סקר: יותר ישראלים עוברים לגור בשכירות

המושג "דיור בר-השגה " נשמע כאילו הוא מכוון לאוכלוסייה חלשה, אולם במציאות שבה מחירי הדיור כה גבוהים, נראה כי הוא הופך רלוונטי לחלק ניכר מהאוכלוסייה בישראל. "70% מהמדינה מוציאה יותר מ-30% מהכנסתה על דיור", אמרה היום (ג') השמאית דניאלה פז-ארז בכנס לשכת השמאים שנפתח אתמול באילת.

עוד על שוק השכירות בערוץ הנדל"ן :

• מה עומד מאחורי ההמלצות לקבינט הדיור
• לא רק עושקים: בעלי בתים שהורידו שכ"ד
• ואז זה קרה: בעל הבית התקשר / טור אישי
  

לדבריה, עבור דיור בר-השגה, משק הבית מוציא עד 30% מהכנסתו. לכן, אם למעלה ממחצית מהאוכלוסייה מוציאה יותר ממה שנחשב "דיור בר-השגה" - יש כאן בעיה ברמה לאומית שרק מתגברת. "הרצון לרכוש דירה לא ירד, אבל הגיל לרכישת דירה עלה מכיוון שהייתה עלייה של 50% במחירי הדירות", הוסיפה.

בפאנל בנושא דיור בר-השגה, שנערך במלון דן, השתתף גם עו"ד בני דרייפוס, יועץ שר השיכון לענייני רשות מקרקעי ישראל. דרייפוס ציין כי הכיוון של המשרד הוא לייצר יותר דירות להשכרה וכך ליצור שוק משוכלל של שוכרים, בתקווה למתן את המחירים ולאפשר הוצאה נמוכה יותר על דיור לזוגות צעירים. "עד כה נכשלו במרבית המכרזים לשכירות (ארוכת טווח - א.ש), אבל זה לא אומר שלא נמשיך. המדינה מחויבת למצוא פתרונות, ואני מאמין שלחץ הביקושים יפחת, וכך תפחת ההוצאה", אמר.

דרייפוס סיפר על שני המסלולים שבהם פועל משרד השיכון כדי ליצור דירות להשכרה. המסלול הראשון הוא מכרזים משולבים להשכרה ומכירה, בהם הזוכה במכרז הוא זה שיציע את גובה השכירות הנמוך ביותר לחודש. 60% מהפרויקט יהיה מיועד להשכרה, כאשר 40% מכלל הדירות להשכרה יהיו תחת פיקוח. במסלול זה השוכר יגור בין 3-10 שנים בדירה. מרבית המכרזים בשיטה זאת לא צלחו עד כה.

המסלול השני והעיקרי מיועד כולו להשכרה, ובמסגרתו היזם מחוייב להשכיר את הדירות לתקופה של כ-20 שנה. 25% מהדירות יושכרו במחיר מפוקח ו-75% במחיר השוק. ברעננה מכרז בשיטה זו הצליח להביא ל-238 יחידות דיור להשכרה (רבע מהן בפיקוח).

משתתפי פאנל "דיור בר-השגה" בכנס לשכת השמאים באילת, היום(צילום: מרסלו אילת)

ישראל תתקרב למודל השכירות בעולם?

גילי טסלר, מתכננת מחוז תל-אביב, התייחסה לסוגייה התכנונית במהלך הדיון על דיור להשכרה. "הוועדה המחוזית מנחה אותנו להגיע ל-20%-30% דירות להשכרה בפרויקטים. בנוסף, יש להכניס לתוכנית דירות קטנות, אבל לא נקבע אם אלו יהיו אותן דירות", טענה. לדבריה, הרשות רוצה להכניס דירות קטנות לתוכניות, אבל המציאות היא כזאת שבשוק השכירות המחירים רק עולים.

יוצר סיפר על סקר שערך האוצר, אשר גילה כי השוכרים גרים בפועל 3.3 שנים בדירה ואורכו של חוזה שכירות הוא 1.6 שנים. 70% מהשוכרים הצהירו שאין באפשרותם לקנות דירה. "על פי ממצאי הסקר, לא רק שיקולים כלכליים מביאים אנשים לרכוש דירה - אלא גם שירות לא מספיק טוב וחוזים קצרים. אנחנו נביא לכך שרק שיקולים פיננסיים יביאו אנשים לרכוש דירה".

חיים מסילתי, יו"ר כנס השמאים באילת אמר כי "מודל שכירות ארוכת טווח יאפשר לשוכרים ליהנות משרותי דיור איכותיים שמתקרבים לשירותי הדיור מהם נהנה בעל דירה. יחד עם זאת, ראוי להשלים את המודל ולתת לשוכרים אופק אל מעבר ל-10-15 שנות השכירות כך שיוכלו, למשל, לרכוש את הדירה במחיר מוזל בתום תקופת השכירות הארוכה״.

בשולי הדיון התייחס שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד השיכון, גם הוא לסוגיית הדיור להשכרה ואמר כי "המשרד מעדיף לתת לציבור שכר דירה ריאלי ולא לקנות דירה". בן אליהו התכוון שבמשרד השיכון מתכוונים להוזיל את מחירי השכירות ולא רק את מחירי הדירות.