סיפור הפרברים: רובין הוד של ניו יורק
הוא מתגורר בברוקלין, רואה עצמו כנציג של המיעוטים והשכבות החלשות ומתנגד למדיניות הקשוחה של המשטרה נגד חשודים. ביל דה בלאזיו השיב את הדמוקרטים לשלטון ב"תפוח הגדול" אחרי 20 שנה ועשה זאת הרבה בזכות רעייתו ושני ילדיהם האפרו-אמריקנים, שהפכו לכוכבים ברשת
ההיפך המוחלט ממייקל בלומברג רוקד כל הדרך לניצחון: ביל דה בלאזיו בן ה-52 נבחר הלילה (יום ד') לראשות העיר ניו יורק והחזיר את הדמוקרטים לשליטה ב"תפוח הגדול" אחרי 20 שנות שלטון רפובליקני. דה בלאזיו הוא ההיפך הגמור מראש העיר ב-12 השנים האחרונות, המיליארדר מייקל בלומברג, שזוהה כ"חבר של וול סטריט והכסף הגדול".
עוד חדשות בעולם :
פיגוע שני בשבוע: גל של טרור מכה בסין?
ארה"ב: אסד לא הצהיר על כל מאגרי הכימי
גר 13 שנה בקבר ליד שלד חברו המת
ראש העיר טורונטו מודה: "עישנתי קראק"
דה בלאזיו ניהל קמפיין בחירות על בסיס מצע ליברלי קיצוני שכולל תמיכה בחלשים. הוא הבטיח לבני מעמד הביניים לדאוג לרווחתם טוב יותר מאשר בעבר ולגבות יותר מסים מבעלי הכנסות גבוהות. דה בלאזיו נאבק בשנים האחרונות במסגרת תפקידו כחבר מועצת העיר ניו יורק לחוקק חוקים לקידום דיור ציבורי מוגן, למען חולי איידס ולמען שוויון זכויות לזוגות גאים.
המשפחה המרקדת. דה בלאזיו, רעייתו וילדיו עושים שמח בקמפיין
אחד מכוכבי הקמפיין, בנו של דה בלאזיו דאנטה
ב-12 השנים האחרונות הוביל בלומברג, כמו רודי ג'וליאני לפניו, מדיניות משטרתית קשוחה שמעניקה לשוטרים יד קלה לחיפוש על גופם של חשודים שנעצרים בעיר, שהם ברובם בני מיעוטים. דה בלאזיו יצא נגד מדיניות זו ונגד ההתמקדות המשטרתית בשחורים ובבני מיעוטים.
רקדו כל הדרך לניצחון
ראש העיר הנבחר נשוי למשוררת האפרו-אמריקנית שירליין מקריי, שאותה הכיר בשנות השמונים במטה הבחירות של ראש העיר דאז דיוויד דינקינס. ילדיו של דה בלאזיו, קיארה ודאנטה, שחורים ונטלו חלק פעיל ביותר בקמפיין הבחירות שלו, הוסיפו לו הרבה צבע והפכו לכוכבים ברשת וביוטיוב. שני הילדים, ביחד עם אמם, ניצבו ליד דה בלאזיו בנאום הניצחון שנשא מול תומכיו הרבים לאחר בחירתו וקינחו אותו בריקוד משפחתי מתואם להפליא.
דה בלאזיו ומשפחתו חיים ברובע ברוקלין ובלומברג חי במנהטן. קיארה ודאנטה, שזכה לפרסום בגלל אביו אך גם בגלל שיער האפרו שלו, לומדים במערכת החינוך הציבורית של ניו יורק. אם זה תלוי בדה בלאזיו, יש להחזיר את הגלגל לאחור ב"תפוח הגדול". ראש העיר הנבחר לא ממש אהב את עשרים השנים האחרונות שבמהלכן ניהלו שני רפובליקנים את העיר. למרות הביקורת הגדולה של דה בלאזיו נגד שני ראשי העיר הקודמים, אי אפשר לקחת מהם כמה מהישגיהם. ג'וליאני הכניע בשנות התשעים את הפשיעה הגדולה בניו יורק ובלומברג הוביל את העיר במסע מכשולים שנמשך כמה שנים לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 ופרוץ המשבר הכלכלי החמור ב-2008.
בניגוד לבלומברג, שעשה הון עתק לפני שנכנס לחיים הציבורים ולכיסא ראש העיר, דה בלאזיו הוא איש הפרברים והמיעוטים שגדל בתוך המנגנון הציבורי של ניו יורק והפוליטיקה המקומית. כשהוא התייצב הלילה על דוכן המנצחים עמדו מאחורי תומכים שחורים, היספנים ולבנים. במהלך נאומו הוא הבטיח באנגלית ובספרדית ש"לא נשאיר שום ניו יורקר מאחור. זה לא קל להתמודד עם חוסר שוויון. האתגר שלנו הוא תוצאה של עשרות שנים והפתרונות לא יהיו בן לילה".
הניו יורקרים מאסו בטייקונים
מדהים לראות עד כמה מאסו תושבי ניו יורק בטייקונים שלהם וביצעו פניית פרסה לכיוון פרוגרסיבי. הסקרים האחרונים שנערכו בניו יורק הראו שהציבור מאס בבלומברג וממדיניות של תמיכה בבעלי ההון. הלילה זה בא לידי ביטוי בתמיכה מדהימה שקיבל דה בלאזיו (75 אחוזים) לעומת 23 אחוזים בלבד שקבל יריבו הרפובליקני ג'וזף לוטה, איש עם יכולת וקבלות שהוביל את רשות התחבורה המטרופוליטנית.
על הנייר, ההישג הפוליטי הקודם הגדול של דה בלאזיו היה הובלת מסע הבחירות של הילרי קלינטון לסנאט מטעם ניו יורק בשנת 2000. אולם למעשה, הוא לא באמת הוביל את הקמפיין של הילרי, שמוזכרת בתקופה האחרונה כמועמדת פוטנציאלית לנשיאות ארצות הברית. דה בלאזיו נחשב לפני 13 שנה לאדם חלש ולא החלטי, דבר שהוביל לכך שהוא לא המשיך עם הילרי לפוליטיקה הארצית, אלא המשיך לדשדש בפוליטיקה המקומית. זה לא הפריע לבני הזוג קלינטון לתמוך במועמדות של דה בלאזיו לראשות העיר ניו יורק ובחודש שעבר עמדה הילרי בראש קמפיין לאיסוף תרומות למענו.
סוציאליסט מלידה: ההורים נרדפו בתקופת המקארתיזם
מי שמחפש את המקור לעמדות הסוציאליטיות שגיבש דה בלאזיו, ימצא אותו אצל הוריו, שנרדפו על ידי הממשל האמריקני בתקופת המקארטיזם בשל עמדותיהם הקומוניסטיות. אביו של דה בלאזיו, וורן וילהלם, היה כלכלן שאיבד רגל במלחמת העולם השנייה ואיבד את משרתו בגלל הרדיפה של הסנטור האמריקני ג'וזף מקארתי. הוא הידרדר לאלכוהוליזם והתגרש מאמו. בתום לימודיו בבית הספר התיכון ויתר ביל הצעיר על שם משפחתו של אביו ואימץ את שם משפחתה של אמו. "הכאב שהוא גרם לאנשים, גם אם לא התכוון לכך, היה גדול", אמר דה בלאזיו בראיון ל"ניו יורק טיימס".
בשנות ה-80, כשהיה בשנות העשרים לחייו, תמך דה בלאזיו במשטר הסנדיניסטי השמאלני בניקרגואה. הוא עזר להתרים כספים לתנועה הסנדיניסטית המהפכנית בניו יורק ואף היה מנוי לעיתון התנועה "בריקדה". כשנשאל כעבור עשור על מטרותיו החברתיות, הוא השיב שהוא תומך בסוציאליזם דמוקרטי. לאחר לימודיו החל דה בלאזיו לעבוד כמארגן פוליטי במרילנד ובזמנו הפנוי אסף כספים למען ניקרגואה.
תושבי ניו יורק וכל מי שמתקשה למצוא בה דיור במחירים סבירים ימצאו בדה בלאזיו בעל ברית. בשנת 1983 הוא עבר לגור בשכונת סוהו בניו יורק, אך פונה ממנה לאחר שהיה דייר משנה.
קמפיין בחירות זה דבר אחד וניהול העיר הגדולה בארה"ב זה סיפור אחר לגמרי, אומרים יריביו של דה בלאזיו. כעת, עם בחירתו, יהיה מעניין לראות אם ראש העיר הנבחר יהפוך לאביר חברתי, מעין רובין הוד מודרני, או שהבירוקרטיה העירונית והכסף הגדול יכניעו אותו ויכניסו אותו לתלם שבו צעדו קודמיו בתפקיד.
לפנייה לכתב/ת 
