מהומה במשפט הילד האתיופי המאומץ: "אתם רוצים לקנות אותו בכסף"
בית המשפט העליון קיים דיון נוסף בפרשה שעימתה בין משפחת אומנה שיועדה לאמצו לבין קרוביו הביולוגיים. עשרות הפגינו מחוץ למתחם, פרצו מחסום והתעמתו עם מג"ב. קרובת משפחה של הילד קראה בסיום הדיון: "זה הילד שלנו"
עימות אלים ודיון טעון במיוחד בבית המשפט העליון: בית המשפט דן היום (ג') בפרשת אימוצו של פעוט שהוצא לפני כשנתיים ממשפחתו, ומצוי מאז בסבך משפטי, בין משפחת האומנה לקרוביו הביולוגיים. יותר ממאה בני הקהילה האתיופית הפגינו במקום והתעמתו עם כוחות מג"ב. הם המתינו שעות למשפחה הביולוגית, שיצאה נרגשת ודומעת. הפרשה נחשפה לראשונה ב-ynet.
בסיום הדיון התפרצה קרובת משפחה של הילד וקראה לעבר עורך הדין של המשפחה המאמצת: "אתה הורס אותנו. זה הילד שלנו. אנחנו ילדנו אותו. אתם רוצים לקנות אותו בכסף". לאחר שיצאו הצדדים מהאולם הקרובים המשיכו בצעקות: "הוא מהבשר שלנו. אלוהים לא נתן לכם אז אתם קונים בכסף ילדים. הילד מסכן ואנחנו לא יודעים מה איתו. זה הילד שלנו, אנחנו משפחה חמה ונגדל את הילד בשמחה ואושר. יש לו בני דודים שמחכים לו".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
כך נראה המו"מ בין ישראל לפלסטינים
"אחי מת בחיקי מרעב": עדות מצפון קוריאה
מצבה הנפשי של אם הפעוט, שסובלת מסכיזופרניה, הידרדר עוד לפני שנולד, ולאחר הלידה היא נמצאה לא כשירה לגדלו. שירותי הרווחה הוציאו אותו מחזקתה, ודודתו מנהלת מאז מאבק לאמצו.
בגיל שנה הועבר התינוק למשפחת אומנה, שקיבלה אותו לידיה באופן זמני, מתוך כוונה לאמצו באופן חוקי וקבוע עם סיום ההליכים המשפטיים. במסגרת מאבק משפטי טעון, טען משרד הרווחה כי טובתו של הפעוט היא בהישארותו במשפחת האומנה נוכח הקשר שנוצר, וכי דודתו ביקשה לאמץ אותו רק לאחר שעבר למשפחה. בנוסף, נטען, הדודה היא בבחינת אישה זרה שפגשה בו רק פעמיים, לפני שהגיע לגיל 9 חודשים.
"אני נמצאת כאן כי אני חושבת שנעשה עוול לשתי משפחות", סיפרה ל-ynet אירית אפל לוין, מנהלת קבוצת מאומצים. "הן נפלו פשוט קורבן והאשמים בכך הם שירותי הרווחה, הם אלה שמסתירים מידע ומושכים זמן". ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד), שנכחה אף היא בהפגנה, הוסיפה כי "איננו מוחים מתוקף הבדלי הצבע, אלא בעקבות הנתונים הקשים לפיהם ילדים לאוכלוסיות מוחלשות, וביניהן הקהילה האתיופית, מוצאים ביתר קלות מחיק משפחותיהם".
"אין יכולת לנתק אותו מהמסגרת"
בבוקר נרשמה התפרעות בהפגנה, ובני הקהילה האתיופית פרצו את שער הכניסה למתחם בית המשפט. הם נעצרו על ידי שוטרים ברחבת הכניסה וקראו, בין היתר, "להחזיר את הנסיך החטוף".
הדודה שביקשה לאמץ את הפעוט אמרה לאחר הדיון בדמעות: "עצם זה שהכניסו את המשפחה המאמצת לדיון מעלה תחושות מאוד קשות. הבקשה של המשפחה המאמצת תמוהה. אם הם רוצים את טובתו הוא צריך לגדול איתנו".
עו"ד עמיקם הדר המייצג את המשפחה הביולגית אמר כי היה דיון ארוך בדלתיים סגורות ובהרכב מורחב. "אנחנו מקווים שלא יהפכו את ההחלטה ואת הפסיקה הקודמת בנושא. הנוכחים מספרים על דיון מעמיק בסוגיה קורעת לב. אין סיבה שהוא יגדל כאילו אין לו משפחה. מה תהיה תחושתו כשיגלה שנמסר לאחר שנאבקנו עליו. מה יגידו לו השופטים אם חלילה יחליטו להשאיר אותו - שגזלנו לך את ההזדמנות לגדול עם המשפחה הטבעית שלך?"
עו"ד רונן דליהו, המייצג את המשפחה המאמצת, אמר בסיום הדיון: "אחרי שנתיים שהילד נמצא במשפחה שהוא מכיר, אין יכולת לנתק אותו מהמסגרת. זו לא שאלה של צבע עור אלא טובתו של הקטין". הוא התייחס למה שעובר על המשפחה המיועדת לאימוץ: "עוברת עליהם תקופה נוראה ואיומה. משבר וחוסר יכולת להרים עצמם ועם כל זאת הם מגוננים על הילד".
העליון הפך החלטות קודמות
לפני כחודשיים קבע בית המשפט העליון כי הפעוט יוחזר לדודתו למרות שכבר החלו הליכי האימוץ. בכך הפך העליון שתי החלטות שהתקבלו בערכאות נמוכות יותר. "התחושה במקרה זה היא כי הבדיקה לא מוצתה עד תום, במיוחד בהתחשב בכך שכל מי שבא במגע עם הדודה גמר עליה את ההלל", נכתב בהחלטה.
"לא הפסקתי להאמין לאורך כל הדרך שהוא ישוב, אני מאושרת מכך שהילד יחזור אלינו", אמרה דודתו של הילד, שמיוצגת על ידי עורכי הדין חדווה שפירא ועמיקם הדר, לאחר ההחלטה הקודמת. "הוא תינוק אתיופי והמשפחה המאמצת אינה כזאת, טובת הילד שיחזור למשפחתו". לדבריה, שלוו בביקורת חריפה על שירותי הרווחה, "הבנתי במסדרונות בית המשפט שפשוט רימו אותי, שאני לא אמורה לעמוד בקריטריונים של משפחה מאמצת רגילה כי אני משפחה ביולוגית שלו".
מעט לאחר מכן, הגישו היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ומשפחת האומנה בקשה לדיון נוסף, שהתקבלה על ידי נשיא העליון אשר גרוניס. השופט גם הותיר על כנו את צו עיכוב הביצוע שמותיר את הפעוט אצל משפחת האומנה עד להחלטה סופית בעניינו.
"נפתחה לנו דלת קטנה של תקווה ואור בתוך עולם של חרדה לשלום הבן שלנו", אמרו בני הזוג שמאמצים את הפעוט מאז היה בן שמונה חודשים. "אנחנו ההורים היחידים שהילד מכיר. עכשיו נוכל להשמיע את קולנו. כל הורה יכול לדמיין את התחושה כשלוקחים את הבן שלו. זאת למעשה חרב על צווארו של הילד שלנו".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
