סרטן ריאות: האתגרים והחידושים בטיפול
מדי שנה מתים 1.2 מיליון איש ברחבי העולם כתוצאה מסרטן הריאות - 25% מהם לא עישנו מעולם. בישראל, מאובחנים מדי שנה 2,000 מקרים חדשים של המחלה. איך השתנה הטיפול במחלה בשנים האחרונות, והאם אבחון מוקדם יכול לסייע לחולים? רופא מומחה מסביר
סרטן ריאות הינו הגורם לתמותה מספר 1 בעולם ושכיחותו הולכת וגדלה. בישראל מאובחנים בכל שנה 2,000 חולים חדשים. חמישית מהחולים לא עישנו מעולם. בשנים האחרונות נרשמה פריצת דרך בפיתוח תרופות לסרטן ריאות, שמשפרות ומאריכות את איכות החיים של חולי סרטן ריאות.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון
או לאנדרואיד
מדי שנה מתים 1.2 מיליון איש ברחבי העולם כתוצאה ממחלה זאת. בכל שנה מאובחנים בישראל 2,000 מקרים חדשים של סרטן ריאות. עד חמישית ממקרי סרטן הריאות מתגלים באנשים שלא עישנו מעולם, כאשר מבין אילו קיים רוב לנשים ולצעירים.
להתמודד עם סרטן ריאות
מחקר: 20% מחולי סרטן ריאות - לא מעשנים
בלי לעשן: ספיר חלתה בסרטן ריאות בגיל 19
בקרב נשים בישראל מהווה סרטן ריאות גורם התמותה השלישי (11.5% מכלל מקרי המוות מסרטן), ובקרב גברים הוא ממוקם במקום הראשון (21.8% מכלל מקרי המוות מסרטן). לצורך השוואה, סרטן הערמונית, שהינו הסרטן השכיח ביותר בגברים, מהווה גורם תמותה הרבה יותר נמוך מסרטן ריאות באוכלוסיה זו.
עם זאת, נרשמה בשנים האחרונות ירידה בשכיחות סרטן ריאות בגברים, ולאחרונה גם בקרב נשים. הסיבה לכך היא המודעות ההולכת וגדלה לסכנה שקיימת בעישון. בשנות ה 80' העובדות לגבי המחלות הקשות הנגרמות באופן ישיר על ידי עישון, ביניהן סרטן ריאות, חילחלו לציבור הרחב ומאז קטן משמעותית מספר המעשנים.
מעשנים שהפסיקו לעשן הקטינו את סיכוייהם לחלות בסרטן ריאות, אולם אצל חלקם כבר החלה להתפתח המחלה שאובחנה שנים רבות לאחר מכן.
סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים ( באנגלית Non Small Cell Lung Cancer או בקיצור NSCLC) הוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאות, ומהווה 85% מכלל המקרים. תאי סרטן ריאה ניתנים לאפיון מדויק אף יותר באמצעות בחינת ההרכב הגנטי של תאי הסרטן.
בבדיקה כזאת ניתן לעיתים למצוא קולטנים עם מוטציה הגורמת לתאים להתנהג באופן חריג, כאשר אחד מהקולטנים הללו נקרא EGFR. מוטציה ב EGFR נמצאת אצל כ-15-20 אחוז מחולי סרטן ריאות מסוג NSCLC ומהווה בשנים האחרונות מטרה לטיפולים ממוקדים.
טיפול ספציפי לכל מטופל
אחת הבעיות המרכזיות היא שסרטן ריאה מתגלה לרוב בשלבים מאוחרים, משום שבריאות אין חיישני כאב והגידול מתפתח ללא סימני אזהרה. סרטן ריאות הוא גידול אגרסיבי במקרים רבים, שמתפשט במהירות: זאת סיבה נוספת לכך שהגידול מזוהה בשלב מאוחר, בו כבר לא ניתן לנתח את החולה או לרפא אותו מהמחלה. בין חצי לשני שליש ממקרי סרטן הריאות מתגלים בשלב מאוחר מדי.
אופי הטיפול בסרטן ריאות השתנה בחמש השנים האחרונות וכיום מדובר על אונקולוגיה אחרת, אשר מנסה להתאים טיפול ספציפי לכל מטופל. כיום אנחנו יודעים למפות גנים פגומים הגורמים לתפקוד לקוי של התאים ולייצור חלבונים שגורמים לסרטן להתפשט בגוף. בחלק מהמקרים יש לנו אפשרות לנטרל את הגן הפגום, לעצור את השפעתו ולגרום לו לנסיגה, לפעמים עד כדי עצירת הסרטן לחלוטין.
בשונה מבעבר, קיימים טיפולים מתקדמים, "ביולוגיים", שמאריכים ומשפרים את איכות החיים של חולי סרטן ריאות, ומדי כמה חודשים נכנסים לארסנל שלנו טיפולים חדשים.
רק לאחרונה אישרו רשויות הבריאות בארה"ב ובאירופה טיפול ביולוגי חדש ממוקד מטרה בשם 'אפטיניב' (afatinib) שעוצר את התקדמות המחלה עבור חולי סרטן ריאות מסוג NSCLC, במקרים בהם בגידול נמצאה מוטציה בקולטן EGFR.
אפטיניב מועמדת השנה להכללה בסל התרופות, לצד הטיפול ב"טרסבה", "אירסה", ו "קסלקורי". חשוב לציין כי, הטיפול הביולוגי לא מתאים לכל חולה, אולם טיפול זה נמצא יעיל יותר מכימותרפיה בחולי סרטן ריאות, ובתנאי שהטיפול הביולוגי אכן מתאים להם.
כימותרפיה ללא תופעות לוואי
בנוסף לטיפולים הביולוגיים, גם טיפולי כימותרפיה שמוצעים כיום לחולים יעילים יותר וקשים פחות מבעבר, ומרבית החולים עוברים אותם ללא קשיים או תופעות לוואי. חלה התקדמות ביכולת שלנו לבחור טיפול כמותרפי שיתאים לכל מטופל, לפי התת סוג של הגידול, וחלה התקדמות גדולה ביכולת שלנו למנוע תופעות לואי של הטיפולים הכמותרפיים.
בעיות כמו בחילות והקאות הם כמעט נחלת העבר, חלק גדול מהטיפולים אינו גורם לנשירת שיער, ורוב המטופלים שלנו ממשיכים את שגרת חייהם במקביל לטיפולים. נדבך נוסף ומאוד משמעותי בטיפול בסרטן ריאות הוא ההתמקדות באיכות החיים של המטופלים. מחקרים הראו שדווקא בקרב חולי סרטן ריאות תוספת של טיפול ברפואה פליאטיבית משפרת את סיכויי ההישרדות.
המונח "רפואה פליאטיבית" לעיתים מעורר רתיעה, אולם מדובר למעשה על טיפול תומך, הוליסטי, המתמקד במתן פתרון לסמפטומים המפריעים למטופל להמשיך את חייו כרגיל. לכן תמיכה וסיוע של מומחי כאב, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים היא חשובה ביותר.
בפני עולם הרפואה ניצב כיום אתגר גדול של שיפור יכולות זיהוי גנים נוספים שפעילות לא תקינה שלהם בתאי גידולי סרטן ריאות גורמת להתפתחות הגידול, ושניתן יהיה להשתמש בהם כמטרה טיפולית ולפתח עבורם תרופות ייעודיות.
הבדיקות שמאפשרות זיהוי פגמים בגנים רבים כבר כאן, ומוצעות לרכישה בשוק הפרטי. הסיבה שבדיקות אילו עדיין לא מומלצות או מכוסות על ידי סל הבריאות או הביטוחים המשלימים, היא שברוב המקרים הם לא מובילות לזיהוי תרופות רלוונטיות הניתנות להשגה. דרושים עוד מחקרים כדי לאפשר את הטיפול המותאם אישית לכל חולה.
האם אבחון מוקדם יעיל?
מחקר אמריקאי שפורסם לפני כשלוש שנים במסגרתו בוצעו בדיקות CT לאוכלוסיות בסיכון גבוה, הדגים כי ניתן לגלות את הסרטן בשלבים מוקדמים. בזכות הגילוי המוקדם יחסית אירעו פחות מקרי מוות בקרב משתתפי המחקר.
מחקר זה מעלה את השאלה לגבי הצורך של ביצוע בדיקות לאבחון מוקדם לאוכלוסיות בסיכון גבוה לחלות בסרטן ריאות. החלטות לגבי בדיקות סקר אינן פשוטות, השיקולים כוללים את הסיכון המצטבר של הבדיקה (חשיפה לקרינה, סיכון בבדיקות פולשניות מיותרות, לחץ נפשי סביב הבדיקה) ועלותה מול התועלת שבה.
שכיחות המחלה בישראל נמוכה בכשליש מזו שבארה"ב. לכן, בהתאם לתוצאת המחקר, בחישוב גס יש לבצע בדיקות CT ל-1,000 איש על מנת להציל אדם אחד.
משרד הבריאות בארץ, בדומה לרשויות הבריאות ברחבי העולם, עורך כיום בחינה של ההמלצה לבצע בדיקות סקר באוכלוסיה בסיכון לסרטן ריאות. בארה"ב נמצאת כיום בדיון המלצה לביצוע בדיקת CT שנתית עבור מי שעישן קופסא ביום במשך 30 שנה ומעלה והינו מעל גיל 55 (גם מי שהפסיק לפני פחות מ 15 שנה לעשן אבל עומד בקריטריונים שצוינו).
גם בדיקות כאלו נמכרות כיום במכוני דימות רבים, אולם חשוב מאד לבצע אותם כחלק מהערכה כללית על ידי רופא המתמצא בתחום כדי להבין את התוצאות האפשרויות של בדיקה כזאת, את הסיכונים ואת הסיכויים.
טיפול בהתאם למידע גנטי
בהשוואה לטיפולים שמוצעים במדינות המערב לחולי סרטן ריאות, ישראל ממוקמת במקום מצוין. טיפולים חדשים נכנסים מהר מאוד לסל התרופות, ואיכותם גבוהה. עם זאת, מבחינת מחקר קליני יש לישראל מקום לשיפור.
אנחנו לוקחים חלק במחקרים בינלאומיים אבל לא מובילים מחקרים כאלה. זו המטרה העיקרית שלשמה הוקם באפריל השנה חוג הריאה באיגוד האונקולוגי בישראל, לאחר שישראל הצטרפה לאחרונה לאיגוד המחקרים האירופאים ETOP.
2
בעתיד צפוי הטיפול בסרטן ריאות לכלול בירור גנטי נרחב יותר של החולה ושל הגידול, על מנת להתאים לו באופן אישי את הטיפול האופטימאלי. כיום בודקים בקרב מטופלי סרטן ריאה רק 2 גנים (EGFR ו ALK ), אולם בעתיד הבדיקה הגנטית תהיה הרבה יותר מקיפה. הטיפול העתידי יכלול גם טיפול אימוני, כלומר הפעלה של מערכת החיסון נגד הגידול הסרטני.
סרטן ריאות - אתגר לרופאים
מזוית אישית, לא קל להתמודד עם טיפול במחלה הקטלנית ביותר שיש כיום, אבל יחד עם זאת קיימת תחושת שליחות. אנחנו אומנם לא מרפאים את רוב החולים, אבל אנו מצליחים להאריך את חייהם ולהעניק להם איכות חיים. אנו מעמידים מול המחלה האכזרית הזאת את המיטב של המדע שקיים כיום, וניתן כבר לראות שיפור והשגים ממשיים במאבק.
בזכות פריצות הדרך בפיתוחם של טיפולים לסרטן ריאות בחמש השנים האחרונות, גדל הביקוש בקרב רופאים צעירים להתמחות בתחום זה. רק לפני כמה שנים, כשטיפול אפקטיבי במחלה לא היה נראה באופק, היה אך טבעי שרופא צעיר לא ירצה לפנות לתחום כזה. היום הטיפול בסרטן ריאות הינו אחד ההתמחויות הכי מעניינות ומבוקשות באונקולוגיה.
הכותב הוא מנהל יחידת גידולי ריאה ובית חזה במרכז רפואי שיבא, תל השומר, ויו"ר החוג לסרטן הריאות באיגוד הישראלי לאונקולוגיה
לפנייה לכתב/ת 
