המרוץ לחלל: הודו שיגרה רכב למאדים
אחרי ברה"מ, ארה"ב ואירופה מקווה הודו להיות הרביעית שמגיעה למאדים. הרכב "מנגליאאן" צפוי לעבור מסלול של 780 מיליון ק"מ במשך 11 חודשים עד שיגיע ליעד. מחאה: "משקיעים במשרות למדענים במקום במיליוני רעבים"
מאבק בכוכבים: לפוליטיקה יש מקום אפילו בחלל
עוד חדשות בעולם :
"אחי מת בחיקי מרעב": עדות מצפון קוריאה
איחוד מרגש: אחים נפגשו אחרי 70 שנה
8 שנות מאסר לאדם שמעל בכספי ניצולי שואה
תיעוד מהאוויר: מטוסים התנגשו, כולם שרדו
רכב החלל "מנגליאאן" (רכב המאדים בהינדית) שוגר על גבי טיל מאי קטן. הרכב שמשקלו 1,350 קילוגרמים צפוי לעבור מסלול של כ-780 מיליון קילומטרים עד שיגיע קרוב למאדים כעבור 300 ימים, בחודש ספטמבר. לאחר מכן הוא יחל לחוג סביב הכוכב האדום.
הודו מקווה להיות הגורם הרביעי שמגיע למאדים אחרי ברית המועצות, ארצות הברית ואירופה. "האתגר הגדול ביותר יהיה ניווט מדויק של רכב החלל למאדים", אמר ק' רדאקרישנאן, ראש סוכנות החלל ההודית. שיגור רכב החלל שודר בשידור חי ברשת ממקום השיגור באי שריהריקוטה שבחוף הדרום-מזרחי של הודו. רדאקרישנאן ורעייתו ביקשו מאזרחי הודו להתפלל למען הצלחת המשימה למאדים.
ממשלת הודו השקיעה מיליארד דולר בתוכנית החלל שלה וספגה ביקורת גדולה ביותר על סדר העדיפויות הלקוי - יצירת מקומות עבודה למדענים ומהנדסים במקום לטפל בכלכלה המקרטעת ובמאות מיליוני הודים שחיים מתחת לקו העוני וסובלים מרעב.
למרות הביקורת, הממשלה בניו דלהי נחושה להגיע למאדים כדי לחקור את הכוכב ולאסוף ממנו נתונים אך גם כדי להקדים את היריבה הגדולה סין במרוץ לתואר המעצמה האסייתית המובילה בתחום החלל. להודו יש תוכנית חלל פעילה מאז שנות ה-60.
בשנה שעברה נחת הרובוט "קיוריוסיטי" של סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) במכתש ענקי על כוכב מאדים והחל לבצע מחקרים מדעיים על הכוכב. מדובר ברכב החלל המתוחכם ביותר שנבנה אי פעם, ולאחר נחיתתו הוא החל לשדר למעבדות נאס"א בלוס אנג'לס תמונות מהכוכב, בתחילה בשחור-לבן ולאחר מכן גם בצבעים.
הרובוט האמריקני נשלח למאדים כדי לחקור את הקרקע שלו ולמצוא עדויות להיתכנות חיים על פני המאדים. עד כה, נמצאו עדויות לקיום מים נוזליים על פני הכוכב בעבר במידה כזו או אחרת, אולם בתווך נעלמו המים מפני המאדים והם כנראה מצויים במצב קפוא מתחת לפני הקרקע. הימצאותם של מים, גם בעבר, עשויה הייתה לתמוך ביצירת חיים פרימיטיביים על המאדים. גם אטמוספירה עשירה בפחמן דו-חמצני עשויה לתמוך בקיום צורות חיים מסוימות על פני המאדים.
לפנייה לכתב/ת 
