מתגרים באובמה? "ישראל מחזרת אחרי סין"
בדיוק כשוושינגטון וירושלים מחליפות מהלומות, ב"ניו יורק טיימס" מתפרסם מאמר שמציג את ביקור מקורבו של נתניהו, דורי גולד, בסין, ואת העמקת היחסים בין המדינות: "שום דבר ביחסים בינלאומיים לא אומר שאתה יכול להיות ידידותי רק עם מדינה אחת". גולד בתגובה: "בשום אופן זו לא התרסה"
מחבקים את הרפובליקה האסייתית: דווקא בימים שבהם בולטת המחלוקת החריפה בין ישראל לארה"ב בסוגיית ההסכם המתגבש בין מדינות המערב לאיראן, ב"ניו יורק טיימס" מתפרסם היום (ג') מאמר תחת הכותרת: "ישראל מחזרת יותר ויותר אחרי סין כבעלת ברית". במה שנראה כמו הצגת התרסה ישראלית כלפי ממשלו של ברק אובמה, מתרכז המאמר בביקור האחרון שערך מקורבו של ראש הממשלה נתניהו, דורי גולד, בסין.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
התיעוד והעזרה: ישראלים בלב האסון
ישראלים באודסה: ניאו-נאצים תוקפים אותנו
"באנו לבייג'ינג כדי לדבר על דיפלומטיה ובנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי, זה היה אירוע פורץ דרך", סיפר גולד בראיון. "בגלל שהם חיים במדינה הגדולה הזאת, הם צריכים להבין את המציאות שלנו". גולד ודיין נפגשו גם עם קצינים בצבא סין ודנו עמם בכל הנושאים הרלוונטיים המדיניים כדוגמת איום הגרעין האיראני, מלחמת האזרחים בסוריה והמתרחש בשטחי הרשות הפלסטינית.
חיזוק הקשרים בין ישראל לסין מתרחש לפי "הניו יורק טיימס" בזמן שהיחסים בין שתי המדינות בשלים להתחדשות. עוד לפני ששתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים ב-92', ישראל הפכה לספקית הנשק השנייה בגודלה לצבא סין. בשנת 2000 היחסים נקלעו למשבר לאחר שארצות הברית אילצה את ישראל לבטל מכירה של מטוסי הביון מסוג "פלקון". ישראל הסכימה אז לדרישות האמריקניות והפסיקה למכור נשק לסין.
למרות הצינון ביחסי שתי המדינות שארך כמה שנים, מצאו ישראל וסין הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה. בספטמבר השנה דווח למשל כי המיליארדר הסיני לי קא-שינג החליט לתרום 130 מיליון דולר כדי לאפשר הקמת מכון טכנולוגי של הטכניון בדרום סין. התרומה הגדולה, מזכיר העיתון, הוענקה ארבעה חודשים לאחר שראש הממשלה נתניהו ביקר בסין וחתם עם הממשל בבייג'ינג על שורה של הסכמי סחר ותרבות.
"עכשיו אנחנו שומעים אנשים בישראל אומרים 'לעזאזל עם אירופה, בוא ניסע לסין ולהודו'", צוטט גולד בכתבה. "הייתי מאוד ברור בדיונים שלי עם הסינים שארצות הברית וישראל הן בעלות ברית. אבל שום דבר ביחסים הבינלאומיים לא אומר שאתה יכול להיות ידידותי רק עם מדינה אחת".
גולד מסר בתגובה: "הנסיעה אינה בשום פנים התרסה כנגד ארה"ב, אלא ביקור מקצועי מתוכנן מבעוד מועד על-מנת לחזק את ההבנה בין סין וישראל. הביקור בסין של האלוף (במיל.) עוזי דיין ואנוכי תוכננה לפרטיה חודשים רבים לפני האירועים האחרונים בז'נבה והתבצעה בפועל מספר ימים לפני ביקורו של קרי בישראל, והחומרים בנושא איראן וגבולות בני הגנה הוכנו בשפה סינית גם כן חודשים לפני כן - כך שאין כל קשר בין הדברים.
"בהרצאה בפני כ-200 קצינים בכירים כשנשאלתי: 'האם ישראל ידידה של סין או ארה"ב?' עניתי בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שישראל היא בת בריתה של ארה"ב. והוספתי כי שום דבר ביחסים הבינלאומיים אינו פוסל את האפשרות שישראל תוסיף לעצמה ידידים נוספים במערכת הבינלאומית", הדגיש גולד.
מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שגולד הוא נשיאו, נמסר עוד כי "חודש לפני הביקור בסין, פורסם בניו-יורק טיימס (21.10.2013) על ביקור של בכירים אמריקאים בסין, כולל הרמטכ"ל האמריקני, הגנרל מרטין דמפסי, ומפקד חייל האוויר, בשאיפה לחזק את קשרי הצבא בין שתי המדינות".
חשש לקרע דיפלומטי
בתוך כך, סוכנות הידיעות AP פרסמה היום אף היא כתבה שעוסקת ביחסים השבריריים בין ישראל לסין. הכתבה מציגה את התלבטות ראש הממשלה נתניהו במה שעלול להוביל לקרע עמוק בדיפלומטיה של שתי המדינות - במסגרת הפרשה שחשפו נחום ברנע ושמעון שיפר ב"ידיעות אחרונות". על הכף עומדת החלטת הממשלה שלא להתערב במשפט שמתנהל בארה"ב נגד "בנק אוף צ'יינה" (הבנק המרכזי בסין), שניהל לכאורה חשבונות למימון טרור ברצועת עזה.
את תביעת הפיצויים לבית המשפט הגישו 22 בני משפחות של ישראלים שנרצחו על ידי פלסטינים בפיגועי התאבדות. עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר מארגון "שורת הדין", שמייצג את התובעים, אמרה כי "ישראל צריכה להחליט אם היא נלחמת בטרור וממשיכה במאבק שהיא יזמה או שהיא קורסת תחת הלחץ של סין ומפקירה את נפגעי הטרור".
בכתבה מוזכר עניינו של איש הביטחון לשעבר עוזי שעיה שאמור להתייצב לעדות במשפט ב-25 בנובמבר ולמסור הצהרה שעלולה להביך את הסינים. עם זאת, עדיין לא ברור אם ממשלת ישראל תאפשר לשעיה להגיע לארה"ב ולהעיד על כך שהוא הזהיר גורמים סיניים רשמיים בעובדה שהג'יהאד האיסלאמי העביר סכומים גדולים לפעיליו דרך "בנק אוף צ'יינה".
לפנייה לכתב/ת 
