כץ: הממשלה אונסת אנשים שלא רוצים לעבוד

תוכנית הממשלה, בשם חוק עידוד יציאה לעבודה, עברה ביולי בקריאה ראשונה במליאה. התוכנית נועדה להגדיל את שיעורי ההשתפות בכוח העבודה ומחיה למעשה את תוכנית ויסקונסין שהופעלה בין השנים 2005 ל-2010 ונקראה כך על שם תוכנית דומה שהופעלה במדינת ויסקונסין בארה"ב. התוכנית הופסקה בישראל בעקבות ביקורת רבה שהופנתה אליה.

ועדת העבודה והרווחה. במרכז: היו"ר כץ(צילום: גיל יוחנן)

כץ אמר בדיון, כי "שינו את שם התוכנית לאחר שדרשנו לנסוע לויסקונסין בארה"ב ללמוד את התוכנית מקרוב". הוא הוסיף כי יצירת מקומות עבודה במקום התוכנית, תחסוך 40 אלף שקל לכל עובד. נציג האוצר, משה בר סימן טוב, הודה כי "אנחנו מביאים מוצר לא מוגמר וטרם נאמרה המילה האחרונה". 

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה בדיון, כי "התוכנית הזו חוזרת כמו מפלצת שכרתו את ראשה ומצמיחה ראש חדש. כל המפלגות חברו כדי להוריד אותה מהפרק בגלל שהיתה רעה ולא הועילה בכלום. שלמו מאות מליוני שקלים לחברות פרטיות שקמו כמו פטריות אחרי הגשם ומי שאיישו אותה היו בוגרי האוצר. אם ידעתם כל כך טוב לעשות זאת בסקטור הפרטי אז למה לא בשירות המדינה?".

"התוכנית לא הועילה במאום ולא הובילה להשמות", הוסיפה. "אין שחר והיגיון כלכלי להעביר אנשים בתוך מפלצת תלת ראשית הליכים ביורוקרטים כדי לעשות מהם עובדי קבלן. יותר משלם לסבסד מעונות יום או לתגבר את ההכשרה המקצועית ולהפעיל משרות חברות ומכובדות בתעשייה במקום שיזמים פרטיים שוב ירוויחו הון. עלות תוכנית של שרות התעסוקה תהיה רק 10% ממחיר התוכנית חדשה-ישנה".

יחימוביץ'. "התוכנית לא הועילה במאום ולא הובילה להשמות"(צילום: גיל יוחנן)

אילן גילאון (מרצ) אמר כי "הכנסת לא רוצה את התוכנית הזו. אתם מביאים אותה דרך הדלת ואנחנו זורקים אותה מהחלון, מחזירים אותה דרך החלון ואנחנו זורקים אותה מהמרפסת. לא רק בגלל ההפרטה, אנחנו עוד לא מבינים מה ומי עומדים מאחרוני התוכנית". דב חנין (חדש) אמר לנציג האוצר: "אתה אומר שבאת לדיאלוג אבל מוכיח שלא הקשבתם לכל מה שנאמר על התוכנית הפעמים הקודמות שחסמו אותה". יעקב מרגי (ש"ס) אמר, "במקום להרוג יתוש ב-F16, תתאימו את התוכנית למי שצריך ללבוש אותה".

ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה) הציע שלא לחדש את הדיון על הצעת הממשלה עד שהאוצר יספק תשובות ל-3 שאלות: מהם לקחי האוצר מהפעלת ויסקונסין עד כה, כמה יעלה למדינה הסבת עובד אחד בחוק החדש, ומהן הדרישות המקצועיות להשמת עובדים ל-70 אלף ההשמות הפנויות. "ללא תשובות הדיון יהיה רעיוני ולא מעשי", אמר. בעקבות זאת הודיע כץ, כי הוועדה התחדש את הדיון על החוק רק לאחר שתקבל מהאוצר תשובות ותגובות לשאלות שהעלו חברי הכנסת.

ביקורת רבה

במסגרת תוכנית ויסקונסין, חברות פרטיות קיבלו זיכיון ממשלתי להקמת מרכזי תעסוקה, שנועדו לספק למובטלים הכשרות מקצועיות, קורסים למציאת עבודה, שירותי השמה ועוד. התוכנית נשלטה בידי תאגידים פרטיים בפיקוח רופף של משרד הכלכלה (שנקרא אז משרד התמ"ת) והופסקה לאחר ביקורת רבה על יעילותה.

התוכנית החדשה גובשה על ידי האוצר, בשיתוף משרד הכלכלה ובתמיכת בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה. אוכלוסיית היעד שלה עומדת על כ-70-30 אלף איש מקבלי הבטחת הכנסה וגם היא אמורה להיות מופעלת על ידי ידיים פרטיות וללא מעורבות שירות התעסוקה, כשמנהלת התוכנית תהיה במשרד הכלכלה. 

עם זאת, מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג בדיון, מגלה כי בתשובה לפניית היו"ר כץ, הביעה הממשלה נכונות שהתוכנית החדשה תופעל בידי שירות התעסוקה כך שמנהלת התוכנית תוקם כחטיבה נפרדת בשירות, תהיה ממונה על הפיקוח והבקרה על מרכזי התעסוקה ועובדי השירות יהיו נציגי הציבור במרכזים. זאת בשונה מהתוכנית הקודמת.

"לא להיכנע לאינטרסים של חברות מסחריות"

עובדי שירות התעסוקה משביתים היום את כל לשכות התעסוקה בארץ, במחאה על קידום התוכנית. העובדים מוחים כי התוכנית מקודמת ללא הידברות עימם וכי היא "תעביר את הטיפול במקבלי הבטחת הכנסה כרוניים לידיים פרטיות, תחסל את שירות התעסוקה ותפקיר את האוכלוסייה החלשה ביותר".

לקראת התחדשות הדיונים בתוכנית, פנו לח"כים האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם ועמותת סינגור קהילתי, והתריעו כי קראו להם לפעול לתיקון הכשלים שהתגלו בהפעלת התכנית במתכונתה הקודמת, שכונתה "אורות לתעסוקה". הארגונים התריעו, כי הצעת החוק שעולה לדיון בכנסת, כמעט זהה לתכנית שנכשלה.

בתוך כך הארגונים קוראים להותיר חלק מהסמכויות בעבודה מול המובטלים בידי עובדי ציבור, להעדיף הכשרה מקצועית על פני השמות בשכר נמוך וללא אופק תעסוקתי, ביטול חובת עבודה ללא שכר המכונה "התנדבות בקהילה" ופתיחת התכנית לתחרות בין הקבלנים בכל אזור גיאוגרפי.

"השאלה הגדולה היא, האם הפעם, התכנית הממשלתית באמת תסייע לדורשי העבודה", מסרה עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח. "נקודת המוצא צריכה להיות אחריות ומחויבות אמיתית לרווחתם וטובתם של דורשי העבודה ולא לשלילת הקצבאות שלהם. האתגר הוא להקנות לדורשי העבודה כלים וכישורים שיבטיחו אופק תעסוקתי מתגמל וארוך טווח, ולא להיכנע לאינטרסים הכלכליים של כמה חברות מסחריות".

ניצן תנעמי, "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם", מסר כי "מעבר לעובדה שחיוני להשאיר שירות ציבורי כה חשוב בידי המדינה, כלומר, בידי שירות התעסוקה, יש לוודא שפרטי התוכנית מכוונים לא לדחיקה בכוח לשוק עבודה תובעני, אלא לשילובם האמיתי של אזרחים בעבודה בעלת אופק תעסוקתי, אשר תחלצם מעוני".

בילי פרנקל השתתפה בהכנת הידיעה