האם יש קשר בין יצירתיות להפרעות קשב?

צ'רלס ניקול בספרו "מעוף הרוח" טען כי הצייר ליאונרדו סבל מהפרעת קשב מובהקת. מידע זה אפשר לאנשים להסביר מה שתהו עליו במשך שנים: מדוע ליאונרדו לא סיים כמעט שום עבודה והיה ידוע בכך ש"צריך לרוץ אחריו". מדוע הוא הפסיד לא מעט עבודות עקב כך, עשה ניסויים במהלך יצירותיו שהרסו אותן, היה מתוסכל עד סוף חייו, ולא הוציא אף ספר, שכן כל כתביו נאספו מתוך מחברותיו אחרי מותו.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

האם הפרעת הקשב של ליאונרדו תרמה ליצירתיות שלו? ומה היה קורה אילו הוא היה מטופל? במשך שנים רבות רווחת הסברה כי אנשים בעלי הפרעת קשב הינם יצירתיים יותר. יתרה מזאת, סברה זו היא שהובילה לתפיסה אחרת, שגרסה כי התרופות להפרעת קשב פוגעות ביצירתיות. זו הסיבה שבגינה הורים רבים לילדים בעלי הפרעת קשב התלבטו האם לתת לילד טיפול תרופתי ו"להרוס" את היצירתיות שלו.

עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים:

מה רע בלהיות ילד היפראקטיבי?

לא סתם שובב: איך לזהות הפרעות קשב בגיל הרך

לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD

מפוזר הוא בהכרח גם יצירתי?

כדי להבין מה מקור הסברה אודות הקשר בין הפרעת קשב ליצירתיות צריך להבין מהי יצירתיות. על פי מילון אוקספורד, יצירתיות היא שילוב השימוש בדמיון או ברעיונות מקוריים ליצירת משהו. כלומר, יצירתיות היא יכולת מחשבתית המובילה את האדם להפקת תוצר מקורי בעל ערך והיא נשענת על גמישות מחשבתית, שמאפשרת חשיבה רב-ממדית ורב-כיוונית‏.

אנשים יצירתיים מאוד מאופיינים בכך שהם בעלי ידע ספציפי ברמה גבוהה מאוד וכן כי הם מסוגלים לחשוב באופן מפוזר ומגוון. כיוון שאנשים בעלי הפרעת קשב נוטים להיות מפוזרים יותר ואסוציאטיביים, אזי שבמשך השנים נוצר חיבור בין שני הדברים, שתרם להתחזקות המיתוס.

הפרעת קשב אינה ההפרעה היחידה שנקשרה עם השנים ליצירתיות. היא רק אחת מיני הפרעות פסיכיאטריות רבות, כדוגמת דיכאון וסכיזופרניה, שיצרו את המיתוס של "הגאון המטורף" וגרמו לחוקרים שוודים לערוך מחקר שבדק 300 אלף איש במשך תקופה של 30 שנה. מבין כל ההפרעות הממצאים הראו קשר רק בין מניה דיפרסיה ליצירתיות. על פי אותו מחקר, הקשר בין יצירתיות להפרעת קשב היה חלש מאוד.

קיים מספר קטן מאד של מחקרים העוסקים בקשר בין הפרעת קשב ליצירתיות, אך התוצאה העקבית בכולם היא שהפרעת הקשב אינה מובילה ליצירתיות. החוקרים נחלקים לשתי קבוצות, אלה הטוענים שאין שום קשר בין השתיים, לעומת אלה שטוענים כי קיים קשר כלשהו. אך ישנם היבטים בהפרעת הקשב שמעודדים יצירתיות ומנגד, היבטים אחרים שפוגעים בה. כלומר, במבחן התוצאה לא ניתן לומר שיש קשר ישיר בין השניים.

אלו הטוענים כי קיים קשר מסויים מדברים על כך שבזכות החשיבה המתפזרת והאסוציאטיבית ישנה נטייה ליצירתיות אצל אנשים עם הפרעת קשב, אך אותה הפרעה גורמת לכך שהם לא מצליחים לסיים דברים. במבחן התוצאה אולי יש להם יותר פוטנציאל, אך הוא לא ממומש. יכולת יצירת הרעיונות שלהם גבוהה יותר, אך יכולת ההבהרה של אותם רעיונות ופיתוחם נמוכה יותר.

טיפול תרופתי פוגע ביצירתיות: מיתוס או אמת?

החלק הבא של המיתוס הוא שהטיפול התרופתי פוגע ביצירתיות וגם כאן אין הבחנה מוחלטת בין שחור ללבן.

המחקרים שבדקו את הטיפול התרופתי והשפעתו על היצירתיות בילדים עם הפרעת קשב מצאו כי הטיפול לא השפיע על מידת היצירתיות שלהם.

ואם נחזור לאיש שבו פתחנו את הדיון, התשובות לשאלות לגביו יישארו פתוחות. איננו יודעים את כל העובדות, וכנראה כבר לא נדע אותם, אך חשוב להבין כי המציאות היא מורכבת, כל מקרה צריך להיבחן לגופו, ולא צריך לקבוע מראש שקיים קשר בין הפרעת קשב ליצירתיות ובודאי לא לשלול טיפול כזה או אחר מחשש שהוא ייפגע בה.

הכותבת היא מנהלת המרפאה להפרעות קשב בביה"ח גהה, יוזמת יום העיון "יצירתיות קשב וריכוז – מה הקשר?" שייערך היום (ד') ה-20.11 ב"יאסא", התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים