תל אביבי מרוויח פי 2.5 מתושב ירושלים: "האשראי בוטל, סבא וסבתא קונים בגדים"

מדינה אחת, שתי חברות: לנועם (41) ולרעייתו, המתגוררים בשכונת רמות בירושלים, יש 11 ילדים בני שנה עד 16, ההכנסה המשותפת לשני ההורים עומדת על קצת פחות מעשרת אלפים שקל בחודש. בחשבון הבנק עומד המינוס שלהם על 23 אלף שקל, וגם זה אחרי שהם עושים את המקסימום להוריד את ההוצאות למינימום: הילדים לומדים במוסדות חב"ד, אין בילויים מחוץ לבית, את הבגדים שולחים סבא וסבתא שגרים בחו"ל, בשר אוכלים רק בסוף שבוע, וכרטיס האשראי בוטל כבר לפני חצי שנה.

ארגון צדקה ששמע על מצב המשפחה כיסה את החוב שלה במכולת ובחברת חשמל, שאיימה לנתק מהזרם את דירת חמשת החדרים שלהם. "אנחנו מאוד מצטמצמים", מספר נועם ל-ynet. "קונים בסופרמרקט רק מה שחייבים, וגם ככה זה 1,500-1,000 שקל בשבוע. הילדים יודעים שמה שהם מקבלים זה הכי טוב שאימא ואבא יכולים". 

(צילום: גיל יוחנן)

מאה שערים, אלפי עניים(צילום: גיל יוחנן)

האם יש תקווה לדור הבא בירושלים? (צילום: גיל יוחנן)

מה עם מותרות?

"יש לנו מחשב בבית ואוטו קטן כדי לקחת את הבנות בבוקר. הילדים מקבלים חוגים מסובסדים במסגרת בית הספר".

משפחתו של נועם מתחבאת מאחורי המספרים היבשים שפרסמה אתמול (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שדירגה את 14

הערים הגדולות בישראל לפי רמת ההכנסה של בתי אב. ירושלים, לא במפתיע, מדורגת במקום העשירי. הראשונה היא רחובות (הכנסה של 16,800 שקל לחודש למשק בית), ובתחתית הרשימה בני ברק (10,211 שקל לחודש למשק בית). כמו כן, הסקר מגלה ש-17 אחוזים מההכנסות של בתי האב בירושלים מקורם בקצבאות ותמיכות, וכך גם בביתו של נועם (כמעט 2,000 שקל בחודש רק מקצבאות ילדים). רק כ-70 אחוזים מההכנסות של תושבי העיר מגיעים מעבודה.

המספרים מציירים תמונה קשה של אי-שוויון. אל מול ערים כגון ירושלים, בני ברק ובת ים, מציג הסקר של הלמ"ס ערים כמו רחובות, רמת גן וראשון לציון. ואף שהנתונים גם כאן נוטים להכללה גסה, הם מציגים את הצד המואר של ישראל: אוכלוסייה מבוססת יחסית, שמשתכרת יפה, שרמת ההכנסה שלה גבוהה מההוצאות. המשפחות הללו מצליחות לחסוך, להשקיע, להגדיל את נכסיהן ועל הדרך גם את הפער מישראל האחרת.

הסקר מפרט כמה נתונים שמסבירים את הפערים הללו, ולדוגמה עומדות הערים השכנות בני ברק ורמת גן. ההכנסה הממוצעת למשפחה בבני ברק היא כעשרת אלפים שקל בחודש וההוצאה עומדת על 9,000 שקל. ברמת גן עומדת ההכנסה (למשפחות קטנות הרבה יותר) על 16,500 שקל וההוצאות על כ-12 אלף.

(צילום: עידו ארז)

(צילום: גיל יוחנן)

בתל אביב עומדת ההכנסה הממוצעת למשק בית על כ-15 אלף שקל, וההוצאה על כ-12 אלף שקל. בירושלים ההכנסה הממוצעת לבית אב היא כ-12 אלף שקל וההוצאה כעשרת אלפים שקל.

יפית אלפנדרי, ראש תחום צריכה וכספים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מסבירה כי הפער המשמעותי בין בני ברק לרמת גן השכנות מבחינת ההכנסות וההוצאות למשפחה נובע מהשונות בהרכב הדמוגרפי שלהן. "בבני ברק יש משפחות גדולות יותר ואילו ברמת גן יש משפחות קטנות יותר ויש אוכלוסייה מבוגרת יותר. גם בין שתי הערים הגדולות בישראל - תל אביב וירושלים - יש הבדלים משמעותיים, וגם אלה נובעים מהשונות בהרכב הדמוגרפי בין שתי הערים".

הנתונים הללו, האופייניים לחברות לא-שוויוניות באופן קוטבי, מצטרפים לפרסום של הלמ"ס מהשבוע שעבר על אודות השכר החציוני - שרחוק מהשכר הממוצע במשק - ומעיד על הפערים המתרחבים והולכים במשק הישראלי. "למעשה, הנתונים האלה מסתירים יותר משהם חושפים", אומר רן רביב, חוקר היסטוריה של מחשבה כלכלית ומרצה במכללה החברתית כלכלית. "הם מסתירים את כל הדרמה האמיתית שמתרחשת באמצע. כן, יש כאלה שמרוויחים לא רע ונשארים עם עודף בסוף החודש, אבל הרוב - מיליוני אזרחים - לא נמצאים שם".

לטענת רביב, רק נתונים המחלקים את השכבות השונות בחברה מסוגלים לתת תמונה אמיתית של המציאות הכלכלית. "אני מניח שאת הסקר ערכה למ"ס באופן המקצועי ביותר, אבל יש כמה שאלות", הוא אומר. "רחובות מוצאת את עצמה בראש גרף ההכנסות, אבל הסקר לא אמר לי שום דבר על איך חיים אנשים בשכונת קריית משה בעיר (שכונה חלשה בעיר)".

רביב מקפיד להזכיר שהסקר גילה את הידוע והמובן מאליו: "ברור שערים שבהן ציבור חרדי או ערבי גדול יהיו בתחתית הרשימה. ברור שמשפחות חרדיות מביאות יותר ילדים ולכן באופן יחסי הן מכניסות יותר מקצבאות ופחות מעבודה. ברור שיהיה פער בין רמת גן לבין בני ברק למרות שהן שכנות. בנתונים האלה יש אישוש לדברים שממילא נמצאים בתובנה הציבורית בכלל. מה שחסר זה הפירוט וההתפלגות של הנתונים כדי להבין את הסיפור שמאחוריהם. ממוצע עירוני או ארצי לא מספר את הסיפור".

הון, קצבאות והכנסה - נקודות מתוך הדו"ח

א. קצבאות. בירושלים ובבני ברק, שבהן מתגוררים חרדים רבים, קרוב לרבע מהקצבה הניתנת מהביטוח הלאומי היא קצבת ילדים. מהנתונים של הלמ"ס עולה כי בבני ברק ההכנסה מקצבת הילדים הגיעה ללא פחות מ-4.5 אחוזים מההכנסה הכוללת של משפחה בעיר. אבל לאחר הקיצוץ בקצבאות השנה ניתן לשער כי האחוז מההכנסה ירד וכל משפחה מרובת ילדים איבדה בממוצע מאות שקלים.

(צילום: עידו ארז)

ב. הון. כחמישה אחוזים מהכנסות תושבי תל אביב ובני ברק הן מהון - כלומר מרווחים על השקעות. בבת ים ובחיפה אחוז ההכנסות מהון נמוך משני אחוזים.

ג. רמת גן מול בני ברק. לשתי הערים גבול משותף המשתרע על פני כמה קילומטרים, אבל הפערים ביניהן עצומים. כשנכנסים ב"שערי השבת" המוצבים בכניסה לבני ברק ניתן להבחין בבניינים רבים, חלקם בני 50 שנה ויותר, וגם בלא מעט מקומות חניה פנויים. מנגד, ברמת גן יש לא מעט שכונות חדשות, בתים פרטיים, מגדלי יוקרה ומעט מאוד מקומות חניה פנויים.

שכונת רמת חן ברמת גן. פרויקטים חדשים, מגדלי יוקרה(צילום: עידו ארז)

ברמת גן, שכנתה העשירה של בני ברק (צילום: עידו ארז)

בני ברק, אמש(צילום: עידו ארז)

קופות צדקה ברחבי בני ברק(צילום: עידו ארז)

הזנחה בכל פינה. בני ברק(צילום: עידו ארז)

אגב, ביישובים חרדיים המגמה ברכישת הדירות היא שונה. בניגוד לרוב היישובים האחרים, שבהם ככל שעולים בקומות עולה גם המחיר, ביישובים החרדיים דווקא המחיר יורד. למה? חלק מהחרדים אינם עולים לדירותיהם בשבתות במעליות שבת ולכן הם יעדיפו לוותר על התענוג לטפס כמה קומות עם הילדים כמה פעמים בשבתות ובחגים. מסיבה זו גם לא נבנים רבי קומות ביישובים בעלי צביון חרדי.

ד. הכנסה ברוטו לנפש. ככל שמתרחקים מהמרכז - ההכנסה ברוטו לנפש יורדת. בתל אביב היא עומדת על 8,399 שקל בחודש בממוצע, ולא רחוק משם על הגרף נמצאת ברמת גן (8,116 שקל לחודש). בערים הקרובות בגוש דן, פרט לבת ים ובני ברק, המצב אמנם מעט פחות טוב, אבל ההכנסה לנפש עדיין עומדת בממוצע על כ-6,000 שקל בחודש.

כשמתרחקים מאזור חיוג 03 הפערים גדלים. בירושלים ההכנסה ברוטו לנפש עומדת על 3,288 שקל בחודש, פחות מחצי מאשר בתל אביב. באשדוד ההכנסה היא 4,605 שקל לנפש ובאשקלון 3,842 שקל. בבאר שבע 4,836 שקל ובחיפה 6,428 שקל.

אזורי יוקרה ברחובות. בראש הרשימה(צילום: ירון ברנר)

רחובות בצמרת הרשימה(צילום: ירון ברנר)

קניוןן רחובות. החלק המואר של הטבלה (צילום: ירון ברנר)

ה. הכנסה שלא מעבודה. הלמ"ס בדק מה ההכנסות מקצבאות, תמיכות והון. הממוצע הארצי עומד על 22.6 אחוז מההכנסה שבאה שלא מעבודה. בני ברק מובילה את הטבלה, שם 38.8 אחוז מהכנסות התושבים אינן באות מעבודה. אחריה נמצאת ירושלים עם 32 אחוז מההכנסות ולאחר מכן נמצאת בת ים עם 29.3 אחוז. בניגוד לשתי הערים הראשונות, שם חלק מההכנסה שלא מעבודה בא מקצבאות ילדים, בבת ים ההכנסה באה דווקא מקצבת הזקנה: כמעט 10 אחוזים מההכנסות של תושבי העיר מגיעים למעשה מקצבאות זקנים שמקבלים הקשישים בעיר.

ו. מחירי דירות. בדו"ח של הלמ"ס דורגו הערים לפי המחיר הממוצע של הדירות. תל אביב כמובן מובילה בטבלה, במקום השני רחובות ומיד אחריה רמת גן, ראשון לציון, נתניה, ירושלים ופתח תקווה. בני ברק מדורגת במקום השמיני ואחריה חולון, אשדוד, חיפה, בת ים ואשקלון. סוגרת את הרשימה באר שבע - שם ערך הדירה הוא כשליש מהמחיר בתל אביב: 926 אלף מול 2.92 מיליון שקל. 

מהן ההכנסות וההוצאות בכל עיר? לחצו להגדלה:

מהו שכר הדירה הממוצע? לחצו להגדלה:

מהו ערך הדירה הממוצע? לחצו להגדלה:

מספר טלוויזיות, מחשבים וטלפונים. לחצו להגדלה: 

יפית אלפנדרי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא הופתעה מהנתונים על רחובות: "בשנים האחרונות רחובות היא בין הערים הבולטות ברמת חיים גבוהה, לצד ראשון לציון, תל אביב ורמת גן, שכיכבו גם בשנים הקודמות במקומות המובילים בטבלה". וברחובות עצמה מתהדרים בנתונים החדשים. ראש העיר רחמים מלול אומר כי הם "מעידים בין היתר על האוכלוסייה האיכותית ועל יציבות ועצמאות כלכלית. הצלחנו להביא אלפי זוגות צעירים ומשכילים לעיר ויותר מ-30 אחוזים מהאוכלוסייה אקדמאית, כך שמכלול הנתונים משקפים תמונת מצב טובה מאוד".

דירה מהכולל, ברוך השם

מנגד, בולטת לרעה בני ברק בתחתית הרשימה. אברהם ברוורמן בן ה-29 לומד בכולל של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. יחד עם אשתו הם מגדלים שלושה ילדים, בני 9, 8 ו-5. "הקיצוץ בקצבאות

הילדים פגע בנו קשה מאוד", הוא אומר. "מדובר במאות שקלים בחודש שאותם ניצלנו כדי להתקיים ואת זה לקחו מאיתנו".

הכנסות בני משפחת ברוורמן מסתכמות בכ-2,700 שקל בממוצע בחודש, והן כוללות את מה שנשאר מקצבאות הילדים ודמי מחיה מהכולל. "פעם בחודש אנחנו מקבלים גם מוצרי יסוד מהגמ"ח", אומר ברוורמן. "אבל כולם בישיבה מתנהלים כמוני ואני לא מרגיש מצוקה. גם את הדירה אנו מקבלים מהכולל. הילדים מקבלים את החינוך הטוב ביותר, אשתי דואגת להם כשאני לומד וברוך השם הכול בסדר".

לגבי הוצאות אחרות הוסיף ברוורמן: "בגדים אנחנו קונים שלוש פעמים בשנה. לוקחים דברים מגמ"חים ואת ההוצאות השוטפות כמו חשמל ומים אנחנו סופגים. אנחנו במינוס אבל מקווים שבאחד הימים נצליח להתאזן כלכלית".

בהכנת הידיעה השתתפו שחר חי, גלעד מורג, אלי סניור ועמית אשל