לונדון מחכה להם: ישראלים לומדים בבריטניה

על אף מזג האוויר הגשום והקריר ויוקר המחיה, בוחרים סטודנטים ישראלים רבים ללמוד דווקא באחד המוסדות האקדמיים שבבריטניה - ובמיוחד לתארים מתקדמים. על פי נתונים שנמסרו משגרירות בריטניה בישראל, בשנת הלימודים הנוכחית החלו את לימודיהם כ-700 סטודנטים ישראלים באוניברסיטאות ברחבי בריטניה. 520 מתוכם החלו ללמוד לתארים מתקדמים, לרבות דוקטורט.

• לכתבות נוספות בערוץ הלימודים
• לומד רפואה בסלובקיה, עובד כרב
• בדרך ל-MBA: טיפים לנבחנים ב-GMAT
• ספסיבה לטכניון: פתח לימודי מדעים ברוסית
  

מדובר במספר מרשים במיוחד, בייחוד אם משווים אותו למספר הסטודנטים הישראלים שלמד בשנה החולפת באוניברסיטאות האמריקניות: כ-800 סטודנטים לתואר ראשון ו-140 לתואר שני.

מספרם של הסטודנטים הישראלים שלומדים בבריטניה נמצא בעלייה משמעותית. בעוד שבשנה הקודמת למדו בממלכה המאוחדת רק כ-600 סטודנטים ישראליים, בשנה הנוכחית כאמור עלה מספרם בכמאה סטודנטים. הסיבה: האפשרות להשלים לימודי תואר שני בשנה אחת בלבד במנהל עסקים ומשפטים, אך גם בפסיכולוגיה קלינית, לימודי ממשל, היסטוריה ותחומים אחרים.

בשגרירות בריטניה בישראל עומלים לילות כימים על מנת לגרום לבוגרי תואר ראשון בארץ לבחור להמשיך את מסלול לימודיהם דווקא באחת מהאוניברסיטאות בממלכה. כראיה לכך, קיים בחודשיים האחרונים שגריר בריטניה ישראל, מתיו גולד, שני מפגשים בהם הזמין את המתעניינים בלימודים או בקריירה בבריטניה.

מפגש סטודנטים ישראלים בשגרירות בריטניה(באדיבות המועצה הבריטית בישראל)

למפגש שהתקיים בסוף חודש אוקטובר אף הגיעו נציגים מחמש אוניברסיטאות בריטיות, לרבות אוניברסיטת קארדיף, City University of London, אוניברסיטת אסקס, אוניברסיטת נוטינגהאם ואוניברסיטת סאסקס. האירוע התקיים ביוזמה ובהפקה של המועצה הבריטית בישראל, ארגון העוסק בקשרי תרבות והזדמנויות חינוכיות בין בריטניה למדינות העולם.

קיימברידג' ואוקספורד זוכות לעדנה

"יש יתרונות רבים ללימודים בבריטניה", אומר מתיו גולד, שגריר בריטניה בישראל. "אני חושב שהאוניברסיטאות הבריטיות הן מקומות טבעיים לסטודנטים ישראלים לתואר שני ולדוקטורט, ואני נחוש להעניק תמיכה ועצות לסטודנטים ישראלים שיוכלו לנצל את מה שלבריטניה יש להציע.

"רוב הסטודנטים שלמדו שם, נהנו. קודם כל, אנחנו קרובים. להיות בלונדון זה יותר קרוב מאשר בחוף המערבי בארצות הברית. דבר שני, האיכות. יש לנו שתיים מהאוניברסיטאות המרכזיות בעולם, ויש לנו טווח רחב של תחומים. רוב התארים השנייים נמשכים שנה. אוניברסיטאות בבריטניה הן מאוד בינלאומיות, ומעניקות רשת חברתית ליתר החיים".

ישראלים הם מצרך מבוקש. המפגש בבית השגריר(באדיבות המועצה הבריטית בישראל)

מבחינה של הדירוג האקדמי של אוניברסיטאות בעולם, אכן זוכות הנציגות הבריטיות לבכורה מדי שנה. בדירוג שנגחאי לשנת 2013 הגיעו אוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד למקומות ה-5 וה-10 בהתאמה. בדירוג המתפרסם על ידי המגזין Times Higher Education בלונדון זכו האחרונות לדירוג גבוה יותר במקומות 3 ו-4 בהתאמה.

באופן קבוע מדורגות האוניברסיטאות הבריטיות לצד מוסדות יוקרתיים מארצות-הברית, לרבות סטנפורד, M.I.T, פרינסטון והרווארד. לכן רבים מהסטודנטים הישראלים בוחרים להגשים את החלום האמריקאי בלימודים גבוהים בצפון אמריקה.

"לאמריקה יש אוניברסיטאות מצוינות, וקשר מצוין עם ישראל, ואני לא אומר אל תלכו לאמריקה", מוסיף גולד, "אבל מה שאני אומר: אל תשקלו רק את ארצות הברית. אם אתה ישראלי שרוצה ללמוד מנהל עסקים או משפטים, או כל מקצוע אחר שבבריטניה מציעים, למה לא תלך ללמוד בבריטניה? אני לא אומר שזה יותר טוב מארצות הברית. זה מדהים שבכל רשימה של האוניברסיטאות הטובות בעולם, נמצאות גם ארצות הברית ובריטניה".

- ובכל זאת מדובר בלימודים יקרים.

"בכנות, לסטודנט ישראלי יהיה זול יותר ללמוד בישראל. עלות המחייה ושכר הלימוד בבריטניה מאוד יקרים, אבל העובדה שזאת רק שנה, במקרה של תואר שני, מקלה. אם השיקול הוא מחיר, אז סטודנטים ישראלים צריכים ללמוד פה. אם תלך ללמוד בבריטניה זה יהיה יותר יקר, אבל יש יתרונות אחרים".

"נסעתי ללמוד כדי לשפר מעמד בארץ"

מעבר לשכר הלימוד היקר שיכול להגיע אף לעשרת אלפים ליש"ט לשנה, לימודים בחו"ל ובבריטניה גוררים הוצאות מחייה גבוהות. בניגוד לארצות-הברית, בה סטודנטים זרים אינם רשאים לעבוד בזמן הלימודים, בבריטניה החליטו להעניק ויזת עבודה לחצי משרה לכל סטודנט.

"נסעתי ללמוד על מנת לשפר את מעמדי בארץ, מספר אדיק קפצן, שלמד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית לילדים באוניברסיטת אנגליה ראסקין בקיימברידג'. "למדתי פסיכולוגיה ולימודי מזרח אסיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית אבל להפוך לפסיכולוג קליני בארץ זה לא פשוט; יש הרבה ביקוש ומעט היצע.

ההורים סייעו כלכלית. אדיק וזהבה קפצן

"מתברר שבחו"ל אנחנו מצרך מבוקש; אנחנו יותר בוגרים ובעלי ניסיון. התקבלתי למספר אוניברסיטאות בבריטניה, ולבסוף עשיתי מסלול של שנה. חזרתי לארץ כבוגר תואר שני בריטי, ייתכן שאני צריך לעשות השלמות אבל בהחלט שיפרתי את מעמדי".

- ואיך התמודדת עם הנטל הכלכלי?

"נסענו אני ואשתי יחד, וברוך השם יש משפחות והיו חסכונות משלנו. מה גם שאישור העבודה מאפשר לך לשלם בסופרמרקט; אני לצורך העניין עבדתי כעובד סיעודי ואשתי עבדה בקהילה היהודית ולימדה אנגלית ועברית. אשתי קיבלה מלגה לא רעה, אני קיבלתי הנחה בשכר הלימוד. מה שכן, אילולא המשפחות לא הייתי יודע מה היינו עושים".

אנגלית שפה קשה

קושי נוסף שעומד בפני סטודנטים ישראליים הוא מחסום השפה; סטודנטים זרים שלומדים באחד המוסדות האקדמיים בישראל זוכים להקלות מבחינה זו, הכוללות לימודים באנגלית ופעמים רבות אפשרות לכתיבת עבודות באנגלית או בכל שפה אחרת אותה יודע המרצה, למשל ערבית.

מאידך, סטודנטים ישראליים שלומדים בבריטניה, כמו גם בארצות-הברית, נדרשים להפגין יכולת שליטה באנגלית ברמת שפת אם לרבות במטלות ובעבודות הסמינריוניות.

"באתי עם אנגלית טובה והיא השתפרה עוד יותר", מוסיף קפצן. "היה מבחן שפה בהתחלה ועברתי אותו בהצלחה. הקושי היה קצת אחר; כשאתה סטודנט מחו"ל ולומד בישראל, יעשו הנחות על השפה ויתנו לך לכתוב עבודות באנגלית. באנגליה אין דבר כזה. הציפיות ממך בדקדוק ובתחביר הן כמו מסטודנט אנגלי. יש לכך שני צדדים: עושים לך יישור קו עם החבר'ה המקומיים אבל מצד שאני אתה מאבד ציונים על דברים שלא חשבת שיהיו. אבל מסתדרים".

ניצן כהן, שלמד לקראת תואר ראשון בארכיטקטורה באוניברסיטת ווסטמיניסטר שבלונדון, מספר אף הוא: "הקושי הגדול שלי היה להבין את מה שנאמר בשיעורים. אף פעם לא הייתה לי בעיה עם האנגלית, אבל פתאום לשבת בכיתה ולנסות להבין את כל המונחים המקצועיים, זה מאוד תסכל אותי. אחרי סמסטר זה עבר. כמובן שנשארו הגעגועים למשפחה".

"ישראלים זקוקים לניסיון הבינלאומי"

בהקשר זה מצביע שגריר בריטניה על הסיוע המשמעותי שמעניקה הקהילה היהודית, שנמצאת בעיקר בערים הגדולות. "יש אוניברסיטאות שבהן יש אוכלוסייה גדולה של סטודנטים ישראלים וקשרים לקהילה יהודית. מה שאני שמעתי מסטודנטים ישראלים שלמדו שם, זה שהקהילה היהודית היוותה משענת חברתית.

"תראה, בסופו של דבר אם סטודנטים ישראלים שרוצים לבנות קריירה במנהל עסקים ובתקשורת, צריכים לדעת ליצור קשרים מעבר לגבולות ישראל. זה לא מעבר קל. זאת חוויה לימודית מאוד קשה, אבל ישראלים צריכים את הניסיון של לימודים של תרבות אחרת. גם אני נסעתי בגיל 18 לגור באמצע אפריקה, אבל אני שמח שעשיתי את זה, וזאת חוויה מאוד משמעותית ובונה"

"אני מעולם לא למדתי בארצות הברית", מסכם קפצן, "אבל אי אפשר להתעלם מהמסורת האקדמית האנגלית שהיא בת 800 שנה. במקרה שלי למדתי צמוד לאוניברסיטת קיימברידג'. יום אחד קפצתי להרצאה של המומחה הגדול בעולם לאוטיזם.

"אני לא יודע אם זה היה מתאפשר בארצות הברית, שבה הכל יותר גדול. באנגליה הגישה הרבה יותר ישירה. באנגליה אתה פוגש מגוון של אנשים שלא היית פוגש בארץ ובארצות הברית. היו לי חברים מאיראן למשל. אתה גדל מבחינה תרבותית, תפיסתית ורוחנית. זה גם האספקט האנושי".