"בלי שב"חים אהיה חייב לסגור את העסק"
גם אחרי מבצע מעצרים בצפון בעקבות רצח עדן אטיאס, בעל עסק ערבי-ישראלי מסביר שהיתרון הכלכלי בעובדים מהשטחים גובר על החשש הביטחוני. אבל אצל אחרים יש גם פחד והבנה: הסכנה הזו פוגעת בכולנו
יומיים אחרי רצח החייל עדן אטיאס ז"ל בתחנה המרכזית בעפולה, יצאה אתמול (יום ו') המשטרה למבצע מעצרים של עשרות שוהים בלתי חוקיים באזור הצפון. רובם ככולם הוחזרו לרשות הפלסטינית. אבל נראה שזו רק טיפה בים: ההסתננות לישראל, לרוב דרך מקומות שבהם גדר ההפרדה לא הושלמה, מזכירה שבאזורים רבים, הפלסטינים חוברים לערבים ישראלים ובכך מוסיפים לבעיה המורכבת ולמתח של החיים משני עברי הקו הירוק.
עוד בחדשות:
ארה"ב לישראל: מעדיפים שיחות על מלחמה
שנה לעמוד ענן, חמאס צולל קדימה
"יש אלפי שב"חים שמסתובבים במגזר הערבי", העריך גורם במשטרה בשיחה עם ynet. "חלק מהם גם נמצאים במגזר היהודי ועובדים ללא אשורים". הלילה איתרו לוחמי מג"ב ושוטרי המחוז הצפוני 70 שוהים בלתי חוקיים בעשרות מבנים ובשטחים חקלאים שבהם הסתתרו באזור שפרעם, כפר מנדא, עילוט, הר יונה, ומקומות נוספים.
עד כה החשש היה באוויר, ונראה שהרצח השפיע גם על המעסיקים שנהנו מהצד הכלכלי של עובדים לא חוקיים, שאחד מהם גם התברר כמחבל בן 16. בעל עסק ערבי-ישראלי שסירב מסיבות מובנות להזדהות הודה: "אני עדיין מעסיק שב"חים. זה מאוד מסוכן ובמיוחד אחרי הפיגוע האחרון. הבעיה שאם אני מוותר עליהם אז עדיף לי לסגור את העסק, כי אני לא יכול להחזיק עובדים ישראלים ולשלם להם כפול".
בעל עסק אחר מאזור ואדי ערה סיפר שהוא מעסיק שלושה שב"חים ללא אישורים. "ברגע ששמעתי על הפיגוע ביקשתי מהם שיחזרו, כדי שלא אקלע לבעיות עם המשטרה. החלטתי לא להחזיר אותם לעבודה כי אני לא יודע אם אחד מהם יחשוב פעם לבצע מעשה שיסכן את כולנו כמו פיגוע".
"היינו מרחמים, עכשיו מבינים שזו סכנה"
אחרי רצח תומר חזן, החייל שפותה על ידי עובד פלסטיני במסעדה בבת ים להגיע לשטחים, העריכו בישראל שכ-100 אלף פלסטינים שוהים בתחומי הקו הירוק ו-30 אלף מתוכם עושים זאת בצורה בלתי חוקית. בצה"ל, במשטרה ובשב"כ מודעים היטב לבעיה. כוחות הביטחון עורכים מבצעים על בסיס יומי לאורך קו התפר וגדר המערכת כדי ללכוד את השב"חים, אולם התמונה בשטח מצביעה כאמור על תוצאה מטרידה.
בקרב אזרחי ישראל הערבים, לצד שיתוף הפעולה שנובע ממניעים כלכליים, מבינים יותר ויותר אחרי הרצח האחרון שהתופעה מסכנת את הקשר וגורמת לרבים לשלם מחירים על מעשים שאינם קשורים אליהם. תושב קלנסווה מוחמד שריף מגנה בחריפות את הפיגועים ומספר ש"לפעמים הייתי נוסע באוטובוס כדי לעשות סידורים. בגלל הפיגועים הפסקתי, כי חלק מהנוסעים מסתכלים עליי כמי שמתכוון לבצע מעשה טרור".
פאדי מנסור מטירה מסביר ש"בהתחלה היינו מרחמים על השב"חים שבאים לעבוד בגלל שאצלם אין עבודה.
אחרי הפיגועים התחלנו לראות שהם מסכנים את החברה הישראלית". לדבריו הוא מתבייש לפגוש חברים יהודים אחרי הפיגוע, "כי אני לא יודע מה להגיד להם. גם קשה לי היום להסתובב חופשי ביישובים יהודיים כדי שלא אשמע מילה גזענית לא במקום. לערביי ישראל לא היה קשר לפיגועים האלה".
ראש הוועדה העממית בבקה אל-גרביה, סמיח אבו מוך, ביקש להדגיש ש"אנחנו רואים בביטחון האישי של כל אדם ערך עליון, ולאיש אין זכות לגזול חיים מאדם אחר. דברים כאלה נותנים לגיטימציה לאנשים לעשות הכללות. אני מקווה שהשלום ישרור באזור שלנו כדי שנחיה בשקט".
Read this article in English