"התקבלתי ל-8200, אבל רוצה טיס"
יאיר מבית הספר אמי"ת בגבעת שמואל מספר על המורעלים שרוצים רק קרבי. העיר זינקה למקום הרביעי בדירוג הגיוס הקרבי. מנגד, אורן שבו, רכז הכנה לצה"ל בטירת כרמל שצנחה למקום ה-43, אומר: "זה מטריד אותי"
לצד יקנעם, נרשמה צניחה גם בטירת הכרמל, שדורגה במקום ה-20 וכעת ניצבת ב-43. בשתי הערים הצפוניות ייחסו את השינויים הקיצונים לאוכלוסייה הקטנה יחסית. "מספיק שעשרה אנשים ישנו את דעתם כדי לשנות לגמרי את כל התוצאה", אמר אחד מאנשי החינוך בטירת כרמל.
במרכז הנוער בטירת כרמל יש מבנה שלם לתוכנית עידוד הגיוס "אחרי", ובו חדר כושר וכיתות שבהם עוברים החניכים הדרכה והכנה מנטלית לגיוס. "כששמעתי על הנתונים ממש נהיה לי עור ברווז", אמר אורן שבו, שמונה כרכז הכנה לצה"ל. "זה מטריד אותי ברמה האישית, כי מעבר לצורך בשירות משמעותי למען המדינה והצבא, צה"ל הוא גם גוף מחנך ומעצב. חניך שיוצא מכאן והולך לשירות קרבי יקבל כלים שלא יקבל בשום מקום אחר, כאלה שיעזרו לו בחייו".
בפרויקט משתתפים השנה 15 חניכים, לעומת חמישה בשנה החולפת, וכולם מיועדים לשירות קרבי. מולה ג'מבר, תלמיד י"ב בבית הספר התיכון המקומי שיפמן, מעוניין להגיע לסיירת מטכ"ל או לקורס טיס. "אצלי העידוד ללכת לקרבי לא בא דווקא מהבית. ההורים יודעים שזה חשוב אבל היו שמחים לראות אותי במשהו פחות מסוכן. אני התכוונתי מלכתחילה ללכת ליחידה מובחרת, אבל פה התגברה לי המוטיבציה", הוא מגלה.
"אם יש מישהו שרוצה ללכת להיות ג'ובניק מתחילים ויכוחים", מספר ברק אלקצר, תלמיד י"א. "מנסים לשכנע אותו שיעשה משהו יותר משמעותי. על מישהו שבכלל לא רוצה ללכת לצבא, לא שמעתי. אני מעוניין לשרת בחטיבת גבעתי בעקבות נפילתו של בן העיר, גל קובי, שנהרג ביריות צלף בחברון לפני כחודשיים.
יקנעם: אם שירות - אז איכותי
ביקנעם מאמינים שחוק המספרים הקטנים עבד הפעם לרעתם. "בשנים הבאות ילכו המספרים ויעלו", מבטיח אייל לוי, הרכז המחוזי של פרויקט "אחרי".
החניכים בעיר מספרים כי לא נתקלו בסביבתם בבני נוער שאינם מעוניינים להתגייס, וכי רוב חבריהם מתגייסים לקרבי. דב שצברג, שלמד בבית הספר הקיבוצי במגידו, נתקל לדבריו גם בדעות אחרות. "יש כאלה שלא רוצים להתגייס, מסיבות פוליטיות ואחרות. זה מטריד", אומר שצברג, שמתגייס עוד שבועיים לחטיבת הנח"ל. "אני חושב שכל מי שנולד כאן במדינה צריך לתרום. אני מנסה לדבר עם חבר'ה כאלה ולשכנע אותם כמה שיותר. אני הצטרפתי לפרויקט כי רציתי להצליח יותר. כאן נותנים לך כלים להתמודד מנטלית עם מה שהצבא יכול להפיל עליך".
שקד שלו, תלמידת י"ב, מתעתדת להיות מדריכת כושר גופני. "בשכבה שלי יש מודעות גבוהה בצורך בשירות, בעיקר איכותי", היא אומרת. "זה עובר אצלנו במשפחה, וגם בנות אחרות שלומדות איתי מתכוונות ומתכוננות לשירות יותר ויותר איכותי ומעניין".
בני אקלה סיים את לימודיו ועדיין לא יודע לאיזו יחידה יתגייס - אבל בטוח שזה יהיה קרבי. "לא רק שאני לא מכיר חבר'ה שלא רוצים להתגייס, גם אצלי בכיתה הרוב הולכים לקרבי. לא לשרת נראה לי לא בסדר. כל אחד צריך לתת ולתרום כפי יכולתו, אפילו במשהו קטן, אבל השתמטות זה פשוט לא בא בחשבון", אמר אקלה.
גבעת שמואל: שיקוף של ערכים
בצמרת הטבלה נמצאת גבעת שמואל. העיר, שמזוהה עם הציבור הדתי-לאומי, זינקה 24 שלבים הישר למקום הרביעי. שיעור הגיוס הכללי בעיר עומד על 90 אחוזים. 46 אחוזים מתוכם למערך הלוחם. "התקבלתי ל-8200 אבל אני מעדיף טיס", אומר יאיר בן ה-17 מבית ספר אמי"ת. "זה חשוב כי יש מדינה ששמרה על האזרחים שלה מעל 60 שנה ועכשיו תורי לשמור עליה. אצלנו בבית הספר מורעלים ברמה היסטרית, יש פה חברה איכותיים, גם אחוזי בגרויות טובים, וגם דתיים מתגייסים לדעתי יותר מחילוניים".חברו טל בן ה-18, אומר: "אני רוצה להיות קרבי ונלחם כדי להעלות את הפרופיל שלי. חשוב לי לשרת את המדינה. אני מרגיש שקרבי זה הכי חשוב. בחברה לא מפסיקים לדבר על גיוס, גם כשיושבים יחד בערב שבת".
כמוהם שמענו עוד קולות המבקשים להתגייס לשירות משמעותי. אחד רוצה לדובדבן, אחר לעתודה האקדמית ברפואה ("כדי להציל חיי אדם"), נוסף לסיירת מטכ"ל וגם מקומו של חיל האוויר לא נפקד. "רציתי מאוד טיס, אבל יש לי משקפיים. התבאסתי. אז אני רוצה סיירת, ללא ספק קרבי, פה בלימודים בבני עקיבא לקחו אותנו ליום בצבא וזה נראה נחמד מאוד", אומר אלעד שפירא בן ה-18.
ראש העיר, יוסי ברודני, ששירת שבע שנים בצה"ל והשתחרר בדרגת רב-סרן בצנחנים, גאה בהישגי המתגייסים. "נוסף על הנתונים, זכתה גבעת שמואל להיות מדורגים במקום הראשון בישראל במדד הגיוס לצה"ל והשירות לאומי אזרחי", אמר. "העיר נמצאת במקום השני באחוז המשרתים במילואים וגם באחוז האקדמאים על פי מכון ירושלים לחקר ישראל. נתונים אלה משקפים יותר מכל את אוכלוסיית העיר, את הערכים ואת הרוח הנושבת אצלנו".
לפנייה לכתב/ת 
