סקר: באיזה משרד ממשלתי הכי רוצים לעבוד?
ארגון מעש, הפועל לשיפור השירות הציבורי, בחן מה המשרד הממשלתי האטרקטיבי ביותר לעבודה בקרב צעירים בארץ, באילו תחומי עיסוק היו מעוניינים לעסוק ועד כמה הם מוכנים להתפשר על השכר. הממצאים מפתיעים
משרד החינוך הוא המשרד הממשלתי המבוקש ביותר לעבודה בקרב צעירים בישראל. כך עולה מסקר שנערך עבור ארגון מעש הפועל לשיפור השירות הציבורי בישראל. הסקר בחן מה מידת הנכונות של צעירים לעבוד בשירות הציבורי בישראל ומה הקריירה העדיפה עליהם בסקטור זה.
- לכתבות נוספות בערוץ קריירה
הסקר נערך על ידי חברת פאנלס וכלל 546 נשאלים מהאוכלוסייה היהודית אקדמאית בגילאי 50-25. במעש ציינו, כי הסקר בוצע על רקע הסחבת במשא ומתן בין ההסתדרות לנציבות שירות המדינה סביב יישום הרפורמה בשירות הציבורי, שאושרה ביולי האחרון.
משתתפי הסקר התבקשו לדרג את משרדי הממשלה המבוקשים ביותר לעבודה. למקום הראשון הגיע משרד החינוך עם 41%, אחריו דורג משרד הרווחה והשירותים החברתיים עם 30% ובמקום השלישי משרד ראש הממשלה עם 25%.
משרד התרבות והספורט דורג שלישי (23.1%) ואחריו משרד האוצר עם 22.5% ומשרד החוץ והמדע והטכנולוגיה (20.1%). המשרדים הפחות אטרקטיביים הם המשרד לאזרחים ותיקים (9%) והמשרד לשירותי הדת (4%).
64% מוכנים להתפשר על השכר
הסקר בחן גם את תחומי העיסוק המרכזיים שצעירים מעוניינים להשתלב בהם. בשאלה "מה היית רוצה לעשות במגזר הציבורי?" - 53.5% השיבו כי היו רוצים לעבוד בתחום ריכוז פרויקטים, 28.2% הן בתחום מחקר ותכנון מדיניות והן בתחום משאבי אנוש, 27% בייעוץ ואסטרטגיה, 21.7% בכלכלה ותקציבים ו-20.2% בתקשורת ודוברות. עיסוק במשפטים ועריכת דין נועל את הרשימה עם ביקוש נמוך של 3.8% בלבד.
הסקר בחן גם את השאלה, "עד כמה היית מוכן להתפשר בדרישות השכר שלך בעבודה תמורת האפשרות להשפיע ברמה הציבורית והחברתית?". הממצאים: 64% מוכנים להתפשר, מתוכם 8.6% ללא היסוס ו-55.3% במידה מסוימת.
בעלי התאמה גבוהה רוצים להשפיע
מקרב כלל המשיבים, נבחנו גם עמדות של שתי קבוצות נוספות: בעלי התאמה גבוהה לשירות הציבורי (בוגרי תואר שני ומעלה במקצועות הנוגעים לתחום דוגמת כמדעי המדינה, מנהל ציבורי, כלכלה וסוציולוגיה) ועובדים בהווה ובעבר בשירות הציבורי (משרדי ממשלה ורשויות מקומיות).
מהממצאים עולה כי קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר שמוכנה להתפשר על השכר, הם צעירים בעלי התאמה גבוהה לשירות הציבורי (77%). בבחינת הקריטריונים החשובים ביותר לעובדים בשירות הציבורי, 28.6% מקרב קבוצה זו ציינו את האפשרות להשפיע ברמה ציבורית וחברתית. בקרב כלל המשיבים לעומת זאת, רק 12.6% ציינו את האפשרות להשפיע ברמה ציבורית וחברתית כחשובה ברמה גבוהה.
אז מה הקרטריונים שכן חשובים לרוב הצעירים במידה גבוהה? 52.7% השיבו שאלו רמות השכר, 38.1% ציינו תחושת מיצוי עצמי אישי, 33.3% - ביטחון תעסוקתי, 32.8% - תנאי העבודה, 16.5% - אפשרויות קידום ו-14.7% - קידום מקצועי.
עוד נמצא, כי עבודה במשרדי ממשלה וברשויותיה נחשבת לאטרקטיבית יותר בקרב הצעירים מאשר ברשויות מקומיות: 75% מבעלי התאמה לעבודה בשירות הציבורי ו-60% מהנשאלים במדגם המייצג העידו כי הם מעוניינים במידה רבה לעבוד במשרדי ממשלה וברשויות ציבוריות, לעומת 43% מבעלי התאמה לעבודה בשירות הציבורי ו-38% בלבד, שגילו עניין ברשויות המקומיות.
"חוסמים את הדור צעיר"
הרפורמה בשירות הציבורי גובשה על ידי ועדת דיין בראשותו של נציב שירות המדינה עו"ד משה דיין. בעקבות אישור הרפורמה, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה במשק, בטענה שהדבר בוצע ללא התייעצות עימה ובדרישה כי כל שינוי בשירות הציבורי יעשה בתיאום אימה.
תומר לוטן יו"ר ארגון מעש, מסביר כי הסקר נערך במטרה לחשוף את הביקושים והמוטיבציות של צעירים בישראל להשתלב בשירות הציבורי. "הרפורמה כמעט שלא נוגעת בנושא התחדשות ההון האנושי במערכת", הוא מסביר. "היה לנו חשוב להראות שיש ביקוש גדול ולנסות לאפייין אותו כדי שאפשר יהיה להגיב אליו".
"אנחנו חושבים שהמערכת צריכה להתחדש ולהזרים דם חדש, השאלה היא איך יוצרים דינאמיות בתוך זה", הוא מוסיף. "אחת הסיבות העיקריות שאנחנו דוחפים את חידוש השירות הציבורי היא שהמערכת תקועה וחסומה. היא איבדה יכולת תנועה ובעצם חוסמת אוסף מאוד גדל של דור צעיר ואיכותי מלהכנס לתוכו. הבעיה היא השיטה, כמו הליכי קידום המכרזים והניהול הגרוע של ההון האנושי".
הממצא הכי משמעותי שעלה מהסקר לדבריו, הם המוטיבציות לעבוד בתחום, בעיקר של צעירים שסווגו כבעלי התאמה גובהה. "גילינו נתונים יפים שמראים על מוטבציה גבוהה מאוד", מסביר לוטן. "פילוח הקבוצות מגלה ממצא עוד יותר מעניין - המוטיבציה בקרב בעלי התאמה גבוהה לשירות הציבורי, גבוהה יותר מכל הקבוצות שבחנו והם מוכנים יותר לוותר על תנאים ושכר כדי להכנס ורוצים לבוא נטו בגלל רצון להשפיע".
"הממצאים הללו מלמדים כי יש ביקוש לשירות הציבורי בקרב קבוצות שהיינו רוצים לראות כמשרתי ציבור", הוא מוסיף. "צריך לתת לנציבות שירות המדינה ומשרד ראש הממשלה זריקת עידוד לפתיחת השירות הציבורי לאנשים מבחוץ, למשל באמצעות קיצור וייעול תהליכי המיון והקמת מאגרי מועמדים ייעודיים לשירות הציבורי".
לפנייה לכתב/ת 
