מסע רוחאני: שבועיים באיראן החדשה
האיראנים עדיין עולים לרגל לביתו חמור הסבר של חומייני, אבל עם כל הכבוד לאבי המהפכה האיסלאמית - הם מודאגים הרבה יותר ממחירי הדלק שעומדים על 2.5 שקל לליטר. אלדד בק היה 14 יום באיראן שאחרי בחירות הנשיא החדש. חלק א' של יומן המסע - היום ב"ידיעות אחרונות"
התבקשנו להפקיד את חפצינו, לעבור בדיקה גופנית זריזה ולהמתין בסבלנות עד שתגיע התשובה אם מותר לנו להיכנס או לא. בעודנו מחכים, חלפו על פנינו מבקרים אחרים, מקומיים, עולי רגל המתייחסים למקום הזה בחרדת קודש: מבוגרים וצעירים, נשים עטויות צ'אדור שחור ונשים בלבוש מודרני יותר, אם כי צנוע.
לאחר כעשר דקות ושתי שיחות טלפון נוספות מגיע האישור המיוחל: אנחנו יכולים להיכנס. מעונו הצנוע של חומייני שוכן בג'מראן, כפר קטן על מורדות הרי האלבורז החולשים על צפון הבירה טהרן. חומייני נשלח לכאן בעצת רופאיו, שטענו כי האוויר של הרי צפון טהרן ייטיב עם האסתמה הקשה שלו.
נכנסתי פנימה. בדירה יש רק שני חדרים, פרוזדור ומטבחון. האיש שהטיל אימה על עמו ועל העולם חי כאן בצניעות מופתית, כשהוא ניזון רק מיוגורט, תמרים ואורז. בחדר אחד, כשהוא יושב על ספה נמוכה, נהג חומייני לקבל אורחים. טלפון לבן פשוט קישר בינו לבין העולם. גשר עץ קטן חיבר את הדירה למבנה סמוך, שבו נשא חומייני את דרשותיו בפני קהל מעריצים, שהיה גודש את האולם.
רוחו של חומייני ממשיכה לשרור על איראן של 2014 - זו של אחרי עליית הנשיא חסן רוחאני. ביקרתי לפני כחמש שנים באיראן, וגיליתי חשדנות רבה כלפי הסביבה ובעיקר ביחס לזרים. איראנים ברחוב נמנעו מיצירת קשר, אנשים שידרו במבטיהם, בתנועותיהם ובתגובותיהם מתח, עצבנות מרוסנת ואי־שביעות רצון.
אבל אף על פי שפניו של חומייני עדיין מביטים מכל עבר על אזרחי הרפובליקה האיסלאמית, איראן, שאליה חזרתי כעת למשך 14 יום, השתנתה כמעט ללא היכר. בשבועיים שבהם חציתי את איראן מדרומה ועד צפונה – ראיתי הרבה מאוד איראנים מאושרים, צוחקים, מחייכים. אנשים כבר לא פחדו לגשת אליי ולדבר איתי כזר. האיראנים משדרים היום אופטימיות גדולה, כאילו עברו שחרור. נגמרו שמונה השנים הרעות של אחמדינג'אד. כעת האיראנים רוצים להדביק כמה שיותר מהר את הזמן האבוד. הם כמהים למגע עם העולם החיצון, במיוחד עם המערב. הם רוצים להיות ככל העמים.
יוקר המחיה של העם האיראני
למרות הסנקציות, המדינה מוצפת בסחורות מכל סוג: מיטב מוצרי המותרות ומותגי הלוקסוס מהמערב. הנדל"ן פורח, בתי מלון חדשים מוקמים במהירות, עסקי התיירות בנסיקה. איש עסקים איראני הסביר לי כי "קשה לראות את השפעתן היומיומית של הסנקציות. אבל העיצומים מורגשים היטב בקרב חלקים נרחבים של האוכלוסייה. כבר מתכננים לבטל לחלוטין את הסובסידיות לבנזין, שקוצצו בשנים האחרונות. היום כל אזרח מקבל תלוש בנזין בערך של 70 אלף ריאל (פחות מעשרה שקלים) לחודש. מעבר לכך, הוא משלם כ־20 אלף ריאל (כ־2.5 שקלים) לליטר. עם משכורת חודשית ממוצעת של 450 יורו", אמר לי איש העסקים.
שכירת דירה קטנה במרכז טהרן עולה 800־500 דולר. צעיריה העירוניים של איראן נשארים לגור אצל ההורים עד החתונה, לא רק מסיבות של דת ומסורת: הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לגור לבד.
שיעור הילודה ירד תחת המשטר האיסלאמי
בעיצומו של ביקורי, בעוד העולם גועש השערות והערכות לגבי המו"מ סביב תוכנית הגרעין האיראנית, נדרש האייתוללה עלי חמינאי, יורשו של חומייני כמנהיגה הרוחני של הרפובליקה האיסלאמית, לנושא המטריד מאוד את ההנהגה האיראנית: עידוד הילוּדה. זה נשמע מוזר, אך העובדות מדברות בעד עצמן: דווקא תחת המשטר האיסלאמי חלה ירידה דרסטית ביותר בשיעורי הילודה באיראן. בתחילת שנות ה־80 עמד השיעור הממוצע על כשבעה ילדים למשפחה, היום הוא ירד ל־1.3 ילדים למשפחה.
אבל ספק אם דברי חמינאי יזכו לתהודה בקרב האיראנים. צמצום הילודה איפשר למשפחות רבות להעניק לילדיהן איכות חיים וחינוך טובים יותר. יתרה מזאת, הוא תרם באופן משמעותי להגברת עצמאותן של נשים שהפכו לחלק דינמי ביותר של החברה האיראנית.
השמרנות מעסיקה את צעירי איראן יותר מאשר ישראל
התעסוקה, המצב הכלכלי ואפשרויות החופש שלהם, מעסיקים את הדור הצעיר של איראן הרבה יותר מאשר ישראל או נשק אטומי. אופנת מכנסי הלגינגס הצמודות גרמה לסערה ציבורית ועמדה במרכז מערכת הבחירות האחרונה, יותר מכורי הגרעין האיראניים. השמרנים רואים במכנסי הספורט "מתקפה תרבותית מערבית חדשה, היוצרת אווירה של תאווה, שתדביק את החברה האיראנית".
משמרות המוסר אומנם נעלמו מהרחובות, אבל הוויכוח על הלגינגס הביא לרעיון להשיבם כדי "שינקו את הערים מהטומאה הזו". לפי שעה, ההצעה הזו לא יושמה. "יש לנשים את כל הזכויות, אך לא את אותן הזכויות", הסביר לי איש דת חייכני.
הסיפור המלא - היום במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
