עליות שערים בבאר־שבע / טור
עם בוזגלו בעניינים, ברדה בכושר מצויין, דובב גבאי בגירסה משופרת וחזרה של דג'אני ופאיוביץ', קשה למצוא נקודה פסימית בב"ש. השער של צעירי סימל את המשחק של הפועל ת"א, בני יהודה לא שייכת לתחתית ומאבק ההישרדות יהיה בין מכבי פ"ת לעכו. רבע עונה מאחורינו, סיכום ביניים
1. קבוצת כדורגל, נהוג לומר, צריכה להתנהל כעסק. וכך, כמו חברה מסודרת, כל קבוצת צמרת בליגת העל מעבירה בימים אלה את הדו"ח הרבעוני שלה לעונת 2013/14. וכשאלונה ברקת,
שבעבר הקבילה את הפועל באר־שבע
לחברת הייטק, מסתכלת על רשימות האקסל ועל טבלאות המאזנים – ובמונחים שלנו טבלת הליגה – היא מחייכת יותר מכל בעל בית במשק הכדורגל הישראלי.
ומהמשחק הזה, בסכנין, יש אפילו יותר ממה להיות מרוצים מאשר מהניצחון הגדול על מכבי ת"א, כי בבאר־שבע התרגלו בשנים האחרונות לעובדה שכל עליית מדרגה מלווה בירידת קומה, וזה גם מה שרבים חשבו שיקרה אתמול.
ועדיין, למרות טעות השיפוט, השער הזה מסמל היטב את המשחק של הפועל ת"א אתמול. כי צעירי הוא לא השחקן היחיד שהקדים את שחקני הפועל. לא פחות מחמישה שחקנים זהובים הגיעו לפני היריבים בלבן למלחמה על הריבאונד. חמישה! כשרן בן־שמעון אמר בסיום שהשחקנים שלו "לא היו מחוייבים מספיק" הוא התכוון גם לזה.
כן, הגענו לרבע הדרך. לפחות עבור קבוצות הפלייאוף העליון, שנמצאות במחזור התשיעי מתוך 36. הגיע הזמן לסיכום ראשוני. ברבעון הזה באר־שבע סחרה בנכסים יקרי ערך, בעיקר עם השוק הבלגי, והגדילה משמעותית את השווי שלה. רוכשי המניות, או יותר נכון רוכשי המנויים, מאוד מרוצים מהתשואה.
לא צריך ללכת רחוק כדי להדגים. גם לפני שנה באר־שבע ניצחה את מכבי באותו מגרש ואפילו בתוצאה יותר משכנעת, 1:3. היו חגיגות, ואחריהן חמישה משחקים רצופים בטווח של חודשיים ללא ניצחון. והנה אתמול, ואפשר היה לראות זאת מהדקות הראשונות, באר־שבע נראתה כמו קבוצה שיודעת שהיא עולה ממש עוד מעט למקום הראשון. היא דרשה מסכנין, בשפת גוף, את הכבוד הראוי, וקיבלה אותו. לא כל קבוצה איכותית הופכת לקבוצה מנצחת. לפעמים הקסם הוא פשוט להבין שאתה כזה. ובאר־שבע, כך נדמה, הצליחה להפנים מה היא שווה.
הפנימו מה הם שווים. שחקני ב"ש חוגגים(אלעד גרשגורן)
בימים האחרונים דובר רבות על אליניב ברדה. גם אתמול ברדה היה השחקן המצטיין (לו ולסיראז' נסאר יש יותר שערים מלכל מכבי חיפה יחד), אבל היום חשוב לדבר דווקא על מאור בוזגלו. כמה שזה קשה, שימו את השער הענק של בוזגלו בצד ותנסו לתפוס הילוך חוזר דווקא של השער הראשון במשחק.
דובב גבאי, עם מבצע אדיר, בישל לברדה את השער הזה, אבל בוזגלו, בנגיעה קלה עם הראש, הוא זה שהוריד לגבאי את הכדור והוביל ליציאה מהירה להתקפה. אצל רוב שחקני הליגה כדור גבוה שמגיע אליהם במרכז המגרש מתורגם או לנגיחה סתמית קדימה או לעצירת הכדור ולבזבוז זמן מתפרצת יקר. הדברים הקטנים האלה, כמו שעשה בוזגלו, לא תמיד מורגשים, אבל הם – גם הם – שמשדרגים קבוצה.
משדרג את ב"ש. בוזגלו(אלעד גרשגורן)
עם בוזגלו בעניינים, ברדה בכושר כזה, ההתקדמות של גבאי, החזרה של דג'אני ופאיוביץ', והעובדה שבמחזורים הבאים באר־שבע מארחת את רמה"ש ועכו, קשה למצוא נקודה פסימית בקבוצה של אלישע לוי, וזה דבר נדיר. לפני המשחק אלישע ציין שככל שאתה עולה האוויר יותר דליל, אבל כשבבאר־שבע מסתכלים על הדו"ח הרבעוני הראשון שלהם לעונה הם שואפים חמצן בקצב שלא הכירו.
2. עבירה של יורגן קולין על אור ברוך הייתה. פנדל כנראה שגם היה. שער, לעומת זאת, לא היה צריך להיות. ארז פפיר טעה היכן ששופטים בדרך כלל לא טועים. בזמן שעוז ראלי בעט את הפנדל, לירוי צעירי, שהמשיך את ההדיפה של קליימן פנימה, היה בקשת שנמצאת מחוץ לרחבה, מקום שאסור היה לו להיות בו.
חוסר המחויבות, לדבריו של בן־שמעון, נראה בעיקר כמו חוסר אחריות. חלק מהעבירות היו פראיות מדי, היציאה של איליץ' (בלם מעולה, אבל נוראי אתמול) עם הכדור הייתה לא מחושבת, הסגירה בשער של ראלי (וואו, איזה שער) יכולה להיות מתוארת בעיקר ע"י המילה הפקרות. הצד החיובי: חוסר האחריות הזה לפחות ישכיח את הדיון הזיג־זגי באיתי שכטר, ששבוע אחד מוגדר ככוכב ושבוע אחרי פלופ. לא, זה שהפועל כבשה מיד אחרי ששכטר יצא לא אומר כלום. הוא לא היה, וכנראה גם לא יהיה, ה־בעיה של הקבוצה.
קולין מורחק. אדום היה, שער לא היה צריך להיות(צילום: ראובן שוורץ)
3. בני־יהודה לא הייתה צריכה את הדקות הטובות אתמול כדי להראות שהיא לא שייכת למקום בו היא נמצאת. סגל השחקנים שלה מספר את זה בעצמו. אחרי חמש שנים, בני־יהודה אולי לא תהיה בחצי העליון של הטבלה, אבל להגיד שהיא לא תהיה אחת הקבוצות שילחמו על הירידה זה הימור די בטוח.
אז מי כן? רמה"ש, מכבי פ"ת ועכו. קשה לראות מישהי אחרת מסתבכת חוץ מהן. ובהתחשב בזה שרמה"ש, למרות שני תוצאות תיקו רצופות, היא יורדת בטוחה, אז התחרות היא בין פ"ת לעכו. נכון, זה רק מחזור תשיעי, אבל עבור קבוצות התחתית, שהעונה שלהן קצרה יותר מזו של קבוצות הפלייאוף העליון, אנחנו כבר מעבר לרבע עונה. הן מתקרבות לתעודת שליש שלילית במיוחד.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
