צ'יינהטאון: דינג ג'ונווי כובש את הסנוקר

הקיסר החדש של הסנוקר

אין דבר מתסכל יותר עבור שחקן סנוקר מאשר לשבת חסר אונים בצד ולצפות ביריב שלך מטביע כדור אחרי כדור. דינג ג'ונווי חווה רגע כזה של ריסוק מנטאלי בגמר טורניר המאסטרס של 2007.

צפו בדינג ג'ונווי בוכה בגמר המאסטרס

הדמעות של דינג ריגשו את חובבי הענף וגם את רוני אוסאליבן עצמו שבסיום המשחק עמד ומחא כפיים ליריבו והעניק לו חיבוק חם. "לטניס יש את פדרר

, לגולף יש את טייגר וודס, ולסנוקר יכול להיות את דינג", חזה אוסאליבן לאחר אותו גמר.

בשנים שחלפו מאז דינג בהחלט ביסס את מעמדו כאחד מהשחקנים הטובים בעולם וגרם לטירוף בסין כולה סביב הענף, אך חוסר יציבות משווע ממנו סבל מנע ממנו לעשות את הצעד הנוסף ולהפוך ל"טייגר וודס של הסנוקר" כפי שחזה אוסאליבן. את בעיית היציבות אפשר לייחס לגילו הצעיר ולעובדה שהגיע כילד מארץ זרה אל תוך תרבות שונה לגמרי. דינג לא פעם קרס תחת הלחץ והתקשה במיוחד בטורנירים שנערכו בסין מול הקהל הביתי התומך. באליפויות העולם הוא הצליח רק פעמיים להגיע רחוק יותר מהסיבוב השני.

אלא שכעת היוצרות התהפכו, והעונה נראה כי דווקא היציבות הפכה להיות אחת מהתכונות הבולטות לחיוב אצל דינג. השבוע ניצח הכוכב הסיני באליפות הבינלאומית שנערכה בצ'נגדו וקטף תואר דירוג שלישי ברציפות, הישג שהאחרון שרשם היה סטיבן הנדרי האגדי בתחילת שנות התשעים. רק לשם הפרופורציות, בשנה שעברה אף שחקן לא הצליח לזכות בשני תארי דירוג, השנה דינג כבר מחזיק בשלושה ועוד עשה זאת ברציפות.

בשיאו הוא נראה כמו רובוט. דינג ג'ונווי(צילום: Gettyimages)

כשדינג בשיאו הוא נראה כמו רובוט מתוכנת אשר מטביע כדור אחר כדור בפנים חתומות. מיומנות בניית הרצפים שלו היא מהטובות ביותר בסבב, שנייה אולי רק לאוסאליבן כיום.

בגיל 26, "תינוק" במושגים של סנוקר, דינג כבר זכה בתשעה טורנירי דירוג, רק שישה שחקנים בהיסטוריה, כולם אגדות דוגמת הנדרי, סטיב דייויס ואוסאליבן זכו ביותר. כיום דינג הוא ללא ספק The man to beat בסבב, אל אליפות הבריטניה היוקרתית שתיפתח בסוף החודש הוא יגיע כפייבוריט מובהק.

יצליח לשמור על הכושר המדהים עד לאליפות העולם?(צילום: AFP)

מעניין יהיה לראות כיצד דינג יתמודד עם המעמד המחייב החדש והאם יהיה מסוגל לשמור על הכושר האדיר הזה עד לסיום העונה ולהפוך לאלוף העולם הסיני הראשון בהיסטוריה.

מעצמת הסקווש המצרית

אליפות העולם בסקווש ננעלה השבוע במנצ'סטר עם זכייתו של ניק מת'יו הבריטי בפעם השלישית לאחר ניצחון בגמר על גרגורי גוטייה הצרפתי. אלא שהסיפור האמיתי היה בחצי הגמר, מת'יו פגש את המדורג ראשון בעולם, ראמי אשור המצרי ובמצב של 1:1 במערכות, אשור נאלץ לפרוש בגלל פציעה בברגלו.

אשור הגיע השנה לאליפות כפייבוריט מובהק עם רצף של 49 ניצחונות וכאלוף מכהן לאחר שניצח בגמר של השנה שעברה את בן ארצו, מוחמד אל שורבאגי. השנה העפילו שלושה שחקנים מצרים לחצי הגמר, מספר זהה לשחקנים אנגלים ושניים מהם עלו לחצי הגמר.

ראמי אשור. ניצח 49 משחקים ברציפות(צילום: GettyImages)

חמישה שחקנים כיום, חצי מהעשירייה הראשונה בעולם הם מצריים. גם אצל הנשים, נהנית מצרים משחקנית המדורגת שלישית בעולם. מה שמעלה את השאלה המתבקשת כיצד הפכה שכנתנו למעצמה בספורט המזוהה עם אליטיזם בריטי?

צפו במקבץ ביצועים של ראמי אשור

מצרים למעשה מייצרת עשרות שנים שחקנים חזקים, אך הזינוק הגדול החל בשנות התשעים כשהנשיא דאז, חוסני מובארק, שחקן סקווש חובב, החליט להגדיל את התמיכה הממשלתית בענף ואף יזם אליפות בינלאומית גדולה בקהיר. במקביל נהנה באותם ימים השחקן המקומי, אחמד ברדה מהתקופה הטובה בקריירה שלו במהלכה טיפס למקום השני בדירוג העולמי והפך לאחד מהספורטאים המפורסמים במדינה.

ההצלחה הגדולה של ברדה סחפה אחריה שחקנים צעירים רבים אשר נשבו בקסמי הענף, אפקט דומה לזה שהתרחש פה בישראל אחרי הזכייה של יעל ארד ואורן סמדג'ה במדליות אולימפיות בג'ודו בברצלונה 1992.

חוסני מובארק. חובב סקווש גדול(צילום: AFP)

אלא שבניגוד לישראל שבשל ניהול כושל של הענף פספסה כמעט לגמרי את הדור שאמור היה לצמוח מהילדים שהציפו את מועדוני הג'ודו בתחילת שנות התשעים, מצרים תיעלה את נהירת הדור הצעיר ליצירת תור הזהב של הסקווש המקומי.

וכיום הסקווש המצרי פועל כמכונה משומנת הממשיכה לייצר דורות צעירים מוכשרים אשר אמורים לשלוט בענף גם בעתיד. לראייה באליפות בריטניה הפתוחה, אחד משני הטורנירים היוקרתיים בעולם, מאז 2006 שחקנים מצריים זוכים ברציפות בתואר לנוער, את התואר לנערים הם קטפו ברציפות בין השנים 2004-2012, ומאז 1999 רק פעם אחת לא זכה שחקן מצרי בתואר לילדים.

כמה קטנות

• סון יאנג, אלוף אולימפי ושיאן עולם ב-1,500 מטרים חופשי, נידון לשבעה ימי מעצר לאחר שנהג ללא רישיון ברכב פורשה והתנגש באוטובוס. בנוסף האלוף הסיני הושעה עד להודעה חדשה מתחרויות ואימונים. בכלל, למרות שזכה השנה בטרבל מדהים באליפות העולם כשניצח במשחים ל-400, 800 ו-1,500 מטרים חופשי, זו לא הייתה שנה קלה עבור סון שכבר בפברואר ספג עונש השעייה לאחר ריב עם מאמנו שטען כי הוא עסוק יותר מדי בהתחייבות לספונסרים ומפרסמים במקום באימונים.
  

סון יאנג. שנה מלאת הישגים אך גם צרות(צילום: AP)

• עדיין בענייני שחייה, צ'ד לה קלוס, כוכב השחייה הדרום אפריקאי שהדהים בשנה שעברה את מייקל פלפס כשגבר עליו בגמר האולימפי ב-200 מטרים פרפר בלונדון. השבוע בתחרות גביע העולם בסינגפור, הוכיח לה קלוס שהוא בכושר אדיר וניפץ את שיא העולם שלו ב-200 מטרים פרפר בבריכות קצרות, 1:48.56 דקות. לה קלוס כבר סימן לעצמו את המטרה הבאה, שיאי העולם של פלפס ב-100 ו-200 מטרים פרפר בבריכות ארוכות שנקבעו עם חליפות השחייה האסורות לשימוש כיום. "אנסה לשבור אותם כבר במשחקי חבר העמים הבריטי בשנה הבאה, מדובר בשיאים קשים במיוחד לניפוץ, אבל גם אם לא אצליח בכך, אני בהחלט מתכוון לנסות".
  

• בשבוע שעבר סיפרנו לכם על ההסבה המקצועית של אצנית המשוכות, לולו ג'ונס אשר מנסה לזכות במדליה אולימפית במזחלות שלג. בניגוד לג'ונס, רומן סברלה, שיאן עולם לשעבר בקרב 10 זכה במדליית זהב אולימפית אך גם בגיל 39 הרעב לא נגמר ואת החלום לעמוד פעם נוספת על הפודיום שכבר לא יוכל להגשים באצטדיון האתלטיקה הוא ינסה לממש במגרשי הגולף. סברלה כבר מתאמן מדי יום ביומו בענף שיחזור למשחקים האולימפיים בעוד שלוש שנים, כשהמטרה שלו תהיה להתמודד על מדליה אולימפית בטוקיו 2020, כשיהיה בן 46, גיל סביר לשחקן גולף. טייגר וודס משקשק?
  

לתגובות: deuel@012.net.il