סידן, הדור הבא: התוסף שמצליח לבנות עצם מחדש
תגלית מקרית הובילה לפיתוח של תוסף סידן מסוג חדש, במחקר ישראלי שארך שנים. המומחים מסבירים כי מדובר לא רק בספיגה טובה פי 2 לעומת סוגי הסידן הקיימים בשוק, אלא נבחנת האפשרות שהוא יוכל להשפיע בפועל על בנייה מחדש של העצמות. נעים להכיר: סידן אמורפי
התגליות המפתיעות ביותר מתרחשות במקרה: כשיוסי בן, חקלאי בן 52 והבעלים של חוות האנטילופות בערבה, החל לגדל סרטנים כחולים לנוי, הוא לא ידע שהחיות המרתקות האלה עתידות להפוך את מסלול חייו. לפני 14 שנה, מבלי שיהיה לו מושג בגידול סרטנים, הוא החל לגדל אותם במים מתוקים ואז חזה בתופעת טבע מרהיבה.
"סרטנים בוגרים מתנשלים פעמיים בשנה", מסביר בן בראיון ל-ynet, "וראיתי שהם בונים שלד חדש תוך יומיים וחצי עד שלושה בלבד. לסרטנים של מי ים, למשל, לוקח חודש לבנות שלד, למרות שדווקא הם נמצאים בסביבה של סידן, חומר הבנייה של השלד. הסרטנים שאני מגדל נמצאים בסביבה שאין בה קלציום כמעט, ובכל זאת הם בונים את עצמם מהר יותר".
עוד על סידן:
- סידן לגוף? לא חייבים חלב - כל האופציות האחרות
- מדריך: מה לאכול כדי לשמור על בריאות העצם
- כמה סידן צריך ביום למניעת שבר מאמץ
בן הבין כי 11 יום לפני שהסרטן מתנשל הוא מגדל באמצעות פקודה הורמונלית אבן קיבה, גסטרוליט, המאפשרת לו לבנות במהירות חזרה את השלד. הסרטן אוסף סידן מהמזון ומהשלד הישן, וברגע שהוא מתנשל הגולה נמסה בתוך הקיבה שלו.
"אי אפשר לראות את התהליך מתרחש מחוץ לגוף, רק בצילום רנטגן", הוא אומר, "אבל ברגע שהסרטן מתנשל הוא רך מאוד ונטרף פעמים רבות על ידי סרטנים אחרים, ואז הגולות נותרות גלויות בחוץ".
במשך שנה ניסה בן לשכנע חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון שיבדקו את הנושא, והעלויות התבררו כעצומות - מאה אלף דולר לקילו חומר. "אחרי כשנה פגשנו את הביו-מינרולוג אמיר ברמן ששם את הגולה מתחת למיקרוסקופ - ונכנס לאטרף, כי הגולה הזאת היא מה שכל העולם חיפש", נזכר בן. "400 קבוצות מחקר ניסו אז לייצר קלציום שאינו גבישי, שהמבנה שלו אמורפי אך יציב לאורך זמן".
באותו רגע הוקמה חברת "אמורפיקל" בשיתוף האוניברסיטה, וגויסו יותר מ-20 מיליון שקל בניסיון לחקור את החומר ולייצר אותו סינתטית.
נקודת ההתחלה: מה העניין בסידן?
העצמות שלנו מצויות כל הזמן בתהליכי פירוק ובנייה מחדש, והאיזון בין שני התהליכים משתנה עם הגיל: עד סביבות גיל 30 קצב הבנייה עולה על הפירוק ואנו מגיעים לשיא מסת העצם שלנו. מגיל 40 לערך גובר קצב הפירוק על הבנייה, ואנו מתחילים לאבד ממסת העצם - תהליך המגיע לשיא בגיל 70 אצל גברים ובגיל 50 בלבד אצל נשים.
דלדול העצם המתמשך עלול להוביל לאוסטיאופורוזיס ובכך להעלאת הסיכון לשברים בחוליות עמוד השדרה, בפרק כף היד ובאגן הירכיים. כדי למנוע תהליכים אלו או לפחות להאט אותם, חשובה ביותר צריכת סידן מספקת לגוף באמצעות המזון או תוספי תזונה. פגיעה במשק הסידן היא גורם הסיכון הראשון בחשיבותו לאוסטיאופורוזיס.
תוסף הסידן הנפוץ היום ושניתן במצבים של אוסטיאופורוזיס מבוסס על סידן קרבונט (גיר). "לצורה הזאת מסיסות יחסית נמוכה בגוף", אומר פרופ' יוסף פולדש, מנהל המרכז לאוסטיאופורוזיס במרכז הרפואי-אוניברסיטאי הדסה בירושלים, "וכדי שהוא יתמוסס במערכת העיכול צריך שתהיה סביבה חומצית, כך שנוטלים אותו בצמוד לארוחות. גם אז, בתנאים האופטימליים, מידת הספיגה שלו מוגבלת לכ-30% מכמות הסידן שנלקחה.
"עוד בעיה בסידן רגיל היא שאומרים למטופלים ליטול אותו בארוחה אבל לא לצד מוצרי חלב, כי אין היגיון בליטול תוסף סידן במקביל לסידן מהמזון. זה מאוד מקשה על אנשים בתכנון הארוחות ובהיענות לטיפול".
הניסוי הוכיח: ספיגה פי 2 בנשים
תצורת הסידן החדשה שהתגלתה, אשר מסיסותה במים היא פי 120 יותר בהשוואה לקלציום קרבונט, אמורה לשנות את פני התמונה לחלוטין. הקשרים בתוך המולקולה שונים מהסידן הרגיל, מה שהופך אותה לזמינה מיד לגוף באופן המאפשר ספיגה טובה הרבה יותר וללא תלות בארוחות שייצרו את החומציות הדרושה בקיבה.
פרופ' נחום ויסמן, מנהל היחידה לתזונה קלינית בבית החולים איכילוב, מספר על התוצאות הדרמטיות בניסוי קליני בסידן החדש שערך ב-15 נשים לאחר הפסקת המחזור. "בדקנו נשים שאינן סובלות ממחלות רקע קשות או ממחסור בוויטמין D, ושקיבלו מספיק סידן בתזונה", הוא מסביר בראיון ל-ynet. "הנשים קיבלו בסבב אחד את הסידן האמורפי ובאחר את הסידן הרגיל, ובדקנו את הכמות שישנה בדם ואת הכמות שהופרשה בשתן.
"התוצאות הראו כי הספיגה הייתה פי שניים ויותר מהסידן האמורפי. וכשנספג יותר - אנו מקווים שגם נשאר ממנו יותר בגוף".
"תוצאות הניסוי באיכילוב הוכיחו שיפור של 100% בספיגת הסידן על בטן מלאה", אומר בן, "ואישה אחת שנטלה את התוסף על בטן ריקה הראתה שיפור של 450%. מדובר בנשים מבוגרות שהעצמות שלהן ממשיכות להתפורר, לכן זה משמעותי ביותר. קלציום מתערב כמעט בכל מערכת בגופנו: כל בנייה של כל תא, שיער או עצב מחייבת קלציום. הוא אחד המרכיבים העיקריים בבניית תאים וברגע שהוא לא זמין הוא נלקח מהעצם - וזה תהליך ההזדקנות הטבעי".
"יש מצבים שבהם אנו יודעים שאנשים לא מקבלים די סידן, או לא סופגים אותו טוב כי אין להם מספיק ויטמין D", אומר פרופ' ויסמן, "ויש מצבים אחרים שבהם נדרש יותר סידן, למשל כשצריך לתקן שבר בגוף. במקרים כאלה הסידן הסינתטי יכול להוות פתרון. צריך לזכור שיש שחלוף קבוע בגוף, אנו בונים והורסים עצם יומיום, ואם לא מקבלים חזרה כמו שהורסים אפשר להיכנס לחסר מתמשך. סידן שנספג טוב יותר יכול להבטיח שלא נהיה בחוסר כזה".
-מה לגבי חולים באוסטיאופורוזיס?
"כיום נשים שחולות באוסטיאופורזיס נוטלות באופן קבוע ויטמין D וסידן, ועד היום לא יודעים אם זה מצליח לשפר את מצב העצם או לשמר אותה. זה עדיין טעון הוכחה".
"יש ויכוחים בנושא של מתן סידן לנשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס", מוסיף פרופ' פולדש, "אבל רוב הקהילה המדעית מחזיקה היום בדעה שיש מקום לתוספי סידן וויטמין D אצל חלק גדול מהאוכלוסייה, במיוחד אנשים שכבר יש להם מידה מסוימת של דילול עצם ועוד יותר אצל אלה שעומדים לקבל טיפול תרופתי. כל המחקרים שבדקו בעשרים השנים האחרונות טיפולים תרופתיים לאוסטיאופורוזיס כללו קבוצות שקיבלו פלצבו וטיפול פעיל, אבל שתי הקבוצות קיבלו סידן וויטמין D. האם אותה יעילות של התרופות קיימת בלי התוסף? זה לא נבדק מלכתחילה, לכן נוטים לתת אותו".
תימצא תרופה בונת עצם?
בניסוי אחר שנערך בחולדות ואשר פורסם השנה בגיליון מיוחד של עיתון המדעי Health, הוסרו השחלות של החיות והן הוכנסו למצב של אוסטיאופורוזיס. לאחר מכן הן קיבלו במשך שלושה חודשים תוספי סידן שונים, בהם זה האמורפי ואחרים של חברות התרופות הגדולות בעולם.
לפי תוצאות המחקר, הפחית הסידן האמורפי את שיעור דלדול העצם ב-50% בהשוואה לקלציום קרבונט גבישי או קלציום ציטראט, והעלה את שיעור בניית עצם ב-34%. הסידן האמורפי אף העלה את שיעור מניעת השברים ב-37% לעומת שני סוגי הסידן האחרים.
"מה שהתברר בניסויים בבעלי החיים מפתיע ובמידה מסוימת אפילו מעורר ציפיות", מסביר פרופ' פולדש. "תוסף הסידן האמורפי נצפה בחיות מעבדה כבעל השפעות חיוביות ישירות על העצם. מעבר לכך שמדובר אולי בתוסף שיותר נוח לקחת אותו, לסידן האמורפי התגלו יתרונות מובהקים הן בהקטנת תהליכי פירוק עצם בצד אחד והן בתהליכי בנייה - שני הצדדים של המשוואה. נמדדה צפיפות עצם גבוהה יותר אצל אלה כשקיבלו סידן אמורפי, וכשעשו טסטים מכניים לבדיקת חוזק העצם היא נמצאה חזקה יותר אצל אלו שקיבלו סידן אמורפי.
"עוד הוכיחו הניסויים שייתכן שהספיגה מתרחשת באזור נרחב יותר של המעיים ולא רק בחלק הראשוני שלהם כמו במקרה של סידן רגיל. בסופו של דבר מדברים כאן על תוסף סידן שקרוב לוודאי יהיה אפשר לתת במינונים קטנים יותר, כי הספיגה שלו טובה יותר".
-מה היתרון בהקטנת המינון?
"יופיעו פחות תופעות לוואי אצל המשתמשים, ובהן עצירות, גזים, כאבי בטן, בחילות ועוד האופייניות לנטילת סידן. אחוז גבוה מהאנשים מתקשים להתמיד בנטילת התוסף בגלל זה, וכך נוכל לקבל אותה דרגה של ספיגת סידן לתוך מחזור הדם עם כמות פחותה של סידן בקיבה ובמעיים".
רק לאחרונה הפך הסידן האמורפי לראשונה בעולם למוצר מדף בשם Density המוגן בפטנטים ושאמור, לדברי בן, להוביל להקמה של תעשיית תרופות חדשה בערבה. "זאת בשורה לכל אישה וגבר מעל גיל 40", הוא מאמין, "כיוון שהסידן האמורפי עשוי לא רק למנוע בריחה של עצם אלא לבנות אותה מחדש".
"ימשיכו לחקור את הפוטנציאל של המוצר כאפקט טיפולי-תרופתי, על בסיס המחקר המרשים בחיות מעבדה", מוסיף פרופ' פולדש. "לא תמיד מה שרואים בחיות מעבדה אפשר להוכיח בבני אדם, אבל זה מצדיק בדיקה של הנושא".
בימים אלה נערכים בתוסף ניסויים נוספים, בין השאר בבית החולים רמב"ם עם מטופלים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת יותרת התריס, בבית החולים ברזילי בקרב אנשים הסובלים משברים בשורש כף היד ובבית החולים הדסה באנשים שעברו ניתוח להארכת גפיים. האם נזכה לראות בקרוב תרופה שבונה מחדש עצמות שניזוקו והתפוררו? ימים וניסויים יגידו.
לפנייה לכתב/ת 
