ההתנגדויות לא עזרו: מתקני הגז יוקמו ביבשה
על אף שכ-1,000 איש הפגינו מחוץ לדיון המועצה הארצית לתכנון ובנייה בירושלים, חבריה אישרו את הקמת מתקני קליטת הגז הטבעי ביבשה ולא בים. האתרים יוקמו באזור אליקים ובעמק חפר
המועצה הארצית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה להפקדה את תוכנית המתאר הארצית להקמת מתקני קליטת הגז הטבעי על היבשה ברוב של 13 נגד 6. התוכנית תועבר להערות והשגות ובהמשך תעלה לאישור הממשלה. קודם להכרעה התקיימה מחוץ לדיון הפגנה של מאות אנשים המתנגדים למיקום המתקנים, בטענה כי הדבר יסכן את התושבים המתגוררים באזור.
הדיון החל בשעות הבוקר וריכז עניין רב בשל התנגדות עזה של שורת ארגוני חברה וסביבה וכן של תושבי חוף הכרמל, המתנגדים להקמת שני המתקנים בתחומם ודורשים לבצע טיפול מלא של הגז הטבעי בלב הים.
הדיון הופסק לזמן קצר כדי להוציא את נציגי התושבים מהאולם, זאת לאחר שראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, סירבה לאפשר להם לדבר בפני חברי המועצה. בתום הדיון קבעה המועצה שיש צורך בפיתוח משולב של מתקנים בים עם טיפול משלים ביבשה ואישרה את מיקום המתקנים.
עם זאת, המועצה קיבלה את עמדת המשרד להגנת הסביבה והחליטה לשלול הקמה של מפעלי תעשיה פטרוכימיים במקום שבו יוקמו המתקנים. עוד היא ציינה כי הוראות התכנית מאפשרות לצמצם את השטחים היבשתיים לטיפול בגז במידה שיימצאו בעתיד אפשרויות טכנולוגיות שיבטיחו אמינות אספקה בהסתמך על טיפול מרבי בים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בירך על אישור התוכנית. "זהו צעד נוסף בדרך לניצול המשאב החשוב הזה לטובת כלכלת ישראל", אמר. "ככל שהתהליכים יתקדמו מהר יותר - כך ניתן יהיה להוריד את מחירי החשמל לאזרחי ישראל. אני קורא לכל הגורמים השותפים לדבר להאיץ את הטיפול כדי שנוכל ליהנות בהקדם האפשרי מהאוצר שנתן לנו הטבע".
מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר, מסר כי "מדובר בהחלטה חשובה ואחראית שלוקחת בחשבון את צרכי בריאות הציבור והגנת הסביבה לצד קידום קליטת הגז הטבעי, צעד בעל חשיבות כלכלית ואסטרטגית עליונה למדינת ישראל. אנו מחויבים לקידום מהיר של התוכניות, בהתאם לנהלים, על מנת להבטיח את העתיד האנרגטי של מדינת ישראל".
מנגד, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, כרמל סלע, תקף את ההחלטה. "החלטת המועצה הארצית להמשיך בהליך הקמת מפעל יבשתי לטיפול בגז היא סטירת לחי מצלצלת למאות אלפי תושבים בחוף הכרמל, מגידו ועמק חפר", אמר. "ההתעלמות המכוונת מהאפשרות להקים את המפעל בים תוביל למצב בו ישובים שלמים יחיו בצל חשש מאסון רב ממדים.
"זוהי החלטה שמונעת משיקולים זרים ועומדת בסתירה לאינטרס הציבורי", הוסיף. "מועצת חוף הכרמל תגביר בשבועות הקרובים את פעולות המחאה כנגד החלטה זו. אנו נחושים להבטיח את בטחון התושבים ואת בריאותם. המועצה שגתה בהחלטתה ואנו נפעל לשנות החלטה זו בכל האמצעים העומדים לרשותנו".
רני אידן, ראש מועצת עמק חפר, מסר כי "אני שמח שהמועצה הארצית קיבלה את דרישתנו לא להקים מפעלי תעשייה ולא לתת ליזם לעשות ככל העולה על רוחו בשטחנו. התמהיל לגבי כמה יטופל בים וכמה יטופל ביבשה עוד לא הוחלט. מבחינתנו כל הטיפול ייעשה בלב ים ואנחנו נמשיך להיאבק על מנת לשכנע את חברי המועצה ואת נציגי הממשלה, שזה הפתרון המהיר והזול ביותר לרווחת תושבי מדינת ישראל".
"צעד לא נכון תכנונית וסביבתית"
השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, אמר בדיון כי "התוכניות לטיפול בגז הטבעי חייבות להיות ברורות. החלטה על תוכנית מאפשרת שאין בה מתחם ברור וסגור תוביל לאזור תעשייה פטרוכימי במקומות הרגישים ביותר בישראל ותפגע בסיכויים להקים קרייה פטרוכימית במישור רותם, שהיא חלק מהתוכנית להקמת מפעל לייצור אמוניה ופינוי מיכל האמוניה ממפרץ חיפה".
במהלך הדיון הציגו איתמר בן דוד מהחברה להגנת הטבע ועמיר ריטוב מהשלטון המקומי, הצעה נגדית ומשופרת מבחינה סביבתית, ציבורית ותכנונית, שזכתה ל-6 קולות בלבד. מהחברה להגנת הטבע נמסר לאחר ההחלטה, כי "אנו רואים בבחירת האתרים הללו צעד שאינו נכון תכנונית וסביבתית".
בחברה ציינו כי למתקני הטיפול בגז הטבעי ולתשתיות שלהם עלולות להיות השלכות שליליות כמו יכונים בטיחותיים פוטנציאליים לתושבים, צריכת קרקעות באתרים רגישים סביבתית, שטחים פתוחים בשל פריסת התשתיות הקוויות, סכנות לדליפות ואירועי זיהום ים וקרקע וסכנות מאסונות זיהומיים בים.
"התכנית מציעה כי לאחר אישורה, יוכלו היזמים, אשר להם מערכת שיקולים שלא בהכרח מתיישבת עם השיקולים הנשקלים מנקודת מבט לאומית, לבקש היתר ובמסגרתו עליהם לפרט את תמהיל הטיפול ועוד סוגיות סביבתיות מהותיות", מוסיפים בחברה. "הגוף המאשר יהיה מורכב מנציג רשות הגז הטבעי, מתכנן המחוז ומהנדס הרשות המקומית (רשות הרישוי לגז טבעי).
"מכאן עולה פער משמעותי ביותר בין רמת הפירוט הנמוכה של תכנית המתאר הארצית, לבין הליך רישוי שנעשה על ידי גוף מצומצם ביותר, מוטה פיתוח משק הגז, שאמור לקבל החלטות בעלות השלכות נרחבות ביותר, הליך אשר למעשה לא יזכה לביקורת הציבור... ההכרה בחשיבותו של הגז הטבעי לא יכולה להוות סיבה להתעלמות מהליכי תכנון ראויים, בהם נשקלים שיקולים רבים ומובאת דעתם של בעלי עניין מגוונים".
מעמותת צלול נמסר בתגובה לאישור התכונית, כי "המועצה הארצית לתכנון ובניה כשלה היום בתכנון משק אנרגיה אמין, בטוח וסביבתי. התוכנית שעברה תאפשר הקמה של מתקן יבשתי מלא לטיפול בגז הטבעי ואינה ממליצה על בחינת החלופה הימית – ששורה של מומחים המליצו עליה כעדיפה. המועצה הארצית קיבלה את עמדת משרד האנרגיה מבלי לקבל חוות דעת על האפשרויות להקמת מתקנים ימיים לטיפול בגז הטבעי, ומדובר בהחלטה שמסכנת את הסביבה הימית ואת בטחון התושבים כאחד".
תושבים: להקים את המתקן בים
ההחלטה על שני האתרים המועדפים להקמת מתקני קליטה למאגרי הגז הטבעי שהתגלו מול חופי ישראל, התקבלה במועצה הארצית לפני כשנה: אתר חגית באזור אליקים ומט"ש מרץ בעמק חפר. ההחלטה התקבלה בניגוד להמלצות המשרד להגנת הסביבה וחרף מחאות רבות של תושבים וארגוני סביבה, שקראו לבצע טיפול מלא בגז הטבעי בים ולהסתפק בחיבור קטן בצמוד למתקן תשתית קיים. עתירת התושבים לבג"ץ נגד הליך התכנון נדחתה.
לקראת הדיון הבוקר ערך היום מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר ישיבת סיכום שם התבקשו משרדי הממשלה לתמוך בתוכנית, לאור דו"ח מבקר המדינה מחודש שעבר שם התגלה שהמדינה הזניחה את פיתוח מערכות ההולכה הימיות והפנים ארציות לרמה שכל אספקת הגז של מדינת ישראל נשנעת על צנרת בודדת של מאגר "תמר" אותה הקימה נובל אנרג'י האמריקאית.
הישיבה מתקיימת בשל חוסר אחידות בין משרדי הממשלה השונים בדבר הקמת המתקנים בשטח ישראל: ביולי האחרון הביע משרד הבריאות תמיכה בהקמת המתקנים בלב הים ואתמול הצטרף גם המשרד להגנת הסביבה לתעדוף התוכניות שיחברו את המאגרים ויוצבו רחוק ככל האפשר מקו החוף הישראלי.
הסיבה השנייה היא אמדנים שהוצגו היום, לפיהם כשלון בשדרוג מערכת ההולכה הנוכחית יובל לנזק משקי בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל כבר בסוף 2015. הנזק יגרם לאחר שיכול העברת הגז מהים ללקוחות קיימים תגיע למיצוי בשל חוסר בקיבולת הצנרת ההנוכחית, כך שהביקוש יגבר על ההיצע.
משרדי האוצר, התשתיות הלאומיות והביטחון תומכים בתוכנית להצבת המתקנים על היבשה. מי שעתיד להכריע את הכף היא ראש מינהל התכנון שוורץ וההערכות הן שהתוכנית תעבור ברוב דחוק. הפשרה המסתמנת היא שהתוכנית תאושר לאחר שיוצב תנאי שלא יוקמו תשתיות נלוות למתקני הקליטה (כגון בתי זיקוק לדלקים סינטטים).
בהכנת הידיעה השתתף כתב כלכליסט, ליאור גוטמן
לפנייה לכתב/ת 
