כן, לשבור! / על שלט התמיכה במצית בית וגן
צריך לשבור את לה פמיליה. בכל הכוח. לרסק עד היסוד את חבורת הפושעים שקוראת לעצמה ארגון אוהדים. ספק אם הם מכירים את המאמר המפורסם של ז'בוטינסקי, האיש שעל שמו קרויה בית"ר, אבל את הכותרת שלו צריך להפנות לכיוונם
עוד על בית"ר ירושלים ב-ynet ספורט:
ספק אם חברי לה פמיליה מכירים את הגותו של האיש שעל שמו קרויה קבוצתם האהובה בית"ר ירושלים, אבל נדמה שהבוקר, את כותרת המאמר של ז'בוטינסקי יש לנסח מחדש ולהפנות לכיוונם - כן, לשבור!
לשבור את לה פמיליה. בכל הכוח. לרסק עד היסוד את חבורת הפושעים שקוראת לעצמה ארגון אוהדים. למרבה האירוניה, הנפת שלט התמיכה באביתר
יוסף אתמול בקריית אליעזר, הייתה פעולה שקטה ובלתי אלימה. אלא שבפועל היא הייתה הרסנית פי כמה מהצתת משרדי המועדון. למה? משום שהנפת השלט הייתה התרסת הניצחון של לה פמיליה. בשידור חי, לעיני המשטרה, לעיני הבעלים אלי טביב, לעיני השחקנים כולם - אנחנו ניצחנו. ואנחנו אפילו כבר לא מסתתרים.
ובכן, הם צודקים. הנפת שלט התמיכה באוהד שנשלח ל-22 חודשי מאסר בגין הצתת בית וגן, הייתה לא פחות ולא יותר מאשר השתנה פומבית מהמקפצה על כולנו. על כל מי שהכדורגל הישראלי יקר ללבו, על כל מי שמאמין שאפשר גם אחרת, ובעיקר - על מאות אלפי אוהדים מסורים ונאמנים של בית"ר ירושלים, שמביטים בייאוש על המחזות המבישים הללו, מורידים את הצעיף ומחביאים אותו עמוק בארון.
"תגיד, הם דפוקים?", שאל אותי חבר טוב אתמול בלילה. "הם מעודדים מישהו ששרף את המועדון שהם אוהבים. מה יהיה הסוף איתם?".
הסוף חייב להיות מהיר. מהיר וכואב. כבוד השופט משה יועד הכהן, לא מצמץ לפני ששלח שלשום את אביתר יוסף לכלא. וזה בדיוק מה שאני מצפה ממשטרת ישראל ובעיקר מבתי המשפט. תפסיקו לגמגם, תפסיקו להקל ראש, תפסיקו לגזור עונשים מגוחכים. את מניפי השלט
, שניתן לאתר בקלות באמצעות מצלמות האבטחה, יש להרחיק מהמגרשים לכל החיים. לא לחודש, לא לחודשיים, לא רק עד שתסתיים הפגרה. לכל החיים. רק ככה, לאט לאט, עוד חבר לה פמיליה, ועוד אחד. ועוד אחד. עד שייעלמו מהמגרשים ומהמרחב הספורטיבי שלנו.
אבל כדי שזה יקרה, אלי טביב חייב לקחת אחריות. מהחוליגנים של לה פמיליה אין לי ציפיות, מבית"ר ירושלים והבעלים שלה - דווקא כן. אמש, קצת לפני חצות, נתבקש דובר המועדון אושרי דודאי למסור את גרסת בית"ר ירושלים לאירוע, ואמר בלקוניות: "אין תגובה". פשוט מדהים. וגם שערורייתי. אתם מבינים? במקום למהר ולפרסם הודעת גינוי ברורה ונחרצת , בבית"ר ירושלים מעדיפים לשמור על זכות השתיקה.
את החודשים הראשונים של אלי טביב כבעלי בית"ר ניתן להכתיר כהצלחה. הקבוצה פתחה טוב את העונה, הקהל ממלא את טדי ותחושת הפחד הקיומי שריחפה מעל בית וגן בקיץ, התחלפה באופטימיות זהירה. אלי טביב נמנע עד כה מלהתעמת עם לה פמיליה, ובראיון ל"ידיעות אחרונות" אף כינה אותם "אנשים טובים". כעת נדמה שטביב ייאלץ לבחור - שקט תעשייתי ונפיץ או ניקוי אורוות אמיץ. ולמקרה שתהיה לו התלבטות כיצד לפעול, נפנה אותו שוב לשנת 1932 ונקרא בקול: "כן, לשבור"!
לפנייה לכתב/ת 
