עוברים למוצקים: מתי אפשר להושיב בכיסא אוכל?

המעבר מיניקה לאוכל מוצק הוא שלב חשוב בהתפתחותו של הילד. הוא מתחיל בבסביבות גיל ארבעה-חמישה חודשים, אז נוסף מימד תנועתי ליניקה - תנועת הלשון לצדדים,  סאקלינג (suckling). בשלב זה הפה והלשון מפותחים יותר התינוק מכניס ידיו לפיו. הוא חוקר את העולם דרך צעצועים ומרקמים שונים ומתחיל להראות התעניינות באוכל של הוריו. חשובציין, כמובן, שלכל תינוק יש קצב ההתפתחות משלו, ויהיו תינוקות שיראו התעניינות לפני כן.

כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים

מה הן טעימות ומתי אפשר להתחיל?

טעימה כשמה כן היא: נגיעה קלה עם האצבע על שפת התינוק (רצוי כהתחלה מגע בשפה התחתונה) עם מרקם מרוסק דק עד נוזלי. מתי? סביב גיל ארבעה עד שישה חודשים, תלוי בתינוק (עם תינוקות יונקים ניתן לחכות עד גיל חצי שנה. תינוקות סקרנים שמראים עניין באוכל סביבם, ניתן להתחיל את הטעימה כבר בגיל ארבעה חודשים). המרקם של הטעימות הינו טחון בבלנדר למרקם חלק, רצוי ללא קליפות או גושים. תינוקות רבים מעוותים את פרצופם בעת מתן הטעימות - מצב זה תקין וחשוב ומומלץ להכין את המצלמה.

עוד על תזונת תינוקות בערוץ הורים :

בריאות מהביס הראשון: 16 מזונות-על לתינוקות

איזה מרק מומלץ? מדריך לתזונת פעוטות בחורף

בדקנו: איזה כיסא אוכל באמת שווה את המחיר?

מתי ניתן להתחיל להשתמש בכפית?

שלב החשיפה לאכילה בכפית קורה בסביבות גיל חמישה עד שישה חודשים. בגיל זה נוספת תנועה ללשון ומשנה את הארגון והמוכנות

של הפה למרקמים נוספים. בשלב זה ניתן להתחיל בארוחות, כשהמרקם הרצוי הוא מזון טחון דק בבלנדר.

רצוי שהתינוק יישב בעת הארוחה על ההורה. מנח הראש מאוד חשוב באכילה ובבליעה, ולכן מומלץ להאכיל בזווית בה הראש אנכי למשטח והידיים נשענות על המגש לתמיכה, או בישיבה על הורה בה חשוב לאחוז סביב הגב כדי לאפשר תמיכה זו.

יש כפית מיוחדת בה מומלץ להשתמש?

מומלץ לרכוש שני סוגי כפיות, האחת להאכלה ואחת לאכילה. כפית האכלה הינה כפית עם ידית ארוכה והיא מיועדת להורה. כפית אכילה מיועדת לתינוק עצמו ולה ידית קצרה.

חשוב לאפשר לתינוק המבקש להאכיל את עצמו לחוות את חווית האכילה העצמית. לכן, גם אם ההורה מאכיל, חשוב לתת לתינוק כפית משלו או לאפשר לו לטבול את ידו במזון כדי לחוות אכילה עצמית.

מתי ניתן להושיב את התינוק בכיסא אוכל?

בין אם תינוקכם כבר החל להצמיח שיניים ובין אם לאו, בסביבות גיל שישה עד שמונה חודשים נכנסת לפעולה תנועת הלסת, ומצטרפת ללשון. תנועתיות הלשון מתקדמת ומשתכללת גם היא. בשלב זה ניתן להושיב את התינוק בכיסא אוכל, גם אם הוא אינו יושב או מתיישב לבד. אי היציבות בכיסא האוכל גם היא שלב הכרחי בתהליך הלמידה.

איך עושים את המעבר ל"מזון אצבעות"?

מזון אצבעות כשמו כן הוא: מזון שהתינוק יכול לאכול באצבעותיו. הוא השלב הראשון בדרך לאכילה עצמאית של התינוק, ומפתח גם יכולות קוגניטיביות.

שלב 1: מזון סמיך יותר

מומלץ להתחיל את הארוחה בכפית. תחילה כדאי לתת מספר כפיות של מזון טחון ובהדרגה לשלב מזון מוצק במרקמים אחרים. תהליך החשיפה למרקמים שהתינוק אינו מכיר דורש הסתגלות וזמן לפיתוח מיומנות ללעיסת המזון ובליעתו. תהליך זה לוקח זמן ודורש סבלנות מאתנו ההורים וגם מהתינוק.

בשלב טרום המעבר לאוכל אצבעות, המתקיים לרוב כשבועיים-שלושה לפני כן, יש להסמיך את האוכל שמגישים לילד על ידי כך שנוסיף פחות מים לאוכל שנטחן. צורה נוספת היא גרוד האוכל על מגרדת דקה או מעיכת האוכל באמצעות מזלג. מומלץ לשלב בהתחלה את האוכל המעוך עם האוכל הטחון דק, ובכך להרגיל את חלל הפה למרקמים שונים. הגשת המזון בצורה זו תדרוש מהילד להפעיל יותר את הלשון ואת שרירי הפה ותהווה בסיס טוב למעבר לשלב הבא - שלב אוכל אצבעות. דוגמאות לשילובים של מרקמים הם תפוח אדמה מעוך בתוך מרק טחון, או אבוקדו מעוך במזלג בתוך הפרי הטחון.

שלב 2: תנו לו "לחוות" בידיים את האכילה

כשהתינוק מתחיל להושיט את ידיו ולהראות רצון לאכול לבד אפשר למרוח כמות מסויימת על המגש המצורף לכיסא, לתת לתינוק כפית משלו או אפילו לטבול את ידיו במרקם אותו הוא אוכל. כל זאת כדי לאפשר לו לחקור את המזון באופן עצמאי.

לפני שמתחילים לתת לתינוק לחוות אכילה של מרקמים חדשים חשוב לזכור: חווית האוכל הינה חוויה נעימה, אך לרוב היא גם מלכלכת. לכן יש לדאוג לכמה דברים: אם ההורה מכיר את עצמו כמי שניקיון חשוב לו, מומלץ להכין בגד גדול יותר שניתן להלביש על התינוק שיתלכלך או סינר עם שרוול ארוך (רצוי מבד כי החומר ממנו עשוי להיות הסינר לא תמיד נעים לתינוק). יש לקחת בחשבון שכל הסביבה "אוכלת". לכן אפשר לפרוס מפה חד פעמית מתחת כיסא האוכל, לדאוג למגבונים או ניירות ומים זמינים.

תינוקות הם עם סקרן ואוהבים לחוות דברים בעצמם לכן כשתינוק מושיט ידיו להכניסן לקערה של האוכל או גביע המעדן חשוב לאפשר לו לחוות זאת. זהו חלק מתהליך הלמידה וחשוב במידה רבה בנוסף לערך התזונתי.

שלב 3: מזון בחתיכות קטנות

בעת המעבר עצמו התחילו בהגשת חתיכה קטנה של סוג אחד מהמזונות למשך מספר ימים. לאחר מכן הוסיפו מזונות נוספים. ניתן להתחיל עם גזר מבושל, קוביות בטטה, פסטה מבושלת, אבוקדו ופירות רכים. במקביל המשיכו להאכיל באוכל טחון סמיך או מגורד ולהעלות בהדרגה את כמות אוכל האצבעות שהילד אוכל.

חשוב לגוון בשיטות הכנת האוכל מאחר שכל דרך משפיעה על מרקם המזון. עם זאת, כדי לשמר על מירב הוויטמינים במזון שאינו נטחן יחד עם מי הבישול, מומלץ לאדות את הירקות בסיר מתאים שבו המים אינם נוגעים בירקות. כך נשמרים הוויטמינים המסיסים במים בתוך הירק ואינם עוברים למי הבישול. דרך נוספת היא אידוי במיקרוגל, גם בדרך זו אין צורך להשתמש במי בישול רבים.

לגבי הפירות, יש תמיד להעדיף הגשה של פירות טריים, שכן הבישול הורס את הוויטמין C שמצוי בהם. יש הנוהגים להקפיא חתיכות פרי ולהגישם לתינוק. ההקפאה מקלה על החניכיים בזמן הוצאת השיניים, אך כדאי לזכור כי גם במהלך ההקפאה חלק ניכר מויטמין C נהרס.

אחת הדרכים לגוון את ארוחת התינוק, ובמקביל להעלות את הערכים התזונתיים של תזונת הפעוט בשלב זה, היא להוסיף עגבניות מבושלות לאוכל המספקות ליקופן (נוגד חמצון חשוב). ניתן לעשות זאת על ידי הכנת שקשוקת ילדים (טורפים ביצה, מגרדים פנימה עגבנייה ללא הקליפה. מוזגים למחבת מעט שמן זית ומטגנים תוך כדי בחישה. את חתיכות השקשוקה מגישים לפעוט על המגש לאכילה). דרך נוספת להוספת העגבניות היא באמצעות רוטב אותו מצרפים לפסטה או לאפונת גינה. שני סוגי מאכלים אלו מתאימים לשלב אכילת אוכל אצבעות.

בהתחלת המעבר למזון מוצק התינוק מנסה לאחוז את המזון עם כל כף היד. עם ריבוי הניסיונות הוא משכלל את המיומנות

עד שהוא משתמש רק באחיזת פינצטה לתפיסת מזון בצורתו הקטנה. בשלב זה ניתן להגיש קוביות של מזון כמו בטטה, ביצה מקושקשת, או אפונת גינה. בשלב הבא מגישים חתיכות גדולות יותר אותן הילד תופס/מחזיק ונוגס מהחתיכה. זהו גם השלב שבו מומלץ להתחיל ולאכול ליד הילד כדי שיראה אתכם לועסים ובולעים ויבין מה מצפים ממנו לעשות.

חשוב להיות ערניים ליכולת הלעיסה של הילד ולהתאים את האוכל להתקדמות שלו. אפשרו לו חשיפה למגוון מזונות במהלך הזמן, כדי שייחשף ויכיר מאכלים רבים ככל האפשר. אתם עצמכם, כהורים, הפנימו כי מדובר בתהליך ובשלב בהתפתחותו של ילדכם. היו סבלניים וקבלו בהבנה גם כשהתהליך מתקדם לעתים לאיטו. אם אתם נתקלים בבעיות בשלב המעבר למוצקים, פנו לאנשי מקצוע לייעוץ מקצועי.

מיכל נעם (M.A. PT) היא מומחית בפיזיותרפיה נוירו-התפתחותית. תרצה שני היא דיאטנית לילדים, חברת פורום הילדים של עתיד