים זכאות - לקבל מימון מלא לתואר ראשון בכל אחת מהאוניברסיטאות בארץ וגם בחלק מהמכללות.

שימו לב: פקיד השיקום לא חייב לאפשר סל שיקום לכל מי שנקבעו לו 20% נכות רפואי, ולאחרונה הוצאה הנחייה לעובדי השיקום במוסד לביטוח לאומי לתת את הסיוע רק למי שיש לו לקות למידה חמורה, קרי לקות למידה עם 20%.

אז איך תדעו מה וכמה מגיע לכם, אם בכלל? בסיוע עו"ד אייל פייפר ממשרד פייפר-כהן, העוסק בתביעות מול הביטוח הלאומי, השבנו על הסוגיות המרכזיות בנושא.

התחלתי ללמוד, אך אני לומד רק מעט שעות בשבוע. האם אהיה זכאי בכל זאת לסיוע פיננסי מהמוסד לביטוח לאומי?

בהתאם לנהלי המוסד לביטוח לאומי, על המבוטח ללמוד במוסד אקדמאי 20 שעות שבועיות. סטודנט שלא מגיע לרף של 20 שעות שבועיות לא זכאי לקצבת השיקום. במידה שאינכם מגיעים לרף זה, נסו להעלות את כמות השעות השבועיות אל 20, לכל הפחות.

אני סובל מלקות למידה מורכבת לרבות דיסקלציה, דיסגרפיה, והפרעות קשב וריכוז אבל רופא שבדק אותי בוועדות הרפואיות פסק לי נכות נפרדת על לקות הלמידה ועל בעיית הפרעת קשב וריכוז. זה בעייתי?

עקרונית, תקנות המוסד לביטוח לאומי מאפשרות לאחד סעיפי נכויות שונים ולבצע שקלול של האחוזים. כך למשל, אם נפסק למבוטח 10% בשל בעיית לקות למידה ועוד 10% בשל כאבי גב, אזי הוא לא יהיה זכאי ל-20% אלא ל-19%.

בעניין של לקות למידה קובעים הנוהלים של המוסד לביטוח לאומי כי על הרופאים שבודקים את המבוטחים לקבוע סעיף נכות אחד בשל לקות זאת. לא ניתן לפצל את לקויות הלמידה מהן סובלים המבוטחים ולטעון כי הן בעיות נפרדות. במידה שרופא בוועדות פעל כך, מומלץ לבדוק את זכאותכם בשנית. 

כמו כן, בספר הנכויות של המוסד לביטוח לאומי קיימים סעיפי נכויות אשר אינם נספרים בשקלול (למשל אחוזי נכות שניתנו בגין סכרת המאוזנת ללא כדורים עם דיאטה בלבד). לא אחת קורה כי פקידי התביעות במוסד לביטוח טועים בהחלטתם להפחית סעיפים אשר כן אמורים להיכלל. בדקו זאת היטב ואל תהססו לערער.

אני נוטל ריטלין באופן קבוע. אמרו לי כי לא מומלץ להצהיר על כך בוועדות הרפואיות.

הסטטיסטיקה מלמדת כי מי שאינו מטופל בריטלין הסיכויים שלו להגיע לרף 20% נמוכים יותר.

לא אחת קורים מקרים בהם קיימות הפרעות קשב וריכוז רציניות למבוטח, הפרעות המקשות על המבוטח להשתלב במעגל העבודה ואף מקשות על היכולת שלו לסיים את התואר. אולם לא אחת קורה כי המבוטח בוחר להתעלם מהעובדה כי הוא נוטל ריטלין. התוצאה היא שברוב המקרים ייקבעו לו אחוזי נכות נמוכים יותר מאלו שמגיעים בפועל. על כן, מומלץ בהחלט להציג בפני הוועדות את העובדה כי הנכם מטופלים באמצעות ריטלין.

הגשתי תביעה לפני שנתיים וקיבלתי רק 10% נכות. צירפתי מסמכים חדשים וועדות הרפואיות קבעו לי שוב רק 10%. מה הסיכויים שלי להצליח בערעור?

לא אחת טובים הסיכויים להצליח בתביעת החמרה. אולם אם נבדקתם בעבר על ידי הוועדות הרפואיות, עליכם להוכיח כי המצב הרפואי שלכם הוחמר מאז הבדיקה האחרונה. אם המסמכים החדשים אותם צירפתם לא מבססים עילת החמרה, עשויה התביעה להידחות.

קיבלתי 20% נכות זמנית אך המוסד לביטוח לאומי מסרב להעניק לי את סל ההטבות.

המוסד לביטוח לאומי קבע כי רק מי שיש לו אחוזים קבועים יהיה זכאי לסל שיקום. במידה שנקבעו לכם אחוזים זמניים עומדות בפניכם שתי אפשריות: האחת, להגיש ערעור ולבקש שייקבעו לכם אחוזים קבועים. השנייה: אם ועדות רפואיות לעררים דנו בעניין וקיים פגם טכני בפרוטוקול, לערער לבית הדין לעבודה.

אני מוכר כליקוי למידה מזה כ-15 שנה, ולא הצלחתי לסיים את התואר אותו התחלתי. המוסד לביטוח לאומי קבע לי בוועדות רפואיות 20% נכות לצמיתות. האם ניתן להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו?

לא אחת, בעיות של לקות למידה חמורה מאוד הבאות לידי ביטוי בבעיות זיכרון גורמות לקשיים בהשתלבות במקומות עבודה. עצם העובדה כי מעבר ללקות הלמידה מתקשה המבוטח להשתלב במעגל העבודה, עשויה להקנות למבוטח אחוזי נכות גבוהים יותר, אשר עשויים לזכותו בקצבת נכות כללית.

על מבוטח המגיש תביעה לנכות כללית להגיע לרף של 40% נכות משוקללת ובו סעיף נכות אחד של 25% לפחות או רף של 60% משוקללת. בנוסף לכך, פקיד התביעות יקבע כי הליקויים פוגעים בכושר של המבוטח לעבוד. הצעה זו טובה למי שיכולתו לעבוד מוגבלת והוא לא עובד בכלל או שעובד בעבודה חלקית.