342 משכורות כדי לקנות דירה בתל-אביב

המספרים מבלבלים אתכם? כנראה שיש לזה יד מכוונת. סטטיסטיקה הוא תחום שרמת הבקיאות בו מוגבלת למי שאינו כלכלן, רואה חשבון או מצוי בשלב לימוד כזה או אחר של קורס סטטיסטיקה אקדמי.

כמה שנים צריך לעבוד כדי לקנות דירה?

• מ' השיכון: 135 משכורות נדרשות לקניית דירה
• כמה שנים צריך לעבוד כדי לקנות דירה בת"א?
• ב-2012: נדרשו 131 משכורות לרכישת דירה
  

מזה כשבוע מטפטפת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את תוצאות סקר הוצאות משק הבית לשנת 2012: לפני כשבוע התבשרנו על השכר הממוצע, שעומד על 9,297 שקל כל חודש; ממש לפני כן השתחרר גם נתון על השכר החציוני, שעומד על 6,541 שקל. אתמול (ג') סיפרה לנו הלשכה על ההכנסות הכוללות (לא רק משכר) ב-14 ערים מרכזיות בישראל (ברחובות, הכנסה נטו למשק בית עומדת על 16,800 שקל, בתל-אביב על 14,8823 שקל).

מהן ההכנסות וההוצאות בכל עיר? צפו בגרף בגודל המלא

איך זה יכול להיות שיש כל כך הרבה נתונים שצריכים לתאר מציאות אחת? ואלו נתונים הם הרלוונטיים ביותר? נראה כי למרות הבלבול בקרב הציבור, ההבדלים בין שכר חציוני לשכר ממוצע - קריטיים. עד כדי כך קריטיים, שאם מישהו יציע לכם להרוויח את השכר הממוצע במשק ויום אחרי זה ישנה את הגדרתו לשכר חציוני - בבת אחת שכרכם ייחתך בלא פחות מ- 2,756 שקל.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הפועלת תחת משרד ראש הממשלה, מודעים היטב להבדלים בין המושגים, ונראה כי משתמשים בהם גם כדי להפעיל על הציבור סוג של תעמולה - שתכליתה להראות כי טוב כאן, אם לא לנו, לפחות באופן כללי.

אבל גם הניסיונות להציג מציאות משופרת לא עוזרים למחירי הדיור להיראות סבירים. לפי נתוני משרד השיכון, דרושות 135 משכורות כדי לרכוש דירה במחיר ממוצע של 1.31 מיליון שקל. משרד השיכון הגיע למספר הזה, מאחר שהביא בחשבון את העובדה שבשנים 2005-2013 עלה השכר הריאלי בכ-3% בלבד, בעוד שמחירי הדירות עלו בכ-44% - שיעור הגבוה רק במעט מצמיחת התמ"ג בתקופה זו.

מהי ההכנסה החציונית והממוצעת של כל עשירון? לצפייה בגרף בגודל מלא

ואולם, במשרד השיכון מחשבים את הנתונים הללו לפי השכר הממוצע, שבהמשך נסביר מדוע אינו רלוונטי גם לדעת הלשכה המרכזית עצמה. בנוסף, אם נקבל דו"חות מדוייקים יותר של המוסד לביטוח לאומי, אותם נציג בהמשך, נראה כי מספר המשכורות לדירה יוכפל - ואף יותר מזה.

לאיזה נתון צריך להתייחס?

את השכר הממוצע, הגבוה, מפרסמת הלשכה מדי חודש, אך הנתונים שבו מתייחסים לחודשיים לפני הפרסום. לעומתו, את נתוני השכר החציוני, אלה שמגדירים באור הרבה פחות זוהר את מצב המדינה והפרטים החיים בה, מפרסמת הלשכה אחת לשנה במסגרת סקר הוצאות משקי הבית.

הסיבה, לפי יפית אלפנדרי, ראש תחום צריכה וכספים בלמ"ס, היא דרך הפקתו האוטומטית של הנתון הזה. כלומר, רק לאחר שהביטוח הלאומי מעביר את הנתונים החודשיים של כל המעסיקים במשק (טפסי 102), למעט עוזרות בית. עיבוד הנתונים לסקר מקיף נמשך שנה שלמה ומבוצע על ידי סוקרים של הלשכה המרכזית, אשר פוקדים משפחות ומבקשים לראות תלושי שכר שלהם כמה פעמים בשנה. 

אז למה כדאי להתייחס בכלל? פרופ' לסטטיסטיקה קמיל פוקס, שהוא גם חבר המועצה המרכזית לסטטיסטיקה שמייעצת ללמ"ס, טוען שהנתון של שכר ממוצע כלל אינו רלוונטי. "ההתפלגות של שכר היא לא נורמלית. יש לה הטייה - מעט הכנסות מאוד גבוהות שמעלות את הממוצע", הוא מסביר.

לדבריו, החציון הוא נתון שמראה באיזה אחוזון אתה, וכך גם גוזרים אזורים סטטיסטיים, סיבסודם בהתאם ליתר האוכלוסייה ועוד. "אני לא חושב שצריך להצמיד את מדידת השכר יחסית למדינות ה-OECD, מכיוון שגם ההוצאות אחרות. החציון הוא יחסי למדינה. יכול להיות שאתה באחוזון גבוה במצרים - ובכל זאת אתה מת מרעב; ומדורג בעשירון נמוך במדינה אחרת - וחי בכלל לא רע", הוא אומר.

למרות ההסכמה הגורפת, לפיה הנתון של השכר הממוצע מוטה ובעיקר מצביע על פערי השכר הגבוהים בישראל, כפי שטוענת אלפנדרי, המדינה ממשיכה להתייחס בתחשיבה לנגזרות של הממוצע. מי שמרוויח שכר ממוצע, נושק לעשירון השביעי. כלומר, ליותר מ-60% מהאוכלוסייה הרבה יותר קשה לסגור את החודש בהשוואה אליו - ובפועל הציבור מרגיש הרבה פחות טוב מהמספרים המדווחים.

לפיכך, נראה כי בשנים האחרונות המשימה לרכוש דירה היא כמעט בלתי אפשרית. אם משרד השיכון היה בוחר להשתמש בנתון הרלוונטי ביותר - השכר החציוני, מספר המשכורות לרכישת דירה היה קופץ מ-135 ללא פחות מ-200.

נתוני השכר של הלמ"ס מול דו"חות העוני של הביטוח הלאומי

אבל אלה לא הטענות היחידות הנשמעות כלפי נתוני הלמ"ס. עוד נטען כי סקרי הלשכה אינם מהימנים יחסית לדו"חות אחרים, ומסננים נתונים שעלולים לפגוע במעט בנתוני המשק הנוצץ שלנו. הביטוח הלאומי מפרסם גם הוא דו"חות אודות ההכנסה בישראל הנקראים "דו"חות העוני".

כשמם, נתוני השכר המופיעים בדו"חות העוני נמוכים בכ-20% מהנתונים של הלמ"ס. אלה מתבססים על טפסי 126 של המעסיקים, שבניגוד לטפסי 102 - מספקים דיווח שנתי ולא חודשי, כלומר לוקחים בחשבון גם עובדים שעבדו רק חלק מחודשי השנה.

בשנת 2011, הנתונים של הביטוח הלאומי על השכר הממוצע הראו כי שכיר מרוויח 7,964 שקל בממוצע והשכר החציוני עמד על 5,831 שקל. אם מתייחסים לנתונים אלה, אז מספר המשכורות הדרושות להגיע לדירה הוא 224. אם זה שמרוויח את משכורתו ירצה לגור בתל-אביב, ברחובות או כמעט בכל עיר אחרת באזורי הביקוש, בדירה סבירה יותר או פחות - הוא יידרש ל-300 משכורות לצורך רכישתה.

*לפי מחיר של 1.31 מיליון שקל

בתל-אביב, מחיר דירה ממוצעת (לפי מדד מדלן בשיתוף ynet) עומד על 1.997 מיליון שקל. אם מחשבים את נתוני השכר החציוני של הביטוח הלאומי, כדי לרכוש דירה בעיר ללא הפסקה, דרושות 342 משכורות - כלומר 28.5 שנות עבודה. ברמת השרון, מחיר דירה ממוצעת עומד על 2.283 מיליון שקל. כדי לקנות שם דירה, נצטרך לא פחות מ-391 משכורות - כלומר כמעט 33 שנות עבודה.

גם מחוץ לגבולות גדרה-חדרה המצב לא מזהיר. מחיר דירה ממוצעת בחצי השנה האחרונה בחיפה עמד על 890 אלף שקל. במשכורות חציוניות (של המוסד לביטוח לאומי) מדובר ב-152 משכורות (מעל 12 שנות עבודה). בבאר שבע, מחיר דירה ממוצעת עומד על 740 אלף שקל. במשכורות חציוניות מדובר ב-126 משכורות (10.5 שנות עבודה).

לצפייה במחירי הנדל"ן בישראל לחצו כאן או על המפה