שתף קטע נבחר

הכירו: בוגרי קורס הפרמדיקים של צה"ל

הם רק בני 18, אבל כבר הוכשרו על ידי צה"ל ומד"א לתפקיד פרמדיקים מקצועיים וחייכם עשויים להיות בידיהם. למה הם הגיעו לתפקיד ואיך הם מתמודדים עם המראות הקשים?

זו הפעם הראשונה בה הם נתקלים באירוע רב נפגעים, ומן הסתם זו לא האחרונה. תכירו את חניכי קורס הפרמדיקים של צה"ל – ארבעה חודשים ראשונים בקורס אינטנסיבי עוד לפני שבכלל התגייסו, ואחרי זה עוד שלוש שנים של שירות מציל חיים, כולל הבנות.

 

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

 

אתמול התמודדו החניכים לראשונה עם תרגיל שמדמה פיגוע המוני. 39 נפגעים היו בתרגיל הזה, חמישה מהם "מתו" מיד, והפרמדיקים לעתיד התרוצצו בין שאר הפצועים המדומים, מיינו, טיפלו ופינו, ובעיקר הכירו את הכאוס, הדם והצרחות שיהיו מנת חלקם מעתה והלאה.

 

 

מד"א בשטח

לכל צרה: הושקה משאית החפ"ק של מד"א

צפו: חובשי מד"א הצילו כלב מיחידת עוקץ שהתמוטט

סופית: פראמדיקים של מד"א יוכלו לקבוע מוות בלי רופא

 

ממחויבות אישית לקורס הפרמדיקים

המראות האלה לא ממש זרים לרוני שיסגל (18), תושבת תל אביב. היא אמנם לומדת להיות פרמדיקית כמו כולם, אבל היא כבר התנדבה שלוש שנים במד"א לפני הצבא, ותמיד ידעה מה הכיוון שאליו היא הולכת. "סבתא שלי הייתה אחות ורצו אצלנו סיפורים בבית, ואני הייתי ספורטאית ונפצעתי המון אז התעניינתי בפציעות שלי, וכשהייתי בת 15 החלטתי שאת המחויבות האישית שלי אני עושה במד"א".

 

היא הייתה אמורה לעשות שישים שעות במחויבות האישית, ואלה תפחו לשלוש שנים של התנדבות, שכבר במהלכן החליטה שתתגייס להיות פרמדיקית. "היו מגיעים אלינו פרמדיקים מהצבא להשתלמויות וכבר מהרגע הראשון תחקרתי אותם על התפקיד כי רציתי להגיע לשם. הייתה לי תשוקה רבה להגיע לזה, והצלחתי וזו זכות בעיניי. פרמדיקים הם אנשים עם אהבה עצומה למקצוע, אנחנו לא מחפשים להתעשר אלא פה בשביל האדרנלין ובשביל הניצוץ בעיניים", היא אומרת בהתלהבות.

 

"פרמדיקים הם אנשים עם אהבה עצומה למקצוע" (צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א) (צילום: רועי אנגל, דוברות מד
"פרמדיקים הם אנשים עם אהבה עצומה למקצוע"(צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א)

 

"החלטתי להיות פרמדיק אחרי שחבר נהרג בפיגוע"

התרגיל שאירע אתמול הוא ראשון מבין שלל התרחישים שהפרמדיקים לעתיד לומדים להתכונן אליו במציאות הישראלית המתוחה והנפיצה. לעת עתה מדובר בפעילות בתוך שטח ישראל, פיצוץ וירי של מחבלים ברחוב. "מיתאר מד"א" הם קוראים לזה, בשונה מהתרחיש הצבאי בו הטיפול עלול להתבצע בתוך שטח עוין ותחת אש.

 

אנשי מד"א הם אלה שאחראים על התרגיל, האמבולנסים הם ברובם אזרחיים והמדריכים והבקרים הם ממד"א. אחד מהם הוא בועז מלכה (54) שמדריך בקורס הפרמדיקים הצבאי באופן שגרתי. הוא כבר 14 שנה במד"א, והפך לפרמדיק אחרי שהיה עד למותו של אחד מחבריו בפיגוע בתל אביב.

 

"זה היה ב-19 באוקטובר 1994, עבדתי כנהג אוטובוס ב'דן' ואיחרתי למשמרת שלי בקו 5. חבר שלי החליף אותי ויצא ב-7:03 בבוקר ואני הגעתי מיד אחריו ויצאתי ב-7:06. כל הדרך היינו צמודים עד שליד היכל התרבות הוא ברח לי, וכשהגעתי לדיזנגוף סנטר שמעתי פיצוץ. היה פיגוע באוטובוס שלו שהיה ליד כיכר דיזנגוף", הוא משחזר את האירוע המצמרר.

 

"הגעתי מיד ועזרתי בטיפול ובפינוי, ולאחר מכן עברתי במשך שנים תהליך שבסופו החלטתי לעבור קורס פרמדיקים". מלכה עבר את הקורס כשהוא בן 41, מבוגר מאד לעומת בני ה-18 שהוא מדריך אותם כיום.

 

מדמים הצלה של אנשים בשטח עוין (צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א) (צילום: רועי אנגל, דוברות מד
מדמים הצלה של אנשים בשטח עוין(צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א)

 

העולה מצרפת שהצילה את שכנתה

אחת מהחניכות האחרות בקורס, סלומה בנרכסה (18) כבר הספיקה ליישם חלק ממה שמצופה ממנה. בנרכסה, שעלתה לפני שש שנים מצרפת עם משפחתה לכפר יונה, הייתה לפני שלושה שבועות בביתה ולמדה כיצד לטפל בטראומה כשאמה קראה לה בצעקות. הילדה של השכנה נחשפה בטעות לחלב למרות שהיא אלרגית ופיתחה תגובה קשה.

 

האם, שהתקשרה למד"א, התבקשה להזריק את מזרק האפיפן לבתה אך הייתה נרגשת מדי והתורן במוקד מד"א שלח אותה לבקש עזרה מהשכנים. כשאימא של בנרכסה אמרה למוקדן שבתה בקורס פרמדיקים והוא שמע את המבטא הצרפתי, הוא מיד ידע במי מדובר מכיוון שגם הוא מגיע לעתים לתרגל את החניכים. בנרכסה אמנם נלחצה מהאירוע, אך טיפלה בילדה ובמד"א מבהירים שזה מה שהציל את חייה.

 

"זה היה מלחיץ אבל כל אחד בקורס היה עושה אותו דבר. ככה הבנתי שלהיות פרמדיק זה לעזור לאחרים", היא אומרת. לקורס היא הגיעה כי התלבטה אם ללמוד רפואה או להתנדב לשירות קרבי, ובחרה להיות פרמדיקית כי זה "האמצע בין הקרביות לרפואה", כהגדרתה.

 

"זה לראות את האדם במצב הכי נורא בחיים שלו, לטפל בו ולהעביר אותו לבית החולים בתקווה שבמצב טוב יותר, אבל להיות פרמדיק זה לא רק לתת חמצן ומורפיום אלא להיות אדם שיודע לתת כבוד לפצוע", היא אומרת כשפניה סמוקות, עייפה מהתרגיל הארוך בשמש החזקה.

 

החיילות בטוחות שזה מקצוע לחיים (צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א) (צילום: רועי אנגל, דוברות מד
החיילות בטוחות שזה מקצוע לחיים(צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א)

 

גם שיסגל וגם בנרכסה מבטיחות להמשיך לעסוק במקצוע הצלת חיים אחרי השחרור מהצבא, אבל הן רק בתחילת דרכן. מי שקרובה יותר לסיום היא דנה אוחיון (22). היא הגיעה לפני כמה חודשים לצריפין לאחר ששירתה כפרמדיקית בחטיבת כפיר, בחורה יחידה בין חטיבה שלמה של גברים.

 

"הייתי בתפקיד קרבי שתופסת כוננות ביהודה ושומרון כמו כל אחד מהלוחמים, כשאני בידיעה שאני יכולה למצוא את עצמי בשטחי לחימה. השירות עם הבנים היה מאתגר וחוויתי ביותר. אמנם היו קשיים, כמו להיות בשטח ופתאום להצטרך ללכת לשירותים.

 

"גם בנות לוחמות נתקלות בבעיה כזאת אבל במקרה כזה הייתי בת יחידה. לא התייחסו אלי בצורה מפלה, אלא להיפך, מבחינת הלוחמים הם מאד העריכו את זה שעברתי הכל איתם", היא מספרת בגאווה. עכשיו, בתור הסמלת בקורס, היא מכשירה את דור העתיד של הפרמדיקים הצבאיים, שיצילו חיים בשירותם בצה"ל ובתקווה שגם בעתיד.





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א
הפרמדיקים הצעירים בתרגיל שמדמה פיגוע המוני
צילום: רועי אנגל, דוברות מד"א
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים