משחק דוחה פשיעה. אפקט הדומינו בג'מייקה
עם שיעור אבטלה גבוה, מחסור בעבודה ופשיעה גוברת, לצעירים במדינה הקריבית אין הרבה תקווה. אלא שתוכנית ממשלתית מוציאה אותם מהרחובות ומלמדת אותם אסטרטגיות בדומינו כדי להצליח במשחק ובעיקר בחיים
סטודנטים מכמה מהשכונות הקשות ביותר של בירת ג'מייקה קינגסטון יושבים מול שולחנות בית ספר, נוקשים באבני דומינו מעץ, עוצרים להרהר על המהלך הבא שלהם ומקניטים את היריבים ברוח טובה. "תראו, הנה מגיע המהלך של המשחק! אף אחד לא יכול לעצור אותו", אמר שבון בראון בן ה-20 בגיחוך בשעה שהשליך על השולחן את אבן המשחק המנוקדת.
צפו בשיא גינס: 10,267 משתתפים בדומינו אנושי
עוד חדשות בעולם :
צילם את בתו ערומה ולא הורשע: שבדיה תפצה
צפו: שבתאי, טבעותיו וכדור הארץ ברקע
זהו הציור היקר בהיסטוריה: 142 מיליון דולר
מאובן החתול הקדמון ביותר נמצא בטיבט
הנערים והנערות הצעירים האלה לא רק הורגים זמן. תוכנית ממשלתית בג'מייקה מלמדת צעירים בשנות ה-20 לחייהם, שגרים באזורים שנשלטים על ידי כנופיות, אסטרטגיות של משחק הדומינו. מטרת העל היא למנוע מהם להפוך לחלק מנתוני הפשיעה ולדאוג שהם לא נכנעים לייאוש ששורר במדינה שבה שיעור האבטלה בקרב צעירים עומד על 38 אחוזים ויש מחסור גדול מאוד במקומות עבודה.
אם רוצים, אפשר לקרוא לזה אפקט הדומינו של ג'מייקה: צעירים בסיכון לומדים להביט על החיים דרך העדשה של משחק פשוט למדי. התוכנית הממשלתית ששמה "דומינו לחיים" נמצאת בפיקוח של משרד המשפטים, והמשתתפים בה אומרים שהמשחק מסייע להם לעבור על כמה תוצאות אפשריות ולפתח מיומנויות חשיבה. ובמילים אחרות: הם לומדים לקשר בין אבני המשחק לעולם האמיתי.
לומדים להיות סבלניים
"החיים הם משחק, בדיוק כמו משחק הדומינו. הוא מלמד אותנו להיות סבלניים ולתכנן את החיים שלנו בצורה אסטרטגית כדי לגבור על מחסומים ומכשולים שניצבים בפנינו", סיפר הסטודנט הצעיר קרלינגטון פרייס מדנהאם טאון, שכונת עוני במערב העיר קינגסטון שבה הטלת עוצר לילי על ידי המשטרה היא עניין שבשגרה כמו גם ירי בגברים צעירים ומעצרים משטרתיים.
משחק הדומינו בן מאות השנים שזור עמוק במרקם התרבותי של האיים הקריביים, מהחופים של ברבדוס לכיכרות של פורטו ריקו. בג'מייקה מדובר כמעט באובססיה עבור שחקנים רבים, שמסוגלים לשחק את המשחק כל ערב, בין שבפינות רחוב, בין שבפאבים ובין שבערים כפריות. סגנון המשחק קולני למדי ונשלט על ידי גברים. ממשלת ג'מייקה מכירה במשחק הדומינו באופן רשמי כענף ספורט.
איגוד הדומינו הלאומי של ג'מייקה, שאחראי על הסדרת המשחק באי הטרופי שבו חיים 2.7 מיליון בני אדם, גם מלמד את המשחק בבתי ספר כדי לשפר את הביטחון העצמי של התלמידים. באתר האינטרנט של הארגון, השחקנים השמרנים טוענים כי משחק המוחות מסוגל אפילו לעורר מודעות חברתית, לשפר את המוסר ולהגביר את הגאווה הקהילתית.
סגן נשיא איגוד הדומינו, האמברט דיוויס, למד את משחק הדומינו מאביו לפני כמה עשורים. לדבריו, צעירים קשי יום מתרגמים את כישורי המשחק הנלמדים להצלחות אקדמיות. מאות שחקנים בני 6 עד 18 משתתפים במחנות בני שלושה שבועות שעורך איגוד הדומינו.
"מצליח בלימודים בזכות הדומינו"
אחד החברים הצעירים באיגוד הדומינו הוא שאבואין לואיס בן ה-16 מקינגסטון. "הדומינו ממקד אותי וגורם לי להצליח בכל מקצועות הלימוד שלי", אמר לואיס בשעה שצפה בקבוצה של שחקנים מבוגרים נערכת למשחק ליגה בקהילה הכפרית קונסטיטושן היל. חלקם עושים מתיחות כמו ספורטאים, מרימים את ידיהם מעל ראשיהם או קופצים במקום.
בג'מייקה, כאמור, הדומינו הוא ספורט תחרותי ומשוחק בין שתי קבוצות של שחקנים. הקבוצה הראשונה שנפטרת מכל אבני המשחק שלה היא המנצחת. השחקנים הטובים ביותר זוכרים כל אבן שהונחה על השולחן ומנתים את ההסתברויות כדי לנחש איזה אבן מחזיק כל שחקן.
מרסיה פלין, אדריכלית תוכנית הדומינו הממשלתית, מאמינה שמדובר בכלי מושלם ללמד שיעורים מהחיים. את חוכמת הדומינו שלה היא מעבירה לתלמידים שלה: הבחירות שאנשים עושים בחיים לרוב יקבעו אם הם ינצחו או יפסידו, בדיוק כמו בדומינו. יש לבחור את השותפים בקפידה, בעולם האמיתי ובמשחק. התחלה עם מה שנראה כמו "יד חלשה" יכולה להסתיים בהצלחה.
עבור ג'מייקנים מהשכונות הקשות, שבהן תושבים רבים חשים שהסיכויים נגדם, מסרים מסוג זה מהדהדים חזק בראש. "חלקכם רגילים לעמוד בפינה ולא לעשות דבר, נכון?", שאלה פלין כיתה קולנית של תלמידים. "יש לבחון הזדמנות ואז לבצע צעד קדימה, בדיוק כמו במשחק הדומינו. אתם מתקדמים בחיים שלכם ואתם חייבים להמשיך להתבונן קדימה כדי לראות מה יהיה בסוף. חייבים לשחק משחק חכם עד הסוף".
אך בכל זאת, יש הטוענים כי אי אפשר ללכת רחוק עם התובנות ממשחק הדומינו כשברקע יש מחסור גדול בעבודה. "ללמד דומינו זה דבר טוב משום שיש כל כך הרבה שליליות. אבל עבודות זה מה שאנחנו באמת צריכים בג'מייקה", אמר כריס שיי, עובד בשוק במערב קינגסטון.
לפנייה לכתב/ת 
