מנורה תיאלץ לפצות על נזקי שטפון נגד רצונה

השופט זעם על חברת מנורה. השופט הבכיר אלי ספיר, מבית משפט השלום בתל אביב, קבע כי חברת מנורה "נהגה בחוסר תום לב כאשר בחרה לנהל משפט, כאשר כל טענתה מתבססת על כך שגרסתו של התובע הינה שיקרית". ספיר קבע כי על חברת הביטוח לא רק לשלם את סכום התביעה - 67,460 שקל - לתובע, אלא גם תשלם לו בגין עוגמת נפש סכום של 10,000 שקל.

"לאור התנהלותה של הנתבעת, אני מחייב אותה בתשלום עוגמת הנפש לתובע, שנאלץ בנסיבות הנידונות לאחר מות אביו ולאחר שסעד את אביו במשך 4 חודשים, לנהל משפט כדי להוכיח שאינו משקר, ותביעתו היא תביעת אמת. מנורה תשלם לא רק את הסכומים האלה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, אלא גם הוצאות משפט בסך 1,500 שקל, ושכר טרחת עו"ד בסכום של 7,000 שקל ומע"מ.

סיפור המעשה בתביעה שהגיש יהודה ביבס באמצעות עו"ד עידן איידן ודוד תירוש, כנגד חברת מנורה. זאת בגין נזק שנגרם לרכב היגואר שברשותו, כתוצאה מחדירת מי גשמים לרכב. המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלה האם מדובר בנזק "תאונתי" הכלול בהגדרה "שיטפון" ומכוסה בפוליסה, או שמא מדובר בנזק תוצאתי שנגרם עקב הזנחה מצד התובע.

כדאי לציין כי הרכב המדובר הוא רכב ישן, בו נהג בעליו רק בימי שישי במסגרת מפגש עם אספני כלי רכב ישנים. הרכב חנה בחנייה בביתו, ולטענתו בארבעת החודשים האחרונים לא נהג בו כלל, בגלל שנאלץ לסעוד את אביו במיטת חוליו. לאחר מות אביו לא הניע הרכב, ובמוסך נקבע כי הרכב עבר הצפה קשה.

מנורה שלחה מטעמה שמאי לבדוק את הרכב, וזה קבע כי התגלו אמנם סימני רטיבות וחלודה קשה, אך הסיף כי לו טופל הרכב בסמוך לאירוע, היה הנזק קטן יותר. על סמך חוות דעת זו דחתה מנורה את התביעה, וקבעה שאין מדובר בנזק תאונתי, אלא בנזק שנגרם מהזנחה וכי הנזק הוא "תוצאתי". כדי לחזק את טיעוניה, הוסיפה מנורה בתצהיר שהגישה (ואשר לא הועלה בטיעוניה המקוריים לדחיית התביעה) כי לפי הגדרת מילון אבן שושן, הנזק שנגרם לרכב אינו מתאים להגדרת המושג "שיטפון".

כאמור, השופט לא קיבל את התצהיר הנוסף שהגישה החברה, וקבע כי היא נהגה שלא בתום לב כאשר העלתה את הטיעון הנוסף, וכי היא "הרחיבה חזית אסורה". השופט דחה גם את טענתה של מנורה, כי על התובע היה להביא עדים ותצהיר של השרות המטאורולוגי לגבי ההצפה וכמות המשקעים בעת קרות האירועים, וכן את טענת החברה כי "שיטפון" הוא רק מקרה שבו יורד גשם חזק במשך תקופה קצרה, שהיה מציף את חצר ביתו של התובע.