הקפיטליסט למדינה: תהיי יפה ותשתקי
אוגוסט פרידריך פון האייק, מאבות תנועת הניאו ליברליזם שהשפיעה על תאצ'ר, רייגן, ואולי גם על נתניהו ולפיד, סבור שאנחנו לא חופשיים באמת. לשיטתו, השוק החופשי מסוגל להסדיר את רוב היחסים בין בני האדם, עם התערבות מינימלית מצד הממשלה. ומה עם התמיכה בחלשים?
אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. רק הדמוקרטיה המערבית מאפשרת חירות. אנחנו חיים במדינה חופשית. אלה הם חלק מהביטויים שבהם אנחנו משתמשים כדי לתאר את מזלנו הטוב; החיים במערב החופשי.
- לטורים נוספים של אושי שהם-קראוס
אבל, האם עצרנו ושאלנו את עצמנו פעם, עד כמה אנחנו באמת חופשיים? האם שמנו לב שגם החופש שלנו הוא דבר יחסי מאוד. ושאולי אפשרויות החופש שבהן בחרנו מצומצמות הרבה יותר ממה שאפשר להשיג?
שאלות בסגנון כזה (ובטח לא בניסוח כזה) שואל אותנו אוגוסט פרידריך פון האייק, מהכלכלנים הבולטים של המאה ה-20. האייק הוא אחד מאבות הניאו ליברליזם; התפישה שהנחתה את מרגרט תאצ'ר ואת רונלד רייגן, ואולי מנחה גם את בנימין נתניהו ויאיר לפיד.
אבל האם השד היה נורא כל כך? או, במילים אחרות, האם האייק היה שד? לא בטוח. קריאה בהגות שלו מראה מורכבות רבה הרבה יותר. הוא מתנגד להתערבות הממשלה בחיים שלנו, אבל תומך בהתאגדויות אחרות. הוא מתנגד למדינת הרווחה אבל תומך בתמיכה בחלשים. ספק אם הממשיכים שלו ניחנו במורכבויות ובבקיאות ההיסטורית של האייק.
אני ממשיך בסדרת טורים לרגל הוצאת הספר "חוקת החירות" בהוצאת מרכז שלם. נתחיל.
המדינה שלנו
מבחינת האייק אנחנו לא חיים במדינה חופשית, או, לפחות, לא חופשית מספיק. האייק, שהכיר את תולדות הסוציאליזם ואת הקומוניזם הרודני של ברית המועצות, לא מייחס לנו כזו דרגה של חוסר חופש. ברור, אי אפשר להשוות את החיים שלנו במדינה המערבית של המאה ה-20 למדינות ברית המועצות. אבל, אולי, בכל זאת, כדאי קצת להשוות. לצורך הלימוד בלבד.
כי האייק שמסתכל על המצב שלנו, רואה מדינה מתערבת מדי. מדינה שיותר מדי שולטת. מדינה שמתערבת יותר מדי בחיים שלנו, וזו התערבות שרבים מאיתנו התרגלנו לקבל אותה כמובנת מאליה. ואותה האייק לא אוהב.
האייק יביט במדינה שלנו ויראה הרבה מדי ממשלה. מה פירוש "הרבה ממשלה"? הוא יראה הרבה אנשים טובים ואפילו טובים מאוד. הוא יראה אנשים מסורים שרוצים לשמור עלינו ולדאוג לנו. מדובר בפוליטיקאים מהזן ה"טוב", כאלה שיש להם שליחות חשובה; טובתינו.
הוא גם רואה אלפי עובדי שירות מדינה שרוצים לשמור עלינו. למשל, מנכ"לי הביטוח הלאומי שרוצים, בלב ונפש, לעזור לציבור שנסמך עליהם. ופקידי משרד הבריאות שרוצים למנוע מאיתנו מגפות כמו פוליו. ונציגי משרד התעשיה שיבדקו את תקינותם של מפעלים וימנעו סכנה מעובדים.
הרבה טוב, שמגן עלינו. אבל גם הופך אותנו לילדים קטנים. להגנה כזאת (אני לא משתמש כאן בהכרח במושגים של האייק) קוראים הגנה פאטרנליסטית; הגנה בסגנון אבא.
אבא, לא מרשה לך לעשות. אבא אוסר עליך. אבא יודע יותר טוב ממך מה טוב. אבל הוא עושה את זה לטובתך. והאייק לא אוהב את המדינה המתערבת. זו מדינה שאומרת לנו יותר מדי מה לעשות ומה לא לעשות. ובכך, היא פוגעת בחירות שלנו.
חירות
המדינה הקלאסית שבה יש חירות מוחלטת היא אולי המדינה שדמיין הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק. לוק נחשב האבא של הליברליזם המערבי. והמדינה של לוק היא מדינה מינימלית.
לאזרחים במדינה של לוק יש כמה זכויות טבעיות שלאף אחד אין זכות לקחת אותן, אפילו לא לממשלה. להיפך! התפקיד היחיד של המדינה הוא לדאוג שלא יקחו לנו את הזכויות האלה.
אנחנו, לפי לוק, זכאים לחיות. ואין לאף אחד זכות ליטול חיים מאדם אחר, גם לא המדינה. אנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים, כל עוד אנחנו לא פוגעים בזכויות של השכנים שלנו. ויש לנו זכות על הרכוש שלנו.
התפקיד של המדינה מוגבל מאוד, כאמור, והוא לבדוק שאין הפרה של הזכויות האלה. ואם יש צורך, המדינה צריכה להשמש בוררת בסכסוכים וליישב מחלוקות. עד כאן הליברליזם המערבי בחמש שורות ועל קצה המזלג.
ברור שמנקודת ראות כזאת, אנחנו לא חופשיים כמעט. לא חופשיים, אבל מאוד מוגנים. מוגנים מפוליו, מקלקולי קיבה במסעדות, מזיהום במים, מרעב (לפחות רובינו) מאבטלה ועוד ועוד. והאייק חושב שאנחנו מפסידים במשוואה הזו. הוא חושב, ליתר דיוק, שאפשר וצריך לייצר חלק מהשמירה הזאת, אבל באמצעים אחרים. אמצעים שלא יפגעו בחירות שלנו.
העקרונות האלה של האייק הנחו במשך השנים את המדינאים הניאו ליבראלים. זה מה שגורם לרצון להפריט; כלומר, לשחרר גופים כמו הרכבת והנמלים מהידיים של המדינה.
אין סיבה, האייק יגיד, שהממשלה תתערב בשוק החופשי ובהסדרת היחסים המסחריים בין אנשים. הממשלה צריכה לשמור על עצמה יפה ושקטה ובצד. (וכשאני אומר בשם האייק "ממשלה" אני מתכוון לכל הפקידות, לכל התקנות והחוקים, לכל הפקידות הבכירה והזוטרה). היא צריכה לבוא רק כשצריך אותה באמת. ובטח לא להחזיק רכוש ציבורי.
כמובן שהאידיאולוגיה הפוליטית הזו, הפילוסופית והמוסרית מתערבבת באמונה כלכלית שהשוק החופשי מסוגל להסדיר את רוב היחסים בין בני האדם בצורה הטובה ביותר. אבל לא רק הפרטה מבקשים ממשיכיו של האייק. הם רוצים לבטל או, לפחות, לצמצם מאוד את מדינת הרווחה.
ושוב, האייק לא מתנגד לתמיכה בחלשים. אבל הוא רוצה למצוא מודל שונה לתמיכה בהם, ועל המודל הזה אדבר בטור הבא.
ד"ר אושי שהם קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. אפשר ליצור איתו קשר ולהוריד חינם עשרות טורים לימודיים שכתב, וכן את רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה' יום רביעי לאחר חדשות 12 ברשת א' של קול ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
