המחשב שיתפוש אותי

תארו לעצמכם שאתם באים למשרד, המחשב מזהה אתכם ואומר לכם בוקר טוב, ואפילו חש את מצב רוחכם ומנסה לעודד אתכם? לא מדובר ב-HAL, המחשב מהסרט אודיסיאה בחלל 2001, אלא בחלק מחיי היום יום שצפויים לנו בעוד פחות מעשור. למהפכה הזו קוראים "מיחשוב תפישתי". אייל נגר, מנהל תחום המיחשוב התפישתי באינטל תיאר אותה בכנס Chiportal Technology Symposium שהתקיים אתמול (ד') בהרצליה.

התפישה של אינטל כפי שהוצגה בקיץ האחרון על-ידי נשיא אינטל ישראל מולי אדן היא כוללת. בסופו של דבר, לדברי נגר, הכוונה היא לספק למחשב את כל החושים האפשריים (ודרך המון חיישנים או מה שמכנים 'האינטרנט של הדברים') כדי להבין את העולם באמצעים קוליים, חזותיים, מסכי מגע, הולוגרמות ועוד. "המטרה היא לייצר חוויית ממשק מכונה שהיא טבעי, אינטואיטיבית ובלתי מורגשת על ידי המשתמש", אמר נגר.

אחד החושים הראשונים שאינטל מפתחת כדי שהמחשב יוכל להבין טוב יותר את בני האדם הוא היכולת לראיה תלת ממדית בעזרת מצלמה שהיגה אינטל לחארונה בשיתוף עם חברת קריאיייב. מצלמה זו צפויה להכנס למחשבים ניידים כבר בשנה הבאה. לדברי נגר, ראיה תלת ממדית יאפשר ללכוד יותר נתונים כך שהמחשב יוכל לראות את הידיים העיניים והראש של המשתמש בצורה טובה יותר.

נגר מנה מספר יישומים אפשריים: "למשל סריקת החדר וייצור מודל תלת ממדי, ממשק משתמש טוב יותר שבו המחשב גם מנתח לאן המשתמש מסתכל. נוכל לאפשר יכולת ניווט ובקרה באמצעות מחוות ידיים שבזכות התלת ממד יהיו הרבה יותר קלות להבנה ע"י המחשב. עולם המשחקים יקבל יכולות ממצלמת תלת ממד.

וכמובן הדפסת תלת מימד

"אפשר לחשוב על הרבה יישומים לצילום תלת ממדי, למשל במסחר אלקטרוני ניתן יהיה לספק בקלות תמונת תלת ממד של החפץ המוצע למכירה. נוכל לתכנן עצם בתלת ממד ולהדפיס אותו לפי הצילום במדפסת תלת ממד. ניתן יהיה לשפר את יכולת הווידאו בלוגינג. ברגע שהתמונה תהיה בתלת ממד, המחשב יידע למשל להבדיל בין האדם לבין הרקע שלו ולהחליף את הרקע". אינטל, אומר נגר, מספקת את הפלפטפורמה והתעשייה היא זו שצריכה לקחת את זה הלאה".

לצלם ולהדפיס(צילום: שחר שושן)

בצד החזון, ציין נגר גם מספר אתגרים העומדים בפני אינטל במהלך הפיתוח. למשל אתגרים הנוגעים להכנסת מצלמת תלת ממד ללפטופ – גודל, ייצור חום, צריכת אנרגיה, ניידות, שדה הראיה, טווח, דיוק, בטיחות ועוד. יש גם אתגרים בתחום פיתוח ערכת התוכנה למפתחים - אינטל נכנסת לתחום לא מוכר לה של כתיבת ספריות תוכנה שמנצלות את העומק ומספקות את המודל התלת ממדי שמגיע מהמצלמה, כך שהמחשב יוכל לדעת היכן האצבעות של המצולם, היכן פניו ולאן הן פונות, האם המשתמש שמח או עצוב וכו'. אלו תוכנות כבדות שדורשות תמיכה בהרבה מערכות הפעלה, ודורשות אופטימיזציה של ממשק משתמש."

עוד ב"הידען"

• ‫החזית הזעירה ביותר של הרפואה / מריסה פֶסֶנדֶן‬
• אסטרואיד – ממטרה עם שישה זנבות
• headstart של הידען לצורך כיסוי הוצאות סיקור אירועי טקס הנובל בו זכו שני ישראלים
  

נגר מעריך שללא יכולות מיחשוב תפישתי, מהפכות 'האינטרנט של הדברים' שמחברות כל מוצר, אדם או בעל חיים לרשת, והמיחשוב הלביש, שכולם מדברים עליהם לא יוכלו להתרחש או לפחות לא להתקדם בקצב המהיר שמצופה מהם. בהתייחסות לקהל שהורכב ממפתחי חומרה אמר נגר כי כדי ליישם את 'האינטרנט של הדברים' ולא כמו היום שכל 'דבר' מחובר לאינטרנט בנפרד, המכשירים צריכים לדבר זה עם זה. "התפקיד שלכם הוא ליצור את הממשקים הללו, כאשר כל רכיב בפני עצמו חייב להיות בעל הביצועים הטובים ביותר ויכולת מוחית גבוהה אך גם בו זמנית גם זול מאוד ובעל צריכת אנרגיה נמוכה. יש מקום לתכנון חומרה למשל עבור אופטימיזציה של חיישנים ואופטימיזציה של חוויית המשתמש".

ולבסוף, הוסיף נגר: "יש צורך גם לפתח אפליקציות כדי לגרום לצרכן לרכוש את זה אך את השאר אנו משאירים לחברות אחרות, אפילו סטארטאפים שיתשמשו בערכת הפיתוח, יבחרו חוויית משתמש שהם רוצים לספק  וישתמשו בטכנלוגיה. זו חוויה שדורשת הרבה מאמצים וחברות קטנות יצטרכו לעשות שותפות עם כל הסביבה האקולוגית".