האשים את שותפו בזיוף והורשע בלשון הרע

בין שני קולגות בחברה לחלקי חילוף התנהל סכסוך ארוך שנים שכלל חילוקי דעות, האשמות ותביעות כספיות. לשיא הגיע הריב כשאחד מהם שלח מייל לשאר בעלי המניות ובו האשים את יריבו בפלילים. זה עלה לו 30 אלף שקל

עו"ד יקי רנדעדכון אחרון: 11.11.13 , 00:02

שני בעלי מניות ודירקטורים בחברה לחלקי חילוף לרכב מסוכסכים זה עם זה כבר כמה שנים. הם לא רואים עין בעין עניינים הקשורים לניהול החברה והחברות הקשורות לה, וחילוקי הדעות החריפים ביניהם היו ידועים לכל חברי ההנהלה.

עוד פסקי דין מעניינים – בערוץ משפט של ynet

בין הצדדים - בשיתוף בעלי המניות האחרים - התנהלה תכתובת בעייתית בנושא ניהול החברה, ובאחד המיילים עלו האשמות חריפות ביותר. מכתב שנשלח ב-2011 לתשעה נמנעים נוספים, בעלי מניות בהווה ובעבר, הוא נשוא תביעה זו: במסגרתו הואשם בעל המניות העיקרי בין השניים שהוא נוהג בחברה כאילו הייתה אחוזתו הפרטית, שגרם בכוונה לסרבול של עסקה ולהוצאות מיותרות, שמינה בא כוח לחברה ללא אישור בעלי המניות ושזייף מסמכי חברה.

בעל המניות המוכפש, שטען שמדובר בלשון הרע, דרש התנצלות ופיצוי כספי בסך 135 אלף שקל. משסירב המכפיש להתנצל או לשלם, הגיש בעל המניות המוכפש תביעת דיבה לבית משפט השלום בתל אביב.

לטענת התובע, הנתבע עושה כל שלאל ידו על מנת להתנגח בו ולשבש את עבודתו, והמכתב פורסם מתוך כוונה לפגוע בו ולהסב לו נזקים חמורים. לדבריו, תוכן המכתב מהווה לשון הרע, במיוחד החלק המייחס לו זיוף מסמכי חברות, הוצאת דבר במרמה והפרת אמונים.

השופט: נוסח המכתב בוטה ומעליב

כאן המקום לציין שבין הצדדים אף עומדים ותלויים הליכים משפטיים נוספים בגין חילוקי דעות בניהול החברה, שהדרישה הכספית בהם עומדת על 5,916,600 שקל. העילה בהליכים אלה היא טענת הנתבע שהתובע "מחלק ג'ובים" ומשכורות גבוהות למקורבים, ומוציא כספים שלא כדין מן החברה.

לדעת השופטת חנה ינון היווה המכתב המדובר חוליה אחת בתוך חילופי ההאשמות ההדדיים בין השותפים מזה שנים רבות. היא קבעה שנוסח המכתב בוטה ומעליב, ולדבריה ייחוס זיוף מסמכים הקשורים לניהול החברות הוא למעשה ייחוס מעשי תרמית והונאה מן התחום הפלילי - ומהווה לשון הרע.

לדברי השופטת, הנתבע לא שם גבולות לריב בין הצדדים, ולשלל ביטויי הכעס והשטנה הוסיף ביטוי משפיל ומבייש המצביע על התובע כזייפן מסמכי חברות על לא עוול בכפו. משום כך קבעה שהתובע זכאי לפיצוי של 30 אלף שקל ללא הוכחת נזק ולהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 12,500 שקל.

זהו פסק דין אמיץ וראוי כי השופטת ינון לא נמנעה מהחלת חוק איסור לשון הרע על מערכת היחסים הפנים-ארגונית, ולא קיבלה את טענת הנתבע שלפיה מדובר "בכביסה מלוכלכת אשר יש לכבס בתוך הבית". ייחוס מעשה פלילי לעמית לעבודה אינו חסין מפני תביעות לשון הרע, גם אם הפרסום המשמיץ נעשה אך ורק בקרב העובדים בבית העסק.