שתף קטע נבחר
 

שכר חודשי ממוצע של עובדי ציבור: 15 אלף ש'

הממונה על השכר באוצר התריע בוועדת הכספים, כי פערי השכר בין גברים לנשים יימשכו, כל עוד מבנה השכר במשק מבוסס על שעות עבודה. בדיון נחשף את השכר החודשי הממוצע והשכר החציוני של עובדי משרדי ממשלה, לא כולל מורים

השכר החודשי הממוצע בקרב 60 אלף עובדי משרדי הממשלה עומד היום על 14,937 שקל, כשהשכר החציוני עומד על 12,362 שקל לחודש ברוטו - לא כולל מורים. כך אמר היום (ג') הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם, בדיון שערכה ועדת הכספים בנושא פערי השכר בין גברים לנשים במשק.

 

 

הדיון התקיים בהמשך לנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר, לפיהם ההכנסה הממוצעת של אישה שכירה מהווה 66% מהכנסת גבר שכיר, כאשר שכר האישה הממוצע לפי שעת עבודה הוא 85% מהכנסת הגבר. 

 

אמסלם ציין בדיון, כי גובה השכר מושפע לא מעט משכר הרופאים שעלה ב-14% לאחר השביתה ועומד על 29,275 שקל בחודש. השכר הממוצע של עובדי הקבלן (שמירה וניקיון) לעומת זאת, עומד על כ-6,050 שקל לחודש ברוטו.

 

גברים עובדים יותר שעות

בהתייחסו לפערים בין גברים לנשים אמר אמסלם, כי אלו יימשכו כל עוד מבנה השכר מבוסס על שעות העבודה. בתוך כך הוא ציין כי הפער בשעות בין נשים לגברים במגזר הציבורי עומד על 20% כאשר ההנשים עובדות 9-7 שעות פחות בממוצע. החלוקה המגדרית של אוכלוסיית עובדי המדינה, היא ביחס של 1:2 לטובת הנשים.

 

אמסלם הוסיף, כי פער השעות נובע גם מכך שהגברים עובדים יותר שעות נוספות. "באופן מסורתי נשים העדיפו תפקידים עם פחות שעות עבודה שהשכר בהם נמוך יותר, אבל המגמה הזאת הולכת ונעלמת", אמר.

 

מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים בישראל, עו"ד דנה נאור מנדאל, ציינה כי "זו תמונה מקוממת. נשים עובדות מדינה פשוט מתנדבות, ממשיכות לעבוד מהבית. זה יוצר את הפערים וגורם לשחיקה". אמסלם הגיב כי אין להם מנגנון פיקוח וכלים לתגמול הנשים עבור עבודה מהבית" .

 

יו"ר ועדת הכספים: "השכר הממוצע מטעה"

קוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה מסמך שניתח את נתוני הלמ"ס, לפיו ההכנסה של 57% מהשכירים עמדה על פחות מ-7,500 שקל בחודש וכ-34% מהשכירים השתכרו פחות מ-5,000 שקל בחודש. ההכנסה החודשית ברוטו של כ-70% מהשכירים עמדה ב-2012 על פחות מ-10,000 שקל בממוצע ורק כ-6% מהשכירים השתכרו מעל ל-25,000 שקל בחודש.

 

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) הזהיר, כי פערי השכר הגדולים יובילו את הוועדה לחדש את המאבק להגבלת שכר הבכירים במטרה לצמצם אותם. "השכר הממוצע מטעה" אמר. "בחצי העליון מרוויחים מיליונים ללא התאמה בין השכר לתפוקה ובחצי התחתון עובדים מקבלים פחות משכר המינימום שלא מאפשר לקיים משפחה. הדיבורים על האבטלה הפוחתת הם מסווה לעובדה שהעובדים מקבלים שכר לא הוגן הגובל בעוני".

 

המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי, יואל פינקל, ציין כי סקר משקי הבית הוא סקר שגרתי שמתנהל יותר מ-50 שנה כבסיס למדד, וכי לדעתו אין מקום לבחון את המצב בישראל מול המצב במדינות אירופה. "ישראל איננה ברת השוואה בגלל השוני בהרכבים הדמוגרפי והחברתי. יש גם מדדים שונים וכל מדינה מדגישה רכיב מסוים ושונה מהאחרות. במדד האי שוויון אנחנו ברמות העליונות". 

 

ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד-ביתנו) שאל אם ניתן לאבחן מנתוני הסקר את ממדי ההון השחור. פינקל השיב, כי "אין לנו מידע וכלים וגם אין מדד מוכר לעניין זה". לשאלת ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) אם הסקר יכול לאבחן את הפערים בין מגזרי החרדים לחילוניים, הוא השיב, "גם לזה אין לסקר תשובה כי אין הגדרה סטטיסטית מוכרת ומוסכמת לחרדים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים