גרמניה נגד בריטניה: ריגלתם מגג השגרירות?

משרד החוץ של גרמניה הודיע הערב (יום ג') כי זימן את שגריר בריטניה לדיון מיוחד בעקבות הדיווחים שהממשלה בלונדון מפעילה תחנת ריגול חשאית בברלין, ומשתמשת בציוד היי-טק המאוכסן בגג השגרירות שלה בברלין.

עוד חדשות מהעולם :

• ישראלי 3 בעולם בפוקר: זכה ב-3.7 מיליון ד'
• בנגלדש: 153 חיילים שמרדו נידונו לעונש מוות
• החטופה מ"בית הזוועות": "תלה אותי כמו דג"
• המרוץ לחלל: הודו שיגרה רכב למאדים
  

אם יש ממש בדברים, הרי שהם עשויים לסבך עוד יותר את פרשת ההאזנות הבינלאומית. בשבועות האחרונים מתחו באיחוד האירופי ביקורת קשה על ארה"ב בשל החשיפה כי זו צותתה למאות מיליוני שיחות באירופה וגם למנהיגים בכירים, בהם אנגלה מרקל, אולם מאז רבו הדיווחים גם על תוכניות הריגול החשאיות של חברות האיחוד ברחבי היבשת, שהוכיחו כי המציאות מורכבת בהרבה, ושבפועל סוכנויות ביון רבות מבצעות פעולות מעקב חודרניות בהרבה מכפי שהיה ידוע קודם לכן.

ראש ממשלת בריטניה קמרון. לונדון נדרשת להסברים(צילום: MCT)

העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" חשף היום, בהסתמך על מסמכים חדשים מהאוסף שהדליף איש המודיעין האמריקני לשעבר אדוארד סנואודן, כי בריטניה מפעילה רשת של "עמדות ריגול אלקטרוניות" מהשגרירות שלה, הסמוכה מאוד לבונדסטג וללשכתה של קנצלרית גרמניה מרקל. בדיווח נטען כי מסמכי סנואודן בצוותא עם צילומי אוויר ומידע על פעילויות ריגול בעבר בגרמניה, מצביעים על כך שייתכן כי בריטניה מפעילה תחנת מעקב תוך שימוש בציוד המאוכסן בגג השגרירות הבריטית בברלין. שגרירות בריטניה סירבה לפי שעה להגיב.

הפרשה שסיבכה את אובמה

המתיחות החדשה בין ממשלת גרמניה ללונדון באה דווקא בשעה שכמה ממדינות אירופה מנסות להציג חזית אחידה נגד פעילויות ריגול, ואף להגיע להסדר מחייב שיפחית את פעולות המעקב ברחבי היבשת. הצעד הזה בא על רקע החשיפות האחרונות שלפיהן במסגרת תוכנית ההאזנות של סוכנות המודיעין האמריקנית NSA, צותתה ארה"ב לעשרות מיליוני שיחות בצרפת, ספרד ואיטליה, ואפילו לטלפון הסלולרי הפרטי

של הקנצלרית מרקל.

שגרירות ארה"ב בברלין. גם מכאן ריגלו, לפי הדיווחים(צילום: גטי אימג'ס)

פרשת הציתותים של הממשל האמריקני פגעה מאוד בתדמיתו וסיבכה את אובמה גם בבית. מוקדם יותר השנה חשפו עיתונים אמריקניים ובריטיים שרשויות אכיפת החוק והביטחון וסוכנויות ריגול בארה"ב צותתו בשנים האחרונות לעשרות אלפי אזרחים אמריקנים דרך חברות טלפון, שירותי דואר אלקטרוני, חשבונות פרטיים ברשתות החברתיות ושירותים אינטרנטיים אחרים כמו תוכנת סקייפ. בהמשך התברר כי ההאזנה הייתה נרחבת בהרבה, וכללה גם מיליוני אזרחים ובכירי ממשל ברחבי העולם, כולל מדינות אירופיות הנחשבות לידידותיה הטובות ביותר של ארה"ב, כמו בריטניה, גרמניה וצרפת.

מבקרי תוכניות הציתות שנחשפו טענו כי מדובר בהפרה חמורה ובוטה של הזכות לפרטיות, ואפילו עיתונים ליברליים כמו "ניו-יורק טיימס", שבדרך כלל תומכים בנשיא ארה"ב ברק אובמה ובקו הכללי שהוא מייצג, מתחו עליו ביקורת קשה. אובמה עצמו ובכירי ממשל אחרים הגנו על תוכניות הציתות שנחשפו, הדגישו שהן נעשו בידיעת הקונגרס ובאישורו, והבהירו כי היקפן קטן מכפי שדווח. אובמה עצמו אמר כי במידע

שנאסף בתוכניות אלה לא נעשה שימוש לרעה, וכי לא ניתן להבטיח "100% ביטחון ו-100% פרטיות". עם זאת, הוא הבטיח לבחון היטב את המדיניות כדי לדאוג שלא לפגוע בזכויות הפרט.

מי שחשף את תוכנית הציתותים הסודית הוא אדוארד סנואודן, איש מודיעין אמריקני שהחליט - לטענתו מטעמים אידיאולוגיים - להוציא לאור את הפרטים ונמלט לאחר מכן להונג קונג. מחשש שיוסגר לארה"ב הוא ברח משם לרוסיה, שהודיעה כי לא תמסור אותו לידי האמריקנים. הסתתרותו של סנואודן בנמל התעופה במוסקבה העכירה עוד יותר את היחסים בין רוסיה לארה"ב, שיודעים מתיחות הולכת וגוברת בשנים האחרונות על רקע מעצר הדדי של מרגלים וסוגיות גיאו-פוליטיות כמו הגרעין האיראני ומלחמת האזרחים בסוריה, שבכל הקשור להן מתייצבות מוסקבה ו-וושינגטון משני צדי המתרס.