לא רק הטבע: למה אסון הסופה גדול כל-כך?
גם סופה חלשה הייתה מחריבה את האזור, מעריכים מדענים בכירים שנשאלו אם ניתן היה לצמצם את הנזק חסר התקדים מהטייפון "הייאן". לא בטוח שזו דוגמה לשינויי האקלים, אבל הנזק נובע רבות מרשלנות אנושית
כ-10,000 הרוגים, אלפי בתים שנחרבו, מאות אלפים ללא קורת גג והרס חסר תקדים. האם ניתן לצמצם את הנזק שגרמה אחת הסופות האדירות בהיסטוריה? התנאים הגיאוגרפיים, המטאורולוגיה, העוני, התשתיות הרעועות, פיצוץ האוכלוסין, וכן במידה לא מבוטלת - שינויי האקלים, הם שהפכו את הפיליפינים למדינה הפגיעה ביותר לנזקי סופות טייפון. כך העריכו הלילה (ג') כמה מדענים מגופים שונים ברחבי העולם. והסופה הטרופית "הייאן" הייתה טייפון בסדר גודל חסר תקדים.
אסון הטייפון בפיליפינים - דיווחים אחרונים ב-ynet:
ישראלים שאותרו בפיליפינים: "הכול נהרס"
ייאוש בפיליפינים: איך נתחיל את חיינו מחדש?
עיר המתים: "אי אפשר לגבור על טייפון כזה"
פיליפינים בארץ חוששים: "המשפחה לא עונה"
'10,000 נהרגו'. הטייפון בדרך לווייטנאם
"כשסופה אינטנסיבית כזאת מכה באזור כה פגיע של העולם, זה שילוב של הטבע והאדם", אמר פרופסור קרי עמנואל מאוניברסיטת MIT שבמסצ'וסטס בארצות הברית. "לו היינו מסירים את אחד מהגורמים הללו, זה לא היה אסון בממדים כאלה". לדבריו, לרוב הסופות פוגעות ביבשה אחרי שהגיעו לשיא עוצמתן או לפני שהן מגיעות אליו, אבל לפי נתוני הלוויין שברשותו, הסופה "הייאן" היכתה בפיליפינים בדיוק כשהגיעה לשיא עוצמתה.
קת'לין טירניי, מנהלת מרכז אסונות הטבע שבאוניברסיטת קולורדו: "הפיליפינים נמצאת באחד האזורים המועדים ביותר לאסונות טבע שבכדור הארץ. יש להם את כל גורמי הסיכון: רעידות אדמה, הרי געש, הצפות, סופות טרופיות, מפולות בוץ". 7,000 האיים שמרכיבים את הפיליפינים נמצאים בחלק המועד ביותר לסופות טרופיות בעולם כולו. סופות הטייפון הגדולות ביותר נוצרות באזור זה בגלל מי האוקיינוס החמימים, שמשמשים כדלק לסופות שכאלה, ומעט מאוד נקודות של יבשה, שמאטות את הסופות, מעכבות אותן ומצמצמות אותן.
זו הסיבה, לפי ג'ף מסטרז, המטאורולוג הראשי של אתר מזג האוויר העולמי Weather Underground, שבעטייה כמחצית מהסופות ברשימה הבלתי רשמית של הסופות העזות ביותר במאה ה-20 ובמאה ה-21 היכו בפיליפינים.
עם זאת, מומחים שונים לא מסתפקים בהטלת האשמה על הטבע, אלא טוענים שלבני האדם היה חלק גדול מאוד באסון אדיר הממדים. חוקר ההוריקנים האמריקני בריאן מקנולדי מאוניברסיטת מיאמי חישב ומצא שכ-75% מהנזק שנגרם לפיליפינים היה בגלל הגורם האנושי. לדבריו, העוני הקיצוני של התושבים, שמוביל גם לגידול עצום באוכלוסיית האזור שבחופים הפגיעים כל כך, יחד עם התשתיות הרעועות שם - לא השאירו סיכוי לתושבים מול "הייאן". הוא מציין עוד שלו הרשויות היו דואגות להקים מקלטים מפני סופות באזור, הדבר היה מוביל למספר מצומצם יותר של נפגעים.
לפי הבנק העולמי, נכון ל-2012 יותר מארבעה מכל עשרה פיליפינים חיים בעיר מועדת לפגיעה שבה יותר מ-100 אלף תושבים. אוכלוסיית העיר טקלובן, שחרבה כמעט לחלוטין בסופה, שילשה את עצמה מ-76 אלף ל-221 אלף תושבים תוך פחות מ-40 שנה. לפחות שליש מהבתים בעיר נבנו מעץ, והגג של אחד מכל שבעה בתים בטקלובן הוא גג מדשא ובוץ.
חוקר ההוריקנים מקנולדי טוען שבגלל התנאים הללו, ובעיקר בגלל התשתיות הרעועות, גם סופה חלשה יותר הייתה מובילה להרס דומה בטקלובן. "אלו פצצות זמן אורבניות, שבהן הערים הכפילו, שילשו ואף ריבעו את גודל האוכלוסייה תוך 50 שנה", מדגיש ריצ'ארד אולסון, מנהל המכון לחקר אירועים קיצוניים באוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה. לדבריו, בגלל התקן הנמוך של הבנייה שם "זה דפוס מוכר מאוד, לצערי".
באשר להתחממות הגלובלית ולשינויים בתנאי מזג האוויר ברחבי העולם בגלל הזיהום שיצרה האנושות, המדענים תמימי דעים וסבורים ש"הייאן" באמת הייתה סופה חריגה ושלא ניתן לייחס אירוע יחיד לתופעה כללית כגון שינוי האקלים.
עם זאת, הם מציינים שבמחקר שפורסם בשנת 2008 התברר שהאזור שבו הסופה האדירה נוצרה, צפון מערב האוקיינוס השקט, הוא האזור שבו נוצר האחוז העליון של הסופות הטרופיות העזות ביותר ב-30 השנים האחרונות. בממוצע, הסופות הללו מתעצמות בכ-1.6 קמ"ש מדי שנה. "הסופות העזות ביותר הולכות ומתחזקות", אמר ג'יימס קוסיין ממכון מידע האקלים הלאומי של ארצות הברית. "'הייאן' עשויה להיות דוגמה חד-פעמית לממצאים שלנו".
חלק גדול מההרס בפיליפינים נגרם מהצפות. סטיבן נרם מאוניברסיטת קולורדו אמר שב-20
השנים האחרונות עלו פני הים של הפיליפינים בס"מ ו-30 מ"מ - פי שלושה מרמת העלייה בפני הים בשאר הגלובוס. הדבר אף עלול להגביר את עוצמת הרוחות בסופות טרופיות.
במקביל להחמרת האסון בגלל רשלנות ותנאים נוספים, הגורם האנושי גם עשוי להציל רבים, מדגיש פרופסור עמנואל מ-MIT, באמצעות בניינים חזקים יותר, התרעות מוצלחות יותר ותגובה ממשלתית הולמת. הוא מציין לדוגמה את בנגלדש מוכת העוני, שהצליחה לצמצם משמעותית את מספר הנפגעים בסופות הטרופיות מאז שנות ה-70 ועד ימינו. הקהילה הבינלאומית סייעה לבנות מקלטים עמידים למען התושבים, שמשתמשים בהם פעמים רבות, והם מתוחזקים היטב.
לפנייה לכתב/ת 
