היהודי האחרון באפגניסטן סוגר את הקבב
אל-קאעידה והטליבאן ממשיכים לפוצץ, הפשע משתולל ברחובות, וערב עזיבת כוחות נאט"ו אפגניסטן הולכת מדחי אל דחי. עכשיו אפילו היהודי האחרון במדינה, זבולון סימנטוב, נאלץ לסגור את הקבב המקומי ומודה שאם זה יימשך כך - לא תהיה לו ברירה אלא לברוח
זבולון סימנטוב תמיד מסיר את הכיפה לפני שהוא נכנס לקפה שלו בבניין הרעוע שבו שוכן גם בית הכנסת האחרון של אפגניסטן. "תנו לי להוריד את הכיפה, אחרת אנשים יחשבו שמשהו לא בסדר איתי", אומר סימנטוב בעליזות בעודו יורד במדרגות לקפה שבקומת הקרקע.
עוד חדשות מהעולם :
- ישראלים באודסה: ניאו-נאצים תוקפים אותנו
סימנטוב, בשנות ה-50 לחייו, הוא ככל הידוע היהודי האפגני האחרון. במהלך השנים הוא הפך למעין סלבריטי, והיריבות בינו לבין יהודי אחר שכמעט מצא עצמו האחרון אבל מת ב-2005, אף נתנה השראה למחזה.
סימנטוב אינו שוכח מהתרבות המוסלמית השמרנית ביותר של אפגניסטן, ולכן הוא מנסה שלא לפרסם את זהותו כדי לשמור על הקפה-קבב שפתח לפני ארבע שנים תחת השם "בלח בסטן". "כל האוכל כאן מוכן על-ידי מוסלמים", הוא מספר. כעת הקפה, נקי ומצוחצח, ניצב בפני סכנת סגירה משום שעסקי הקבב נמצאים בתקופה רעה, בעיקר בשל המצב הביטחוני המידרדר בבירה קאבול, שגורם לאנשים לפחד לאכול בחוץ או לבקר בעיר.
צור שיזף ביקר אצל זבולון סימנטוב ב-2007. לקריאת הכתבה לחצו כאן
סימנטוב נהג להסתמך על בתי מלון ששכרו ממנו שירותי קייטרינג, אבל אפילו דרך-הפרנסה הזו נפגעה על רקע תחילת הנסיגה של הכוחות הזרים מאפגניסטן, שבה שהו מאז שנת 2001, צעד שמחליש עוד יותר את הביטחון ואת ההשקעות. "מלונות נהגו להזמין אוכל ל-400 עד 500 אנשים. היינו מפעילים ארבעה או חמישה תנורים מאחר הצהריים עד הערב", סיפר. "אני מתכנן לסגור את המסעדה שלי במרס הקרוב ולהשכיר את השטח".
בשעת ארוחת הצהריים, רק שולחן אחד מאויש, ושני לקוחות מזמינים בשר רך על שיפודים ארוכים ושאר מנות אפגניות. לא נראה כאילו מישהו מהם בקי בהיסטוריה של סימנטוב, ושניהם אומרים כי באו רק משום שקפה סמוך שהכין מנה מיוחדת של נודלס אפגניים נסגר.
רק מעט ידוע על מקורותיהם של יהודי אפגניסטן, ויש המאמינים שהם חיו באפגניסטן במשך יותר מ-2,000 שנה. אוצר של כתבים מהמאה ה-11 שהתגלה לאחרונה בצפון המדינה סיפק הזדמנות לחקור את השירה, הישגי הסחר וההסכמים המשפטיים של אותה התקופה. הקהילה היהודית באפגניסטן מנתה כמה אלפי בני אדם בתחילת המאה ה-20, והם היו פזורים בכמה ערים באפגניסטן. הם ניהלו רק קשרים מעטים עם יהודים בחו"ל, אבל בהמשך עזבו בהמוניהם, רובם לישראל בעקבות הקמתה. גם רעייתו ובנותיו של סימנטוב עזבו לישראל, אולם הוא החליט להישאר מאחור עם "האחים" האפגנים שלו.
סימנטוב נולד בעיר חראט, מעוז התרבות היהודית באפגניסטן, ובעודו מוליך מבקרים בבית הכנסת הוא מציג להם ספרי תפילה. הוא מוציא שופר מארון מאובק, ותוקע בו - אבל מייצר צליל קטן בלבד. סימנטוב מתחזק גם בית עלמין סמוך, ובו רק כמה פיסות אבנים שבורות בחצר חסרת סדר.
לדתות אחרות ציפה גורל גרוע אפילו יותר משל היהדות. ככל הידוע לא נותר אף לא אפגני נוצרי אחד, לפחות לא כזה המדבר על כך בפתיחות, והכנסייה הקבועה היחידה שוכנת בתוך שגרירות איטליה באפגניסטן. יש במדינה אוכלוסייה הינדית קטנה, אולם היא מתכווצת במהירות.
קשייו הכלכליים של סימנטוב קשורים לסיכונים ההולכים וגוברים בכל הקשור להפעלת בתי עסק באפגניסטן. יותר מ-12 שנים עברו מאז פלישת ארה"ב שהפילה את משטר הטליבאן בתום חמש שנות שלטונו, ונתנה את האות לפתיחת מלחמת אפגניסטן, אבל פחד מפצצות, יריות ופשע
הוא עדיין חלק מחיי היום-יום.
סימנטוב אמר כי הקפה איבד 45 אלף דולר וכי חפצי הערך שאסף אביו נגנבו לפני הדחת הטליבאן ב-2001. הוא מקווה שהשכרת המתחם תביא לו מספיק כסף כדי לשפץ את בית הכנסת. רוב חלקו הפנימי המסויד בלבן של הבניין, כולל בית הכנסת והקירות, מכוסה בכתמים שחורים.
סימנטוב אמנם נותר נחוש מאוד בנוגע לקיום האמונה שלו, אולם הוא ממורמר ואפילו נזעם בשל המצב והכישלון של כוחות נאט"ו בניסיונם ליצור תנאים חדשים לשלום וביטחון ללא איום הטליבאן. "טוב יותר לראות כלב מאשר לראות אמריקני", הוא אומר. "אם המצב במדינה יחריף, אברח מכאן".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
