שתף קטע נבחר

 

ארה"ב העריכה: "סאדאת לא סומך על דיין"

כך עולה מהמסמכים שהתירה סוכנות הביון האמריקנית לפרסם בנוגע להסכמי קמפ דיוויד. עם זאת, לפי האמריקנים "למשה דיין השפעה מיוחדת" ולכן הוא השתתף בשיחות המצומצמות. על עזר ויצמן, אז שר הביטחון, נכתב: "משוכנע בכנות של סאדאת יותר מאשר האחרים"

הקשיים במשא ומתן המתמשך בין ישראל לפלסטינים, וחוסר האמון ההדדי בין הצדדים, אינם דבר חדש, אך גם בעבר, בעת גיבוש הסכם השלום עם מצרים, התקשו הצדדים לתת אמון זה בזה. מהמסמכים שה-CIA התירה לפרסום אתמול (ד') עולה כי האמריקנים הבחינו בקושי של הנשיא המצרי אנואר סאדאת לתת אמון בשר החוץ דאז, משה דיין, שבעברו, כשר הביטחון, הנחיל תבוסות צורבות למצרים, אולי החמורה שבהן במלחמת ששת הימים.

 

עוד חדשות מהעולם:

משחק דוחה פשיעה. אפקט הדומינו בג'מייקה

סמים גז: עלייה בגידול האופיום באפגניסטן

נסראללה יצא מהבונקר: "ישראל מסכסכת"

 

סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, ה-CIA, התירה אתמול לפרסום 1,400 מסמכים מודיעיניים מסווגים שנוגעים להסכמי קמפ דיוויד שנחתמו ב-1978 בין מנהיגי ישראל ומצרים, מנחם בגין ואנואר סאדאת, בתיווכו של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר. המסמכים המסווגים שפורסמו כוללים פרופילים פוליטיים ואישיים על הנשיא המצרי וראש הממשלה הישראלי שקרטר קיבל לידיו לפני הפסגה. קרטר גם קיבל פרופיל שלישי שמשווה בין האישיות של שני המנהיגים וסגנון המשא ומתן שלהם.

דיין בסוף מלחמת יום הכיפורים ב-1973 (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
דיין בסוף מלחמת יום הכיפורים ב-1973(צילום: דוד רובינגר)

מימין: סאדאת, קרטר ובגין בקמפ דיוויד ב-1978 (צילום: גטי אימג'ס) (צילום: גטי אימג'ס)
מימין: סאדאת, קרטר ובגין בקמפ דיוויד ב-1978(צילום: גטי אימג'ס)
 

בישיבה שערך הנשיא קרטר עם המועצה לביטחון לאומי ב-1 בספטמבר 1978, ימים ספורים לפני שהחלו השיחות בקמפ דיוויד, ניתחו הנוכחים בפני הנשיא האמריקני את המנהיגים ואת צוותי המשא ומתן שלהם. שגריר ארצות הברית בישראל דאז, סמואל לואיס, בחן את חברי המשלחת הישראלית לשיחות השלום ואת הדינמיקה ביניהם.

 

לואיס הבהיר בפגישה שלמשה דיין הייתה "השפעה מיוחדת" על השיחות וציין כי ראש הממשלה בגין עבד בשיתוף פעולה עמו, ולכן דיין ישתתף בפגישות המצומצמות בין הצדדים. "לדעתו דיין ושר הביטחון עזר ויצמן רואים בשיחות בקמפ דיוויד קו פרשת מים יותר מאשר בגין", נכתב במסמך המסווג. באשר לנוכחות דיין בשיחות המצומצמות, לואיס הסכים עם ההערכה של שאר הגורמים האמריקנים, לפיה סאדאת סומך על ויצמן יותר מאשר על דיין.

 

השגריר האמריקני ניתח במסמך המסווג באופן מעניין את היחסים בין בגין לשריו: "לוויצמן יש יחסים טובים יותר עם בגין מאשר בחודשים קודמים, אבל יחסיהם אינם טובים כמו היחסים בין בגין לדיין. אבל בגין וויצמן מצדדים באידיאולוגיה שקושרת אותם לאדמה, לגדה ולעזה, יותר מדיין".

 

גם הערכתו של לואיס את השרים הבכירים עצמם מרתקת אפילו ממרחק השנים: "דיין מוטרד

יותר מהביטחון. דיין מוטרד פחות ממילים מאשר בגין. דיין הוא ההמשכיות מהשיחות הקודמות. הוא גם פסימי יותר לגבי השגת הסכם עם ירדן. ויצמן הוא אינסטינקטיבי יותר ואינטלקטואלי פחות, אבל הוא באופן בסיסי פרגמטי ונחוש מאוד שלא להחמיץ את ההזדמנות לשלום. הוא משוכנע בכנות של סאדאת יותר מאשר האחרים".

 

לשיחות השלום בקמפ דיוויד צורף כיועץ משפטי מיוחד מי שלימים היה נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, שאז סיים את כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה. עליו אמר השגריר האמריקני לואיס שהוא "עורך דין יצירתי מאוד, שיעזור לנסות לפתור בעיות. בגין סומך עליו". בהתאם, הוסכם שאהרון ברק ישותף בכל פגישת משא ומתן שבה ישתתפו ארבעה ישראלים. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים