מ' השיכון: המדינה לא רוצה לטפל בכפר שלם

"למדינה אין כל כוונה לטפל בפינוי-בינוי בשכונת כפר שלם בדרום תל-אביב". כך אמר היום (ה') שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בוועידת ההתחדשות העירונית "אורבן 2013" שערכה חברת מידע כנסים במשכן הבימה בתל-אביב. בפאנל בנושא פינוי-בינוי, שהנחה כתב "ידיעות אחרונות" עופר פטרסבורג, נידונה סוגיית כפר שלם, שבה ניתן להקים 2,000 יחידות דיור על שטח שבו יושבות בצפיפות ובתנאים קשים כ-200 משפחות שפלשו לאזור, ועוד כ-400 משפחות שזכאיות לפיצוי עבור הפינוי.

• ת"א: תושבי כפר שלם יפונו עד סוף השנה?
• האוצר: ת"א מחזיקה מיליונים שנועדו לדיור ציבורי
• תושבי כפר שלם קטעו את אטיאס: רוצים פתרון
  

יו"ר חברת חלמיש לשעבר, עו"ד רחל תורג'מן, אמרה שהיא פסימית לגבי הסוגיה, בשל אי-רצון של הממשלות לפתור את הבעיה בכפר שלם. "אם היה רצון מצד הממשלה - בעיית כפר שלם הייתה נפתרת", אמרה תורג'מן. לדבריה, בשנות ה-90 של המאה הקודמת ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, דרש את פינוי השכונה, ומנכ"ל חלמיש דאז, יובל פרנקל, פינה מאות משפחות - ונבנו כ-1,000 יחידות דיור במקום. "זה מוכיח שכשרוצים אפשר, אבל הממשלה הנוכחית כנראה לא רוצה".

בתגובה הודה בן אליהו כי המדינה אכן אינה רוצה לפנות את כפר שלם. "חבל להשקיע אנרגיות ומשאבים במקום שזה לא הולך. הם לא רוצים? נעשה במקומות אחרים ושהם יישארו שם ויחכו בתור", אמר. תורג'מן הופתעה מדבריו ואמרה: "מדובר ב-2,000 יחידות דיור בתל-אביב - עיר שיש בה בעיית דיור קשה. פינוי-בינוי בכפר שלם הוא עניין חברתי שישנה את כל המרקם הסביבתי של דרום תל-אביב", טענה.

אולם בן אליהו דחה את דבריה ואמר: "יש מקומות שאתה מקדיש עבורם תקציבים וזמן, אך הסיכוי קלוש. החוכמה היא ללכת קדימה, לא להיתקע ולהתמודד עם העקשנים האלה. לא מעוניינים? לא נעשה. יש מקומות זמינים אחרים". על שאלתו של פטרסבורג מה התייחסותו של בן אליהו ל-2,000 יחידות הדיור שניתן לבנות בשכונה, השיב מנכ"ל משרד השיכון כי הן "במקום האחרון" מבחינתו בשלב זה. על כך אמרה תורג'מן ל-ynet כי "אני מעריכה את הכנות והיושר של בן אליהו לומר את הדברים, אך אם מדובר במהלך אמיתי - זאת בכייה לדורות".

מזכיר ועד כפר שלם, אהרון מדואל, מסר לאחר הפאנל בתגובה לדברים כי "אנחנו בקשר שוטף עם שר השיכון, אשר התחייב רק לפני שבוע שיטפל בסוגיית כפר שלם. בעקבות הדברים, בכוונתנו לפנות לשר ולבקש הבהרות בנוגע לדבריו של בן אליהו".

מלשכת שר הבינוי והשיכון אורי אריאל נמסר כי "נפגשתי עם אנשי כפר שלם שלוש פעמים ביחד עם ח"כים נוספים מהבית היהודי. אני פועל למצוא להם פתרונות יחד עם עיריית תל אביב וחברת חלמיש".

"לא צריך לשאול את הדיירים אם הם רוצים להתפנות"

עוד עלה בפאנל נושא אי-ההתקדמות של תוכניות תמ"א 38 ופינוי-בינוי ברחבי הארץ. במהלך הפאנל תקף יו"ר ובעלי קבוצת חג'ג', עו"ד צחי חג'ג', את אוזלת ידה של הממשלה. "אם תמ"א 38 ופינוי-בינוי הם שיקול לאומי, כמו שכולם טוענים כאן, אז לא צריך לשאול את הדיירים אם הם רוצים או לא", אמר חג'ג'.

לדבריו, "יש מדינות רבות שבהן לא צריך הסכמה מלאה של הדיירים לפינוי-בינוי או חיזוק מבנים. צריך לייצר חקיקה שבאזורים בהם יש סכנה לרעידת אדמה או שיש לעשות בהם פינוי-בינוי ומדובר בשיקול לאומי - הדיירים יחויבו להתפנות ולקבל דירה חדשה, או לחלופין להסכים לפרויקט של תמ"א 38".

חג'ג' הוסיף כי לעניות דעתו יש להקים ועדה מקצועית, שתקבע אילו אזורים ייחשבו כבעלי שיקול לאומי, ובהם לא יהיה צורך בהסכמה מלאה של התושבים. "בכל השנים הקודמות הייתי בכנסים דומים. כולם רוצים, כולם מדברים - וכלום לא קורה. אומרים שבתל-אביב זה כדאי ושווה, אבל עד היום עשו תמ"א 38 בשמונה בניינים בלבד בעיר. כשיסירו את החסמים, בעיקר במה שקשור להסכמת הדיירים, קבוצת חג'ג' תלך גם לפריפריה - ולא תעשה רק תמ"א 38 בתל-אביב".

לדברי חג'ג', "הממשלה חייבת להכניס יזמים וקבלנים לשוק ולעודד אותם. אין היום עובדים שיעשו את העבודה - חייבים לשחרר את החסמים, והאחריות על כך היא רק של הממשלה. בעיני רוב המתחמים, גם בפריפריה, מתאימים לפינוי-בינוי ולתמ"א 38, גם מבחינת היזמים. אבל אם אין תנאים בסיסיים לעשות את זה, זה לא יקרה. אם יוסרו החסמים, באמצעות חקיקה, ניתן יהיה להקים אלפי פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 בתוך חודשים ספורים".

יובל צלנר, מנכ"ל קבוצת חג'ג'-התחדשות עירונית, הוסיף כי "בכל הנוגע לתמ"א 38, אחרי שמשכללים את כל הפרמטרים, אפילו רמת גן נחשבת לפריפריה. מחוץ לתל-אביב זה לא משתלם ליזם, זה עצוב כי רמת הסיכון להתרחשות אסון כמו רעידת אדמה בבית שאן ובטבריה מאוד גבוהה. כאשר אנחנו מדברים על מדיניות ממשלתית, אנחנו צריכים לראות איפה יש מקום להתערב. המדינה חייבת לתת יתר זכויות".

"תמ"א 38 מעצימה את הפערים בין עניים לעשירים"

ד"ר רינה דגני, מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה, השתתפה אף היא בוועידה והתייחסה לסוגיית תמ"א 38. "תמ"א 38 הוא החוק האנטי-חברתי הגדול ביותר בישראל. התחדשות עירונית מנציחה את הפערים - מעשירה את העשירים ומחלישה את העניים", אמרה. בהמשך התייחסה לסוגיית מיסוי המקרקעין וציינה כי "מס שבח ומס השבחה אינן מילים גסות, אם נותנים ליזם להרוויח. יש לחייב במס שבח את מי שהגדיל את הונו בהגדלת הדירה".

עוד ציינה דגני כי "מי שמתגורר בפריפריה וברשותו דירה קטנה, ייהנה מעליית ערך נמוכה לדירתו, בעוד תושבי המרכז נהנים מעליית ערך כפולה ומשלושת. המדינה פשוט מעניקה מתנות מפלות לבעלי הדירות במרכז ובערים החזקות, מתנות שמנציחות עוד יותר את הפערים בין המרכז והפריפריה. בעוד אחוזי הרווח האפשריים בפרויקטים של תמ"א 38 באזור תל-אביב וגוש דן עומדים על כ-25%, בערים רבות בפריפריה, כמו ערד, שדרות, נצרת עילית, עפולה וקריית שמונה, פרויקטים אלו נדונים לכישלון מראש".

לדבריה, "פתרון אפשרי הוא לאמוד ולמפות את מספר הדירות האפשרי במסגרת פינוי-בינוי או תמ"א 38 בשכונות שיקום ולבצע בשכונות אלו את השינוי. זהו פתרון שיכול לענות על שני צרכים: שדרוג תנאי המחייה של תושבי שכונות הנדרשות לשיקום, תוך העצמה של משפחות קשות יום, אשר הופכות לבעלות נכסים יקרים יותר; ותוספת יחידות דיור בכמות משמעותית בתוך הערים, תוך שמירה על שטחים פתוחים פנויים מבינוי מחוץ לערים".

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל חברת אאורה ישראל, הסכים עם הדברים והוסיף כי "פרויקטי תמ"א 38 מהווים פתרון זול, עקום ומאולץ שאינו נותן מענה לבעיה האמיתית - המחסור בדירות. מדובר בקוסמטיקה בלבד בבניינים שנבנו בסטנדרטים ישנים, ובתוספת מועטה של דירות, מבלי מחשבה על פתרון לנושאים נוספים חשובים כמו חניה ושטחים ציבוריים".