שימור גנים היסטוריים: מחזירים נוף שנעלם
במקומות רבים בארץ אפשר למצוא שטחים מוזנחים שהיו בעבר גנים, בוסתנים ופרדסים פורחים. במקום להפוך אותם לעוד פיסת נדל"ן - יש מי שדואג לשמר אותם להנאת התושבים ולמען ההיסטוריה. עכשיו עושים את זה בכפר סבא
בשיפוליה המערביים של כפר סבא, בשטחים החקלאיים שנותרו בין שכונת העלייה הוותיקה לשכונות החדשות בעיר, שוכן גן מנשה - בוסתן היסטורי שמכיל מיני צמחים ייחודיים ושניטע בשנות ה-30 של המאה הקודמת. במרוצת השנים התחלפו הבעלים והגן הוזנח, אך בעתיד הלא רחוק הוא עתיד להפוך לפנינת טבע ייחודית להנאת תושבי האזור.
- ת"א: הבית העתיק שהפך לספא יוקרה
- מנצלים וזורקים: מאות מחצבות מחכות לשיקום
- אוצרות בקירות: האמנות שמתחת לצבע נחשפת
הדבר יתאפשר לאחר שעיריית כפר סבא הכריזה לאחרונה על המקום כגן לשימור - מונח שמזוהה עם הטרנד המוכר יותר "בתים לשימור". בעוד שהאחרונים נועדו לשמר את ההיסטוריה האורבנית, שימור גנים היסטוריים מתמקד בשימור המורשת הנופית.
ירדנה ויזנברג, מנהלת מוזיאון כפר סבא, מסבירה כי כל עיר שיש בה תכניות שימור חייבת על פי חוק התכנון ובנייה לקחת בחשבון את שימור התרבות הנופית, כמו חוות, מטעים, שרידי מבנים ועוד. "נכון שזו גזירה ליזמים, אך הציבור רוצה לראות את שרידי העבר ואת הנוף. בארץ זה התעכב אך אנו מקווים שזה יקבל תנופה", היא אומרת.
נכון להיום קיימות תכניות שימור מאושרות רק לתל אביב, ראשון לציון ורחובות. אולי מכיוון שלהבדיל ממקומות אחרים בעולם, שם נושא השימור האדריכלי והנופי מוסדר על ידי מוסדות לאומים, בארץ נמצא הנושא באחריות העיריות והשלטון המקומי, שלא ממהרים לקדם אותו.
"נושא שימור הגנים ההיסטוריים בארץ הוא נושא די חדש ויחסית לא מפותח", מסבירה ד"ר עדה ויטורינה-סגרה, אגרונומית ומומחית לשימור גנים היסטוריים. "כאן בישראל צועדים בעקבות ארצות שמשמרות גנים כבר למעלה ממאה שנה כמו אנגליה.
"שימור הוא תהליך לטווח ארוך ואנו צריכים לפעול לפי מה שמשרת לדעתנו את הדורות הבאים ולא יזם זה או אחר", היא מוסיפה. "עם זאת, השימור דווקא יכול לסייע ליזמים לשדרג את ערך הנכס, כמו שהערך הנדל"ני של נכסים בתל אביב עלה במתחם העיר הלבנה".
מחזירים עטרה ליושנה
שימור הגנים ההיסטוריים הוא מלאכת שחזור מורכבת שנועדה להשיב לגן את המראה שהיה לו כשניטע. ויזנברג מפרטת כי התהליך כולל איסוף מידע היסטורי על הגן, העצים שצמחו בו, מיני בעלי החיים שהיו באזור, ובהמשך שחזור של הצמחייה ושל המרכיבים הפיזיים שאפיינו אותו כמו בריכות מים ופינות ישיבה.
בתל אביב יש מספר גנים ששומרו, בהם גן מאיר בקינג ג'ורג', גן העצמאות ברחוב הירקון וגן יעקב - שהוקם ב-1963 באזור מתחם הבימה בתל אביב ומפורסם בפסלים הנושקים לשלושת עצי השקמה בני מאות השנים שבתחומו. הגן תוכנן על ידי רכטר זרחי פרי אדריכלים בשיתוף אדריכל הנוף של עיריית תל אביב דאז אברהם קרוון.
ליטל סמוק פביאן, אדריכלית נוף ממשרד תמ"א תכנון מרחב אורבני, מספרת כי השיפוץ בגן יעקב כלל ניקוי מפגעים, שיחזור הצמחייה, התקנת תאורה שתוכננה במקור ולא בוצעה עקב מחסור תקציבי ופתיחת מעבר להולכי רגל. "התבססנו על תוכניות היסטוריות שמצאנו במשרדי האדריכלים, ארכיונים של עיריית תל אביב, מסמכים היסטוריים של גננים שעבדו באותן השנים וצילומים עתיקים".
ברחובות אפשר למצוא את גן בית ויצמן שבמכון ויצמן ואת אתר הפרדסנות ע"ש מינקרוב, שניטע בתחילת המאה הקודמת. הגן ננטש והוזנח עם השנים, אך בשנות ה-90 החלו צעדים לשיקומו. מנהלת הגן, כרמית רפפורט, מספרת כי למעט שבעה עצים ששרדו – שיפוץ הגן כלל עקירה של מרבית העצים ונטיעת חדשים. בנוסף שופץ שער הכניסה למתחם וגילוי מערכת המים.
הגן שהוכרז לאחרונה לשימור בכפר סבא, נרכש על ידי הברון פליקס דה מנשה בשנת 1936 במטרה להקים בו את ביתו, דבר שלא קרה מעולם. הגן נחשב לעשיר מבחינה בוטנית וראש העירייה, יהודה בן חמו, מספר כי בימים אלו העירייה מכינה תיק תיעוד מפורט לכל עץ על פי מידע היסטורי מהעבר.
''גן מנשה הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העיר כפר סבא ומופיע ברשימת האתרים לשימור בעיר שאנו פועלים לקידומה בימים אלו", מספר בן חמו. "התייעצנו עם מיטב המומחים וביניהם אדריכלים מהשורה הראשונה בתחום כמו אגרונומים ומומחים מטעם קק''ל, במטרה לשמר את האווירה והרוח של פעם". בן חמו מוסיף כי בגן יתבצעו פעילויות חינוכיות לתלמידים וכי הוא יהיה פתוח לציבור ובהרשמה מראש.
נושא זה יעמוד במרכזו של כנס גנים היסטוריים בארץ-ישראל, שנערך היום (ה') באודיטוריום ספיר בכפר סבא. הכנס נערך על ידי עיריית כפר סבא בשיתוף מוזיאון כפר סבא, אוניברסיטת בר אילן, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ואיקומוס ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
