הנחיות הסטטינים החדשות: האם ישפיעו עלינו?

סטטינים לכל: אתמול (ג') פורסמו בארצות הברית ההנחיות החדשות של איגוד הלב האמריקני, שלפיהן טיפול מונע בסטטינים להורדת כולסטרול יינתן מעתה לכל אלה המצויים בקבוצות סיכון למחלת לב, גם אם אינם סובלים מכולסטרול גבוה.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד על סטטינים :

• שינוי דרמטי: יוכפל מס' המשתמשים בסטטינים
• מחקר ענק הוכיח: למה כדאי שכולם יקחו סטטינים
• איך ניתן להימנע מתופעות לוואי בנטילת סטטינים?
  

האם ההמלצות ייושמו בישראל, מתי צריך לפנות לרופא בעניין - ומה הם בכלל הסטטינים? כל התשובות לכל השאלות:

מה הבעיה בכולסטרול גבוה?

כולסטרול הפך לאחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם המערבי. עודף כולסטרול שוקע בדפנות כלי דם וגורם לתהליך דלקתי החוסם את כלי הדם ומביא להתקף לב ולשבץ מוחי, להיווצרות כבד שומני ומחלות רבות נוספות.

מה הם סטטינים?

מדובר בקבוצת תרופות להורדת כולסטרול הפועלות באמצעות חסימת האנזים האחראי לייצור הכולסטרול בגוף. תרופות הסטטינים הביאו למהפכה של ממש כשהצליחו להפחית את רמות הכולסטרול - ועמן את שיעורי התחלואה והתמותה.

ידוע כי אצל אנשים בעלי רמת כולסטרול גבוהה, שינוי בהרגלי התזונה וביצוע פעילות גופנית מפחיתים רק באחוזים בודדים את הסיכונים הכרוכים בכך.

מה היו ההנחיות עד כה?

לפני כארבע שנים פורסמו המלצות של איגודי רופאים בישראל להפחתת רמת הכולסטרול "הרע" בדם. לפי הנחיות אלה, יש להתחיל בטיפול בסטטינים אצל אנשים בסיכון גבוה הסובלים גם מערכי כולסטרול גבוהים מ-70 מיליגרם לדציליטר. לאנשים בעלי סיכון נמוך למחלות לב, הומלץ על הורדת כולסטרול אל מתחת ל-100.

מה קובעות ההנחיות החדשות?

איגוד הלב האמריקני קבע כי מעתה יש להתחיל מיד בטיפול בסטטינים אצל כל המצויים בקבוצות סיכון למחלות לב, ובהם כל חולי הסוכרת (סוג 1 ו-2), חולי לב ואנשים בסיכון גבוה למחלת לב, וכמובן כפי שהיה עד כה - גם בעלי כולסטרול גבוה.

החידוש בהנחיות הוא שגם אם למטופל ערכי כולסטרול תקינים, יהיה עליו להתחיל בטיפול בסטטינים כמניעה.

מהן תופעות הלוואי של הסטטינים?

התרופות עלולות לגרום לכאבי שרירים, ובמקרים נדירים מאוד לפגיעה בכבד ולעליית הסיכון לסוכרת סוג 2.

כמה אנשים בישראל מטופלים בסטטינים?

האם ההנחיות יאומצו גם בישראל?

פרופ' יוסף רוזנמן, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי הישראלי, מסביר כי בישראל נוהגים לעקוב אחר החלטות האיגוד הקרדיולוגי האירופי ולא האמריקני, לכן בינתיים אין כוונה לאמץ את ההחלטות האמריקניות.

"נערוך דיון בנושא", הוא אומר, "אבל לא נתחיל ממחר לטפל על בסיס ההמלצות החדשות של ארצות הברית. ההנחיות האירופאיות מאוד מבוססות, ואנו נמשיך ללכת בעקבותיהן".

האם ייתכן שחברות התרופות השפיעו על ההחלטה?

פרופ' יעקב הנקין, מנהל המרפאה הקרדיולוגית המניעתית במרכז הרפואי סורוקה, מודה כי הרופאים נתונים ללחצי חברות התרופות, אך מרגיע ואומר שההחלטות הן רפואיות ושקולות. "ברור שכמו כל אחד גם אנחנו מושפעים משכנוע ומלחצים של חברות התרופות", הוא מבהיר, "אבל ההנחיות שלנו אובייקטיבות ולא מושפעות משיקולים מסחריים".

האם יש לגשת לרופא ולבקש סטטינים?

אם אתם נמצאים באחת מקבוצות הסיכון, עליכם לגשת לביקורת אצל הרופא המטפל, שיבדוק את דרגת הסיכון ויבחן אם יש צורך בהתחלת טיפול מונע בסטטינים. פרופ' הנקין ממליץ כי כל אדם מגיל 30 ומעלה יגיע לביקורת תקופתית אצל הרופא המטפל.

ואלה קבוצות הסיכון למחלות לב וכלי דם, הדורשות מעקב רפואי צמוד:

• חולי לב
  

• חולי סוכרת סוג 1 ו- 2
• הסובלים מיתר לחץ דם (לחץ דם במנוחה של 140/90 ומעלה במספר מדידות)
• הסובלים מהשמנת יתר
• מעשנים
• בעלי רמות כולסטרול גבוה
• בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות לב