חליפת האיומים של אלכס / מליניאק ברביעי
אלכס גלעדי, אגדה בעיני עצמו, שוב מאיים בנידוי מתחרויות בינלאומיות. אריה מליניאק קורא לו לשחרר אותנו מנוכחותו. וגם: הקומבינות של פלאטיני
עוד ב-ynet ספורט:
- יוסי בניון במסלול המהיר להרס הקריירה / יהונתן משעל
- כספי ומקל בעוד הופעה מרשימה
- השיא של רונאלדו, המרמור של קסיאס
אני דווקא כן פונה לגלעדי: שחרר אותנו מנוכחותך. אתה לא שייך לפה. נמאס מתרחישי האימים שאתה מפזר בכל פעם שאתה מגיע לחופשת מולדת. חשוב לך מינהל תקין? תבדוק איך אישרו לקיים את משחקי אולימפיאדת החורף בסוצ'י, עיירה בה אין בכלל שלג, או את מונדיאל 2022 בקטאר בטמפרטורה של 50 מעלות. רוחם של הצדיקים הבלאנז' וסמרנש עדיין מרחפת.
אלכס גלעדי, אגדה בעיני עצמו, מפזר איומים והנייטיבס בפאניקה. אולי הגיע הזמן שיוכיח שיש כדורים חיים באקדח הקפצונים שלו. שינצל את הקשרים שלו בוועד האולימפי הבינלאומי, וידאג שיעיפו את ישראל מתחרויות בינלאומיות. שינהג בדיוק כמו שמאלנים קיצוניים, שרותמים
אמנם האחים ורשביאק כבר הלכו הביתה, אבל המערכת לא השתנתה בכלום. אילו זה היה תלוי בגלעדי, מדינת ישראל צריכה להמשיך לשפוך מאות מיליוני שקלים בשנה לספורט, ולתת לעסקנים לעשות במערכת כבתוך שלהם. את הרפורמה חובה להרחיב לכל הענפים, יעלה כמה שיעלה. בינינו, זה לא יעלה כלום, כי אין לנו הרבה להפסיד בזירה הבינלאומית. את הכדורסל הישראלי צריך לשקם מהיסוד. מכבי ת"א תמשיך לשחק בכל מקרה ביורוליג, כי זו מסגרת מסחרית שלא קשורה לפיב"א. בכדורגל לא נגיע למונדיאל, גם אם יגדילו את מספר הנבחרות ל־60. מה נשאר? מדליה פה ומדליה שם בענפים הקטנים פעם בארבע שנים. לא נורא, מחיר סביר בשביל לעשות סדר בספורט אחת ולתמיד.
הציבור ונציגי הציבור
עוד קצת גלעדי. אלכס טוען שאין צורך למנות נציגי ציבור להנהלות האיגודים והוועד האולימפי, כי חברי ההנהלות כיום הם נציגי ציבור. קשקוש. את חברי הנהלת הוועד האולימפי, ההתאחדות לכדורגל ויתר האיגודים, לא בחר הציבור והם גם לא מייצגים את הציבור. שטרן חלובה וחבריו לא עברו "ועדת טירקל", והציבור בכלל לא מעניין אותם. מישהו בהנהלת ההתאחדות לכדורגל מחה על מחירי הכרטיסים למשחקי הנבחרת, או על כרטיסי חייל ונוער שלא קיימים במציאות? לא שמעתי שמישהו ייצג את הציבור במאבק בין מנהלת הליגה בכדורסל לארגון השחקנים, על מספר הזרים. נציגי ציבור, עלק.כל חברה קטנה שמנפיקה מניות לציבור מחויבת לשקיפות, דיווח וצירוף דירקטורים מטעם הציבור להנהלה. הספורט, שכולו ציבורי ומתוקצב בכסף ציבורי, מנוהל בידי שליחים של מרכזי הספורט, ואלכס גלעדי לא מוכן שמישהו יבדוק מה קורה שם. כל בית כנסת שרוצה מימון מהמדינה, חייב להיות רשום כעמותה ולהיות מפוקח בידי רשם העמותות. בספורט יש עדיין קבוצות, שמקבלות כספים דרך המרכזים מבלי להירשם כעמותות, ולמדינה אסור להתערב.
חלק מחברי הנהלות מוסדות הספורט הם אנשים טובים, הבעיה שהם נולדו בחטא. גם אם אבי לוזון הוא יו"ר ההתאחדות הטוב בעולם, הוא לא היה נבחר לתפקיד אלמלא תמיכת יו"ר מרכז מכבי – צבי ורשביאק הזכור לרע. הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, נבחר כנציג הפועל על ידי סיעת כל המרכזים – עוד המצאה ישראלית מקורית. חלוץ קלט מהר שחובה להפריד בין איגוד הכדורסל למנהלת הליגה, ודרש מחיים אוחיון יו"ר גלבוע/גליל, מוטי אמסלם מאילת וצביקה ליבר מנתניה, לבחור בין הנהלת האיגוד למנהלת הליגה. נציגי ציבור היו דורשים את זה מזמן.
אבל המבחן הגדול של חלוץ יהיה שמעון מזרחי. נראה את יו"ר האיגוד מזיז הצידה את האיש שהביא אותו לאיגוד. מזרחי אולץ ע"י משרד הספורט לוותר על תפקידו כיו"ר זמני של האיגוד בשל ניגוד עניינים, וההודעה על מינוי שלו לנציג איגוד הכדורסל במועצה הלאומית לספורט ללא אישור של ההנהלה, היא צחוק מהעבודה.
לפי גלעדי, התערבות הממשלה בספורט היא אלימה, לדבריו. השוטר, על פי גלעדי, הוא הגנב. ושמישהו ינסה לעשות סדר בספורט.
שיטת פלאטיני
מישל פלאטיני גאון. מאחר שהוא נתמך בידי מדינות "קטנות", הוא דואג לאינטרסים שלהן, שימשיכו לתמוך בו. המחיר לא גבוה, תוספת כמה נבחרות למונדיאל, בנוסף לצ'ופרים הרגילים: מינוי נציגים מהפרובינציה לכל מיני ועדות. אבי לוזון הוא דוגמא מצוינת, הגיע כנציג ההתאחדות הישראלית ויישאר באופ"א בזכות קשריו עם פלאטיני.
כאוהדי כדורגל כולנו צריכים לתמוך בדרישה לצמצם את מספר הנבחרות במונדיאל וביורו, למרות שזה יקטין את הסיכויים של נבחרת ישראל להגיע למפעלים הגדולים. פלאטיני רוצה להגדיל את מספר הנבחרות שמשתתפות במונדיאל ל-40. שמונה נבחרות יקבלו בראש מברזיל, ארגנטינה והולנד, אם כי פעם בדור קונגו או צ'אד יוציאו תיקו מאנגליה ותהיה חגיגה גדולה באפריקה.
לאור ההצלחה הצפויה, אפשר להרחיב את השיטה לענפים נוספים. בשביל לשבור סוף סוף את שיא העולם של מייקל ג'ונסון בריצת 400 מטר, אפשר לקצר את המרחק ל-350. אפשר גם לקפוץ לגובה מארגז, או לרוץ מרתון בירידה. כל האמצעים כשרים להשגת המטרות, אבל אף אחד לא יכול להתחרות עם היצירתיות שלנו: להעלות בעונה אחת שש קבוצות, ולקזז חצי מהנקודות בפלייאוף. רק בישראל.
כנסו, כנסו:
בוריס: בני משחק בקבוצת הנוער של הפועל ירושלים, גובהו 2.04 מ' וכמובן הוא משחק כגבוה עם הגב לסל. איני מאמן אבל גם אני מבין שניתן לנצל אותו כשחקן יותר טוב. אין כמו הטור שלך שעסק באימון גבוהים, על מנת להמחיש את כוונתי, או כמו שאומרים: "הוצאת לי את המילים מהפה". הזדהיתי מאוד עם מה שכתבת, וכפי שציינת באמת אין לנו שחקנים נמוכים שיודעים להפעיל את הגבוהים בצורה טובה. המאמנים צריכים לקחת את העניין כפרויקט. השאלה, האם זה באמת יקרה?מליניאק: בוריס, יש בשורות טובות. זה קורה. בימים אלו הולכים להקים באיגוד הכדורסל נבחרת גבוהים. לא בטוח שהבן שלך יהיה כלול בסגל, אבל לפחות עושים צעד בכיוון הנכון. מציע שתבדוק עם הפועל ירושלים איך מכניסים את הילד לסגל הזה. יעבדו שם מאמנים טובים, אני בטוח.
יהודה נאון: בתור אוהד כדורסל עשרות שנים שמתי לב לתופעה יפה ומרגשת שמתרחשת בשנה־שנתיים האחרונות, וזוהי חזרה של קבוצות כדורסל מהעבר שהיו מעמודי התווך של הענף במשך שנים רבות. קבוצות שנעלמו ונמחקו למשך שנים ארוכות ועכשיו הן חוזרות. מי היה מאמין שנשמע שוב את השמות בית"ר ירושלים, הפועל רמת-גן, הפועל חיפה, הפועל גבת-העמק, בית"ר ת"א, מכבי רעננה? מי היה מאמין שמכבי דרום ת"א תחזור? א.ס. רמת־השרון? כל הקבוצות האלה ונוספות, שיחקו בליגה הראשונה ועכשיו בונות עצמן מחדש בליגות הנמוכות. בשקט, בצניעות ובסבלנות. אני חושב שהמגמה הזאת של קבוצות שחוזרות מאוד מרגשת, חיובית ונותנת הרבה סיבות לאופטימיות לקראת השנים הבאות בכדורסל הישראלי.
מליניאק: ראשית, גם אני מברך על התופעה. הכדורסל הישראלי סבל קשות מסגירת הספורט בתנועה הקיבוצית, כי קשה למצוא היום בערים מגרשים פתוחים לשימוש הציבור, שם גדלים הקלעים. מתברר שהקלישאה אי אפשר להחליף קבוצה ואמא, היא נכונה. שום אוהד של הפועל רמת־גן לא הפך לאוהד של מכבי ראשל"צ, בגלל שהפועל רמת-גן התפרקה. האהדה לקבוצה היא וירוס רדום, שמתעורר כשהקבוצה נולדת מחדש. ההצלחה של הפועל אוסישקין, קטמון ירושלים וקביליו יפו, כנראה עשתה משהו. אוהדים שעברו ביחד חוויות שנשארות לכל החיים, מזהים זה את זה מקילומטרים. יש אחד שלמד איתי בכיתה לפני 50 שנה, שעד היום מקובע בזכרון שלי כאוהד הכח היחיד בבית הספר.
לפנייה לכתב/ת 
