קשה פי שניים: כמה עזרה צריכים הורים לתאומים?

הצטרפות התאומים למשפחה היא אושר גדול עבור כולם. אחרי חודשים ארוכים של ציפייה הגיחו הקטנטנים, אך לצד השמחה שהם מביאים איתם נוצר עומס רב סביב הטיפול בהם וסיפוק כל צרכיהם.

עומס קיים תמיד עם הצטרפותו של תינוק למשפחה. העייפות שלאחר הלידה, האחים בבית שצריכים את תשומת הלב ועוד ועוד ועוד. אך אצל תאומים הכל כפול, משולש ואף יותר. העייפות, ההסתגלות, חלוקת תשומת הלב לשניים הקטנטנים ולשאר בני המשפחה.

כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים

כל הכתבות בסדרה על גידול תאומים :

הכתבה ה-1: מתנה קצת יותר מדי גדולה: הכל על הריון תאומים

הכתבה ה-2: פרוייקט תאומים: לעבור בשלום את החודשים הראשונים

הכתבה ה-3: לא כמו בחלום: כשהתאומים מאושפזים בפגייה

הכתבה ה-4: זה אפשרי: כך תצליחי בהנקת תאומים

הכתבה ה-5: קשה פי שניים: כמה עזרה צריכים הורים לתאומים?

הכתבה ה-6: המצעד: המשפטים הכי מעצבנים שאומרים על תאומים

כולנו רוצים להיות סופרמן או וומן, ולהצליח בכל בכוחות עצמנו. עם תאומים המשימה הזו אמנם אפשרית, אבל עלולה לגבות מחיר ממחסני האנרגיה של ההורים, גם בעתיד, ולא פעם גם מהטיפול בתינוקות.

אז צריך עזרה. ומדרך הטבע הפנייה של רובנו תהיה לסביבה הקרובה לנו, שמשתתפת בשמחתנו ולכן אנחנו מצפים ממנה שתשתתף איתנו בכלל.  לכל אחד מבני המשפחה יש פנטזיות וציפיות, שלא תמיד תואמות את המציאות. סביב הקשיים הללו עלולים להיווצר חיכוכים ומריבות עד כדי משבר של ממש.

לפני שנפתח את הפצעים המשפחתיים, כדאי לזכור שהמטרה של כולנו היא לגדל ילדים בריאים בנפשם במשפחה שלמה, מאושרת ומתפקדת. אחרי שהסכמנו על העיקרון החשוב הזה, כל מה שנשאר הוא לעסוק בנהלים.

עם כל אהבתי לאמי, וההערכה הרבה שחשתי כלפיה, הייתי כבר מספיק זמן עצמאית עד אז ולא הייתי רגילה להיות שוב צמודה כל כך לאמא, ועוד תוך כדי טיפול בתאומיי הרכים. אחרי תקופה קצרה שבה הרגשתי שפרץ הורמונים בלתי נשלט עלול לגרום לפיצוץ ביננו הבנתי שאנחנו חייבות שיחה פתוחה, כנה ורגועה. בתום אותה שיחה קבענו סידור עבודה, ובעיקר הדגשתי בפניה את הצרכים האמיתיים שלי.

המשבר שלנו היה קטן, רגעי ונפתר במהירות. ידעתי שזכיתי מכיוון שאמא שלי היתה זמינה, הביעה נכונות שלמה ורצון להיות נוכחת בגידול נכדיה, והיחסים ביננו מאפשרים לנו להתנהל זו לצד זו בכבוד הדדי. אבל ישנם הרבה הורים לתאומים שמצפים ומייחלים לעזרה דומה מהמשפחה, אינם זוכים לה וצוברים כעסים ותסכולים.

פתגם ידוע אומר שכדי לגדל ילד אחד צריך כפר שלם. אם כך, כמה צריך כדי לגדל תאומים? אולי לא חייבים כפר שלם, אבל אין ספק שכאשר נולדים תאומים יש מספיק עבודה ומשימות שיכולות למוטט הורה אחד בלבד: צריך להאכיל שני תינוקות, להחליף לשניהם חיתולים, להרדים אותם, להרגיע אם הם סובלים מגזים או סתם לא רגועים, לחבק לפנק ולאהוב, לעקוב אחר ההתפתחות של כל אחד מהם, וגם לכבס ולקפל ולסדר ערימות כביסה, לבשל, לנקות, לערוך קניות, לשטוף בקבוקים, ועוד ועוד ועוד.

בימים אחרים ובתרבויות שונות המשפחה המורחבת סיפקה את כל הידיים האלו כמובן מאליו, וכל אחד ידע שכל אלו יעמדו לרשותו לכשהוא יזדקק לכך. גם כיום אנחנו צריכים עזרה, אבל כשצריך לבקש, לצפות, לאבד את תחושת השליטה - הכל הופך להיות מורכב יותר.

ואם ביום שלישי לא בא לי?

הסבתות של היום הן צעירות וחסרות מנוח. יש להן חוגים, חברים, פעילויות ועיסוקים שהן נהנות מהם. חלק מהסבתות והסבים חשים שהם מיצו את שלב גידול התינוקות עם ילדיהם. כן, הם אוהבים את הנכדים ושמחים לפנק והתפנק איתם, אבל הם רוצים לקבוע את המינון בעצמם ואין להם בעיה להגיד "לא!" לילדים שלהם שהפכו להורים.

ישנם גם סבים וסבתות שעדיין עובדים במשרה מלאה ואינם זמינים מספיק או כאלה הגרים רחוק והנסיעה אינה קלה עבורם. אנו, כמובן, מכבדים לחלוטין את זכותם של סבא וסבתא לחיות את חייהם ולבחור האם וכמה לעזור.

מצד שני, הורים טריים לתאומים אינם מתפנקים כאשר הם מבקשים עזרה. הם באמת זקוקים לה!

הפיצוץ עלול להגיע כאשר כל אחד מהצדדים מצפה למשהו, ומתאכזב לקבל משהו אחר. כאשר הורים תולים תקוות בעזרה שיקבלו מהוריהם, אבל בפועל מקבלים הרבה פחות, הם עלולים לחוש מרומים ואף להאשים את הוריהם בעומס הרב ובקושי שהם חשים. כאשר הסבתא והסבא מרגישים כי כל מה שהם עושים לא מספיק והם אינם זוכים להוקרת תודה, הם עלולים לכעוס ולאבד את הרצון לעשות אפילו את מה שעשו עד כה.

כדי למצוא דרך ביניים בין שני הדורות, כדאי לזכור שלעזרה יש הרבה פנים, ושיש הרבה דרכים לסייע להורים טריים לתאומים ולהקל עליהם את המסע: אפשר לעזור בבישולים, לערוך עבורם קניות, לממן מנקה פעם בשבוע, לבלות פעם בשבוע ביום קבוע כמה שעות עם הקטנטנים ולאפשר לאמא קצת לנוח, אם יש אחים גדולים אפשר לקחת אותם אחר הצהריים או להיות אחראים על הסעות לחוגים. עזרה יכולה להיות גם עזרה כלכלית שתאפשר להורים לרכוש עזרה בשכר של מטפלת יום, מטפלת לילה או בייביסיטר.

השורה התחתונה היא שגם סבא שלא ממש שש להחליף חיתול, יגלה שיש הרבה דרכים בהן הוא יכול לבוא לעזר.

לחיות תחת ביקורת

גם כשאנחנו הורים אנחנו עדיין הילדים של ההורים שלנו. ובתור ההורים שלנו - או ההורים של בן/בת זוגנו - יש להם הרבה מה להעיר לנו על הדרך בה אנחנו מטפלים בתאומים ומגדלים אותם. הערות כאלה, אפילו אם הן נאמרות בתום לב, עלולות לפגוע בדיוק במקום הרגיש של בניית הבטחון העצמי ההורי שלנו.

אם נצא מנקודת הנחה שבני המשפחה המורחבת מתכוונים לטוב עבור כולנו, אולי זה הזמן להזכיר להם שהדרך הטובה ביותר לעזור להורים הטריים והמותשים היא פשוט להביע אמפטיה והערכה. גם אם הגיסה גידלה ארבעה ילדים ברצף, והיא כבר מנוסה, ולדעתה זה יותר קשה מלגדל תאומים, עדיף שהיא תתאפק מלומר זאת כדי למנוע את פתיחת אולימפיאדת תחרות הקושי. גם אם לסבתא הטרייה אף אחד לא עזר מעולם, זו לא סיבה מספיק טובה לעשות את אותו הדבר לבנה וכלתה. גם הערות בונות הנוגעות לדרך הרדמת התאומים או שיטת ההאכלה שלהם, הן יותר מערערות מאשר תורמות.

ומהצד שכנגד ניצבים ההורים שמשוועים לעזרה של הסביבה, אבל כשהעזרה מגיעה הם עסוקים בתחושה אי נוחות, כאילו הם תחת ביקורת. להם אנחנו מזכירות כי ההורים הם המטפלים הטובים ביותר עבור ילדינו, והצטרפותם של מטפלים נוספים לא גורעת מכך כלל וכלל. גם מי שנמצא עם התינוקות אותה כמות זמן או אפילו יותר לא ייקח את מקומנו, אלא יוסיף לו משלו. לפעמים צריך לשנן את זה כמנטרה, כדי לא להיכנס למצבי תחרות.

כדי להקל על עצמנו ועל השותפים מומלץ להכיר ולזהות מהו סגנון הטיפול של כל אחד, וגם בין שני הורים, כשהאחריות על הילדים זהה או דומה. יש המעשיים והפרקטיים, יש שהמגע המתמיד נחוץ להם, שאוהבים לשיר ולדבר לתינוקות, שחייבים שתי דקות מנוחה לפני שמתחילים ועוד ועוד כמספר המטפלים. כך אנחנו יכולים ליהנות ולפרגן יותר, לאחרים וגם לעצמנו.

למצוא זמן לזוגיות בתוך הכאוס

הולדת התאומים משפיעה בצורה ישירה על הזוגיות. אנחנו יודעים שישנם אבות שלוקח להם זמן להתרגל למעמדם החדש ולהתחיל לטפל בתינוק שאך זה נולד להם. ישנן גם אמהות רבות (פריק קונטרול, אמרנו כבר?) שקשה להן לסמוך על הבעל שידע לטפל בתינוק כראוי. זהו משבר מוכר וידוע כאשר מדובר בתינוק יחיד.

הבעיה שכאשר נולדים תאומים אין לאף אחד זמן להרהר בתחושותיו ובמוכנות שלו. ישנם שני תינוקות שחייבים טיפול מיידי, וכאשר יש שני הורים - על שניהם לפעול יחד.

ביום בו חזרתי מבית היולדות עם עלמה ויהונתן, אמא שלי קראה לבעלי להכין את האמבטיה. היא קילחה אחד מהם, הסבירה לו הכל, ואז אמרה לו לעשות מקלחת לשנייה. במילים אחרות, היא זרקה אותו למים העמוקים. מאותו רגע היה ברור אצלנו שאמבטיות זה הזמן של אבא.

אני מאמינה שהאבות של היום כבר יודעים שחופשת לידה היא לא חופשה, וכאשר מדובר בלידת תאומים זוהי עבדות של ממש. אחד הקשיים הגדולים בחופשת לידה הוא שאין לאן לברוח. זוהי משימה שמשאירה אותך און ליין 24/7. ברור שגם האבא הטרי שהולך לעבודה אינו בנופש, אבל מיד בשובו הביתה הוא מגוייס למשימה על ידי האם המותשת.

עצתנו לך, האבא: אם אתה מרגיש שאתה צריך כמה דקות לעצמך במעבר מהעבודה לבית, קח אותן באוטו או בחצר טרם כניסתך הביתה. ברגע שאתה בבית - אתה חלק מכוח העבודה למען הטיפול בשני הקטנטנים.

בכלל, אבא לתאומים לא "עוזר" לטפל בהם. הוא הורה שלהם בדיוק כמו האמא, וכדאי ששניכם תזכרו שלא נולדתם הורים ואתם לומדים להיות כאלה ביחד. לכל אחד מבני הזוג יש נקודות חולשה ונקודות חוזקה. בהתאם לאופי ולהרגלים שלכם, תוכלו לקבוע נהלים לחלוקת עבודה בטיפול בילדים.

ועוד דבר אחד קטן: בד בבד עם העובדה שהפכתם מזוג למשפחה, אל תשכחו שלפני הכל ואחרי הכל אתם עדיין זוג ואתם הבסיס של המשפחה שבניתם. נסו למצוא בתוך הכאוס שסביבכם גם זמן לזוגיות. זה לא חייב להיות בילוי פרוע בפאב, מספיק לשבת ביחד בערב מול סרט טוב ששניכם אוהבים או על כוס קפה ולדבר על עצמכם ולראות שוב אחד את השנייה בעיניים אוהבות.

עינת שגיא אלפסה היא עיתונאית ואמא לשני זוגות תאומים (בן ובת שבע וחצי ובן ובת שנה וחצי). ורד בן פורת היא בעלת מרכז "תאומים ומשפחה" להדרכת הורים ואנשי מקצוע