המנון לבינוניות / על חתימת אליהו בירושלים
השאלה הגדולה היא אם ירושלים תדע להשתמש נכון בליאור אליהו, ולא תצפה ממנו למה שאינו יכול לספק, לפחות לא כרגע: הוא לא שחקן מוביל ולא מנהיג, אלא שחקן משלים מעולה לסגל. ירושלים שינתה כיוון ומנסה לנצח את מכבי במשחק שלה
הטור הזה הוא על הפועל ירושלים, אבל להקשר ולסביבה קוראים מכבי ת"א. כל השנים ירושלים ניסתה להיות מכבי, רדפה אחריה והתרסקה כלכלית ומקצועית. השנה, בעזרת אורי אלון וצוות בעלים בכיר, היא שינתה כיוון ומנסה לנצח את מכבי במשחק שלה: כיס פתוח לשחקנים בעלי משמעות (יותם הלפרין, ליאור אליהו), זהות ישראלית והתעקשות על שילוב שחקנים צעירים, ושיחות ישירות עם היורוליג על מקום מובטח בליגה.
ליאור אליהו - הדרך מצהוב לאדום:
המטרה היא שכבר לא ידברו עליה בהקשר של מכבי, אלא בהקשר של ירושלים. לייצר כוח בעל משמעות אמיתית. לא אלטרנטיבה למשהו קיים, אלא מודל לחיקוי לאחרים. גם למכבי.
הטור הזה הוא על ליאור אליהו, אבל הוא בעצם על בינוניות. אחרי עונה קשה אצל איבאנוביץ' המטורף, חזרה מפציעה עד לשותפות בכירה בזכייה באליפות ספרד, דווקא אז הוא בחר לחזור הביתה לנוחות, לקלילות, לעצלנות. החלטה של קריירה. והחוזה במכבי היה יפה, אבל הבעיה, שהיה גבוה מדי. כשהחוזה גדול מדי, הוא עושה גם לשחקן בעיה. אין סיכוי לעמוד בציפיות ולהצדיק מיליון דולר בשנה. הלחץ הכריע והפציעה באמצע העונה הקודמת דירדרה את המצב. עד ההופעה הלא נעימה במשחק 1 בסדרת ההצלבה עם ריאל מדריד שבעצם הורידה אותו לספסל סופית והובילה להתרת החוזה בקיץ.
הטור הזה הוא על שינוי מאזן הכוחות בכדורסל הישראלי, אבל הוא בעצם על טעויות. התגובה של אליהו וסוכניו להצעות מאירופה שהגיעו אחרי ההדחה ממכבי היו המשך של שגיאת הבריחה מוויטוריה. נעשו החלטות של כבוד ואגו, ולא של היגיון ושכל ישר, כשההנעה היא הרצון להוכיח למכבי שהם טעו, במקום לדאוג לליאור עצמו. ואז ההצעות דעכו, והוא נשאר לבד. ועם זאת, הכבוד העצמי כנראה עזר לו לבחור בירושלים, כחלק מהמשוואה, להראות למכבי שאפשר בלעדיהם. והוא בסך הכל אוהב לשחק כדורסל, זה הדבר שהוא עושה הכי טוב. זה מה שהוא.
הסעיף החשוב בחוזה – החתימה היא לשלוש שנים בסכום הגיוני שלא מסנדל את ירושלים ולא מלחיץ את אליהו. החשוב יותר: סעיף יציאה ל NBA ולאירופה. לא לישראל. כלומר לא למכבי. לא בטוח שאליהו הוא הישראלי הכי בכיר, אבל לפחות עדיף שלא יהיה במכבי אלא בירושלים. כמו שמכבי הייתה עושה. מכבי קיבלה יתרון כלכלי גדול בשנות השבעים עם תמיכה עצומה של כסף ציבורי מהערוץ הראשון, מה שהפך את הדומיננטיות שלה למוחלטת. הכסף שיוצא מהכיס של אורי אלון מנסה לאזן את העיוות ההיסטורי הזה. סמלי, ואולי בכוונה, זה קורה בליל חמישי. במקביל למשחק של מכבי.
אליהו צריך לחזור לשחק כדורסל, בקבוצה שרוצה יורוליג, בלי לחץ מיותר ועם מאמן שלא לוחץ מדי וייתן לו לעשות את מה שהוא יודע. לקחת את הכדור לסל ולגלגל אותו פנימה בדרכים שונות ומשונות, ואולי יעלים עין מחוסר עירנות בהגנה או פחות אגרסיביות. שם, בלב הבינוניות, יתבסס ליאור אליהו מעכשיו. השאלה היא אם תהיה לו השראה ותובנה פנימית להשתמש בפלטפורמה הזו לעלות קדימה, או שיבחר להישאר שם, באמצע.
והשאלה היותר גדולה: האם ירושלים תדע להשתמש בו נכון, ולא לצפות ממנו למה שאינו יכול לספק, לפחות לא כרגע. הוא לא שחקן מוביל ולא מנהיג, הוא שחקן משלים מעולה לסגל, שחקן מטרה מצוין בהתקפות מתפרצות, ויכול לייצר הרבה נקודות בזמן קצר. זה לא מה שירושלים באמת צריכה כרגע כדי למנוע תבוסות כמו נגד נס ציונה והרצליה. אבל המבט ארוך טווח, וירושלים תצטרך שחקן יורוליג מוכח שיוכל להביא לה נקודות על הלוח באירופה. את הבסיס של הגנה ומנהיגות הם יחפשו בקיץ הבא, במקומות אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
