הרשות מפתיעה: שיחה בסלולרי אינה מסוכנת

חשבתם ששיחה בסלולרי תוך כדי נהיגה אינה מומלצת? ברשות הלאומית מרגיעים אתכם - אין שום הבדל בין שיחה בטלפון להקשבה לרדיו. יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יעקב שיינין, קובע כי  דיבור בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה אינו מהווה סיכון, בניגוד למה שהוא מכנה "תפיסה מוטעית לגבי משקל היתר של הדיבור בטלפון כגורם לתאונות".

מקורבים למשרד התחבורה טוענים היום כי דבריו המפתיעים של שיינין מגיעים כמשקל נגד לסגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, אשר הציעה לפני מספר חודשים לאסור על נהגים צעירים להשתמש בסלולרי תוך כדי נהיגה, גם באמצעות הדיבורית. זמן קצר לאחר מכן, ביטל שר התחבורה ישראל כץ - בהודעה חריגה וחריפה - את דבריה של חוטובלי, והבהיר כי הוא אינו מתכוון לקדם איסור שכזה.

סגנית השר אמרה ל-ynet בתגובה לדברים כי "מאד מפתיע שיו"ר הרשות מוציא נייר עמדה שסותר את מחקרי הרשות המבוססים בין היתר על מחקרים בין לאומיים"

"משקל יתר לסכנות"

בקרב מומחי בטיחות - לרבות אנשי הרשות הלאומית - מקובלת ההנחה הגורפת כי כל שימוש בטלפון הסלולרי, לרבות שיחה באמצעות דיבורית, גורם להסחת דעת מיידית וברורה. כך למשל מתפרסם באתר הרשות כי "מחקרים הראו ששיחה בטלפון בזמן נהיגה מגדילה את הסיכוי למעורבות בתאונת דרכים פי ארבעה לערך", וכי "שיחה בטלפון פוגעת בביצועי הנהיגה".

אלא שלדברי שיינין, "בניגוד לדעה הרווחת, דיבור בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה, להבדיל מכתיבת מסרונים, אינו מהווה בעיה משמעותית של היסח דעת והינו גורם שולי ביותר במספר ההרוגים בתאונות דרכים". יו"ר הרשות מוסיף וטוען כי היסח הדעת בעת הדיבור בטלפון בזמן נהיגה אינו שונה בהרבה מדיבור עם נוסעי הרכב או שמיעת חדשות ברדיו".

לטענת שיינין, התפיסה המוטעית בדבר הסכנה הנובעת מדיבור בטלפון הסלולרי, מבוססת רק על שני מחקרים שהתפרסמו בקנדה ב-1997 ובאוסטרליה ב-2005. שיינין טוען כי המדגם שעמד לרשות החוקרים היה "מוגבל ובעייתי", וכי הממצאים זכו ל"ביקורות נוקבות והופרכו". בהיעדר מחקר ישראלי מקיף, כך אמר, יש להשתמש בנתונים מ-2011, שנאספו בחו"ל.

המחקר עליו מבסס שיינין את נייר העמדה שהציג היום, התפרסם לדבריו בארה"ב ועשה שימוש בנתוני אמת של כל 31 אלף ההרוגים בתאונות דרכים שאירעו בארה"ב במהלך 2011. לפי נתונים אלה, רק 1.2% מכלל ההרוגים קושרו לשימוש בטלפון סלולרי על-ידי אחד מהמעורבים בתאונה. לדברי שיינין, מהמחקר עולה כי רק 10% מההרוגים בתאונות בארה"ב, מצאו מותם כתוצאה מהסחת דעת כלשהי.

לכן קובע יו"ר הרשות כי המנעות מוחלטת משימוש בסלולרי בישראל, "אולי תביא לירידה ממוצעת של עד ארבעה הרוגים בשנה". שיינין טוען כי איסור מוחלט על שימוש בטלפון בזמן נהיגה הוא בגדר "משימה בלתי אפשרית", ועשוי לחבל במאמצי הרשות להוריד את מספר ההרוגים השנתי בכבישים ל-220 עד שנת 2020.

הנתונים מוכיחים אחרת

למרות שדבריו של שיינין והטענה לפיה איסור על דיבור בסלולרי עלול לחבל במאמצי הרשות להוריד את מספר ההרוגים בתאונות, מדווחת ה-NHTSA (הרשות המקבילה בארה"ב) כי בקרב נהגים צעירים (עד גיל 19) שמצאו עצמם מעורבים בתאונה קטלנית, לא פחות מ-21% ממקרי הסחת הדעת, נגרמו באופן ישיר על-ידי שימוש בטלפון הסלולרי.

עוד אומרים שם כי הסיכוי להיות מעורב בתאונה גדל פי 3 בקרב נהגים העושים שימוש כלשהו במכשירים ניידים מכל סוג. ובהקשר זה קובעים עוד כי הסכנה בשימוש טלפון עם דיבורית, אינה שונה מהותית מהסכנה של שימוש בטלפון ללא מכשיר עזר לדיבור ושמיעה. ברשות האמריקנית כי מציינים כי שימוש בטלפון נייד מאט את תגובות הנהג בדומה לצריכת אלכוהול.

אותה רשות עליה מבסס שיינין את דבריו, קובעת עוד כי "דרך הפעולה הבטוחה ביותר היא להימנע לחלוטין מדיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה". כמו שיינין, גם ברשות האמריקאית מודעים לבעיית האכיפה של איסור מוחלט, ולכן אומרים שם כי "המלצת המועצה לבטיחות בתחבורה בארה"ב (NTSB), היא לאסור על שימוש באמצעי תקשורת אלחוטיים על-ידי נהגים חדשים במסגרת רישיון הנהיגה המדורג".