סקר: למרות הסנקציות, האיראנים בעד הגרעין
מכון הסקרים "גאלופ" מספק הצצה נדירה לתוככי החברה האיראנית והשפעת הסנקציות עליה כשברקע המו"מ עם המערב. 85% מודים שהעיצומים פגעו בחייהם, 50% - באופן משמעותי. הבעיה: 68% תומכים בכל זאת בתוכנית הגרעין. כמה מאשימים את ישראל, וכמה מעזים להאשים את ממשלתם?
סקר חדש שמפרסם היום (ד') מכון הסקרים "גאלופ" מספק מבט אל תוך החברה האיראנית והתמודדותה עם הסנקציות המוטלות על המדינה מצד האו"ם, ארה"ב ומדינות מערב אירופה. לפי מכון הסקרים, 85% מהאיראנים מעידים כעת כי הסנקציות הבינלאומיות פוגעות באיכות חייהם, ו-50% מהאיראנים אומרים כי הן פגעו בחייהם הפרטיים באופן משמעותי. אחוז גבוה עוד יותר של איראנים אומר כי הסנקציות פוגעות באיכות החיים של החברה האיראנית ככלל, מעבר לפגיעה בחייהם הפרטיים.
עוד חדשות מהעולם :
- אש על המסלול: צפו בנוסעים בורחים מהמטוס
- פיגוע שני בשבוע: גל של טרור מכה בסין?
- סיפור הפרברים: רובין הוד של ניו יורק
- ארה"ב: אסד לא הצהיר על כל מאגרי הכימי
עם זאת, הנתון המעניין ביותר בסקר הוא אולי זה שלפיו למרות הסנקציות הנושכות, שניים מכל שלושה איראנים (68%) סבורים כי טהרן צריכה להמשיך ולדבוק בתוכנית הגרעין. לפי מכון "גאלופ", הנתון הזה מלמד כנראה על התפקיד המשמעותי שממלא הרגש הלאומי האיראני לנוכח הלחץ הבינלאומי הגדול על המדינה והעימות עם המערב.
במכון מדגישים שכשהשאלה מנוסחת אחרת, תמיכת האזרחים האיראנים בתוכנית הגרעין נמוכה הרבה יותר, גם אם אינה מבוטלת: כשהם
נשאלים אם הם "תומכים" או "לא תומכים" בחתירת ארצם ליכולת גרעינית (כלומר, במנותק מרגש הגאווה המתלווה לסכסוך הדיפלומטי עם המערב), 56% מביעים תמיכה בתוכנית גרעין שלא למטרות צבאיות ו-34% מביעים תמיכה בתוכנית גרעין שכן למטרות צבא.
לפי הסקר, האיראנים רואים בארה"ב האחראית הראשית לסנקציות נגדם. 46% מהם סבורים כי ארה"ב היא האשמה בסנקציות, ורק 13% רואים בממשלת איראן האחראית הראשית לעיצומים. 9% רואים בישראל האחראית מספר אחת, ו-6% מאשימים את מדינות מערב אירופה ואת האו"ם. 16% אמרו כי אין להם דעה בעניין. הסקר של מכון "גאלופ" התבסס על שיחות עם 4,507 איראנים בני 15 ומעלה.
הסקר מתפרסם כשברקע השיחות המתחדשות בין איראן לבין המערב, והתקווה בארה"ב ובאירופה שהפעם ניתן יהיה להגיע להסדר עם איראן שיפתור את משבר הגרעין בדרכי שלום. איראן הבהירה כי המטרה הראשית שלה היא להביא להסרת הסנקציות, הכוללות בין השאר חרם נפט
ואיסור על מסחר עם חברות איראניות. הסנקציות הללו הביאו לעליית מחירים דרמטית בשוק האיראני ולירידה משמעותית בערך המטבע של איראן.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מזהיר כל העת את המערב שלא להתפתות למה שהוא מכנה "התרגיל האיראני", ולא לאפשר לממשלה האיראנית לנצל את השיחות כדי למשוך זמן במקביל לדהירתה לעבר הפצצה. בשבוע שעבר ביקש הממשל האמריקני מהקונגרס להימנע מאישור סנקציות חד-צדדיות נוספות של ארה"ב נגד איראן, כדי לא לפגוע עוד יותר באמון בין הצדדים על רקע המשא ומתן. נתניהו, מנגד, קורא להחרפת הסנקציות, בניסיון לנצל את שעתה הקשה של איראן כדי להביא לפירוקה המוחלט מתוכנית הגרעין.
בתוך כך, כלת פרס נובל האיראנית שירין אבדי מתחה היום ביקורת על ביצועיו של נשיא איראן חסן רוחאני בכל הקשור לזכויות אדם מאז
כניסתו לתפקיד. היא הדגישה את העובדה שלפי נתונים המגיעים מאיראן, מאז שהתיישב על כס הנשיאות חלה עלייה דרמטית במספר ההוצאות להורג, והאשימה אותו כי אף שהבטיח לשפר משמעותית את כיבוד זכויות האדם באיראן, לפי שעה הוא מסתמך רק על השחרור של אסירים פוליטיים.
אבדי, עורכת דין ופעילת זכויות אדם, זכתה בשנת 2003 בפרס נובל לשלום בגין מאמציה לקדם דמוקרטיה. בראיון לסוכנות הידיעות AP היא אומרת כעת כי לרוחאני אולי יש מוניטין של רפורמטור ומתון, אולם עד כה "אני מקבלים סימנים שליליים" מממשלתו בכל הקשור לזכויות אדם.
לפנייה לכתב/ת 
