ימאהה MT-09 - ילד רע, אבל בזול

ימאהה רוצה אתכם על אופנוע עירום, עם מראה אגרסיבי, התנהגות פרועה-לפי-בחירה וביצועים שימרחו לכם חיוך גדול על הפרצוף. ובמונחי מקומיים, מבלי שתיאלצו למשכן לטובתו את הבית שמעולם לא קניתם. מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מכריזה כעת על תחילת שיווק ה-MT-09 החדש, ועושה זאת עם תג-מחיר שהופך באופן מיידי לכוכב הגדול של השקת הכלי המעניין - 70 אלף שקלים.

(רונן טופלברג)

למרות טענת ימאהה כי ה-MT-09 "משנה את חוקי המשחק", כדאי לזכור כי קונספט האופנוע-עירום-אגרסיבי-פראי אינו חדש כלל ועיקר, וקיים בדרך כזו או אחרת עשרות שנים. ואם רוצים לדקדק, אפשר גם לציין כי את תת-הקטגוריה אופנוע-עירום-חזק-בוטה-למראה, הזניקה דוקאטי לפני כ-20 שנה עם המונסטר המקורי. אבל אלה רק זוטות, שכן ימאהה בכל זאת ביצעה מהלך יוצא דופן.

ראשית היא החליטה על מנוע שלושה צילינדרים כל-חדש, בקרבה של שלדת אלומיניום מעניינת. מנוע בנפח 850 סמ"ק שמייצר 115 כ"ס, ומזיז 171 ק"ג יבשים (188 עם נוזלים). אופנוע קל, וחזק למדי, עם יחס הספק למשקל מעורר חשק. עכשי, הוסיפו לכך אפשרות בחירה בין שלושה מצבי ניהל מנוע (למעשה ניהול מצערת על-חוט), מתלים מתכווננים מלפנים ומאחור, עיצוב מוזר למראה ותנוחת רכיבה שונה לגמרי, ותקבלו בהחלט חיה ממין אחר.

בעמידה נראה ה-MT-09 כאופנוע שמראהו נקבע באופן שרירותי. ארבעה יפנים מוכשרים התבקשו לחבר אליו חלקים שונים, מבלי שהאחד ידע על בחירתו של האחר. וכן, זה נשמע בדיוק כמו שזה נראה, רק שבאופן מוזר ומקסים, התוצאה הסופית קולעת היטב לרעיון האפל והברוטאלי שעומד בבסיס האופנוע הזה.

(רונן טופלברג)

ישיבה עליו אינה משנה את הדעה כי מדובר בכלי שצריך להתרגל אליו. שכן בתנוחה בה הידיים נשלחות לצדדים, הראש ממוקם מעל הציר הקדמי, הרגליים ניצבות מטה, המושב נמוך והמיכל מתרומם מול האף כשהבטן נצמדת אליו בחוזקה, לא בטוח שמצאתם עצמכם לאחרונה. ועוד לא הזכרתי את ההתעקשות על "לעשות את זה שונה", שבאה לידי ביטוי במיקום מופרך למפתח (לפני הכידון, משמאל ולמעלה), פעולה מאולצת-משהו של התנעה (הזזת מפסק ולא לחיצה), לוח מחוונים כל דיגיטלי ולא תמיד קריא, ועוד.

גם רכיבת ההתרשמות הקצרה, לא תרמה לרוגע. בכבישי הרי ירושלים  המצולקים בדרך כלל, הרגיש אופנוע ההשקה לא לגמרי במיטבו. נענועי ראש מיותרים, תנועה אנכית מפתיעה של החלק האחורי - שגם הסתדר פה ושם עם החלקות קלות - והרגשה כללית שהכיול אינו מושלם. לא מפתיע עם ממדים כה קומפקטיים, והמון משקל על החלק הקדמי. שם המשחק כאן הוא תפעול חלק ואת זה קשה היה לבצע.

מצד שני, ה-MT-09 מורח בכל זאת חיוך על הפנים. ראשית, מהסיבה הפשוטה שהוא מעורר ברוכב, וכל רוכב אני מניח, את יצר החוליגניזם. ולפני שיתעוררו כל הצדקנים-מטיפנים שבין הרוכבים, יחד עם ערימת הנאצות האוטומטיות שמשגרים נהגי מכוניות, לא מדובר בתחושת בוא-נראה-את-מי-נפחיד-עד-אימה-היום, אלא יותר בהצפה של אדרנלין חיובי שמחובר ישירות ליד ימין. ההאצות הופכות מהירות יותר, הפניות נמרצות והבלימות מאוחרות. עם השנים גיליתי כי גם הראש מקבל זווית מסוימת כלפי מטה, אבל זה בטח עניין אישי.

(רונן טופלברג)

במצב כזה, המשפיע מיידית על סל"ד הרכיבה, הופך מנוע הטריפל את עורו, ומיחידה נינוחה עם כמות מומנט מכובדת בסל"ד שפוי, הוא הופך לחיה רוטטת עם הר של כוח. וכל זה במצב הנסיעה הסטנדרטי. ועכשיו העבירו את מתג מפת ההצתה למצב "אטרף".

בואו נחזור רגע לעניין המחיר. 70 אלף שקלים לא יכולים להתפס כזניחים. עם כל הכבוד למחירים של אופנועי-על העולים כפליים ו(הרבה) יותר מכך, גם כאן מדובר בסכום שרוכב מהשורה אינו מחזיק בחשבון העובר ושב עבור יום פקודה מוטורי. מצד שני, כשמתייחסים למחירי שוק האופנועים המקומי, על העלויות המופרכות שקובעת המדינה עבורו, אי אפשר שלא להתרשם מאד לטובה.

(רונן טופלברג)

ימאהה הצליחו לייצר אופנוע ייחודי ביותר באספקט אחד, עם איכויות מוטוריות מרשימות, שאינו חף מבעיות. אבל הצמידו לו תג-מחיר שאפילו אצלנו נשמע פתאום לגמרי שפוי. וזו מחמאה מהגדולות שאפשר (וראוי) לתת ליבואנית כיום. הלוואי על כולן.