שי ניצן נבחר לתפקיד פרקליט המדינה
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהיה המועמד המוביל, נבחר על ידי ועדת האיתור שהעדיפה אותו על פני השופטים זמיר וסגל והמשנה לפרקליט המדינה לשעבר למברגר. "ההחלטה חולקת לי כבוד גדול", אמר בפתח ביתו. "פרקליט מדינה הוא תפקיד חשוב ורציני. אני מודע לכובד האחריות"
מעתה הוא הפרקליט מספר 1 : שי ניצן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים כיום, מונה לתפקיד פרקליט המדינה ויחליף את משה לדור, שיסיים את כהונתו בחודש הבא. "החלטת ועדת האיתור חולקת לי כבוד גדול", אמר הבוקר (יום ג') בפתח ביתו בירושלים. "פרקליט מדינה הוא תפקיד חשוב ורציני. אני מודע לכובד האחריות. יחד עם זאת צריך להמתין להחלטת שרת המשפטים ולהחלטת ממשלת ישראל. נמתין בסבלנות".
ניצן, שהיה כל העת המועמד המוביל לתפקיד, נבחר ברוב קולות על ידי ועדת האיתור, שראיינה אתמול (יום ב') גם את שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אבי זמיר, המשנה לפרקליט המדינה לשעבר יהושע למברגר ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים צבי סגל. פרופ' אריאל בנדור, נציג האקדמיה בוועדה, סבר גם הוא שניצן הוא מועמד ראוי למשרה, אך העדיף את מועמדותו של למברגר.
פרקליטות המדינה - דיווחים אחרונים ב-ynet:
התיק על ניצול מיני נסגר, הנשים תבעו ויפוצו
הזמר נערך לחקירה: התייעץ עם עורכי דין
המלצת הפרקליטות: לסגור תיק עמנואל רוזן
הרצח פוענח אחרי 7 שנים, ואין רוצח: 'מזעזע'
בראש ועדת האיתור שבחרה את ניצן לתפקיד פרקליט המדינה ה-11 עמד היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. בוועדה היו חברים גם נציב שירות המדינה משה דיין, מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף, נציג האקדמיה פרופ' אריאל בנדור ועו"ד רחל תורן, נציגת הציבור.
בהחלטתם קבעו רוב חברי הוועדה כי ניצן הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד לאור אתגריה ומשימותיה של הפרקליטות בשנים הקרובות. בהודעת הוועדה נכתב כי "תפקיד פרקליט המדינה מחייב מנהיגות ואוטוריטה מקצועית, בקיאות וניסיון מקצועי, בעיקר בתחומי המשפט הפלילי והמנהלי-חוקתי, מנהיגות מערכתית ויכולת ניהול, ארגון והנעת המערכת, יכולת לעבודת צוות, היכרות טובה עם המערכת וכמובן יושר ויושרה.
"בסופו של תהליך, לאחר שבחנה את מועמדותם של הארבעה שהופיעו בפניה, סברה הוועדה כי עורך הדין ניצן בלט בהופעתו בפניה". לפי הוועדה, "ניצן שכנע בדבר יכולתו להניע תהליכים ושינויים בפרקליטות, והרשים בהמלצות המקצועיות והאישיות יוצאות הדופן מגורמים בני סמכא בעולם המשפט".
במשרד המשפטים בירכו על בחירת ועדת האיתור ובירכו על הדיון הממושך שערכו חבריה. הדיון החל אתמול בשעה 17:00 והתארך עד לשעה 2:00 בלילה והראיונות עם המועמדים התארכו מאוד והסתיימו רק בסביבות חצות. גורמים בכירים במשרד טענו כי "הקמפיין שנוהל כדי להשפיע על ועדת האיתור, כאילו שהתוצאה ידועה מראש ושניצן הוא המועמד המועדף על וינשטיין, היה ספין מכוער, שגרם לכעס בקרב חברי הוועדה". וינשטיין עצמו פנה לחברי הוועדה ואמר שאיננו מוכן להיות מושפע "מגורמים שמנסים להלך אימים על הוועדה דרך התקשורת".
בחירת הוועדה היא למעשה רק המלצה לשרת המשפטים ציפי לבני, שכעת צפויה להציג את מועמדותו של ניצן לממשלה. לרוב מתקבלים המינויים ללא הפרעה, אך לאור הכעס בקרב גורמי ימין, שמתנגדים למינויו של ניצן, ייתכן שיהיה ניסיון להפיל את המינוי בממשלה. אם המינוי יאושר, יחליף ניצן את לדור בחודש הבא.
התמחה אצל ברק, היה העוזר של ביניש
ניצן (53), נשוי ואב לחמישה, נולד וגדל בירושלים. הוא למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ואחרי השירות הצבאי נרשם לחוג למשפטים באוניברסיטה העברית. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות הוא התמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, ולימים נשיא העליון, פרופ' אהרן ברק.
גם את התואר השני במשפטים סיים ניצן בהצטיינות, ולאחר תקופה קצרה במגזר הפרטי החל את דרכו הציבורית בפרקליטות המדינה, תחילה כעוזר של דורית ביניש, אז פרקליטת המדינה ולימים נשיאת בית המשפט העליון. בהמשך שובץ במחלקת הבג"צים ושם נדרש לראשונה להגן על עמדות המדינה. לאחר מכן מונה לאחראי על התיקים הביטחוניים בפרקליטות.
בין היתר ייצג ניצן את המדינה בעתירה נגד החיסולים הממוקדים בשטחים, עתירה שנדחתה לבסוף, ובעתירה נגד שיטות החקירה של שב"כ, שבסופה הוגבלו החקירות. ב-2004 מונה ניצן למשנה לפרקליטת המדינה לתפקידים מיוחדים, תפקיד שבו העמיק בתחומי ייצוג המדינה בנושאי ביטחון. בין השאר ייצג את המדינה בפרשת בן זיגייר, והיה זה שאישר את כליאתו בבידוד. לפני כשנתיים מונה לתפקידו הנוכחי, המשנה ליועץ המשפטי לתפקידים מיוחדים, שבמסגרתו תמך בעמדת היועץ וינשטיין כי יש לסגור את התיק העיקרי נגד השר ליברמן, בתיק חברות הקש.
לאחר שכשל פעמיים בניסיון להתמנות לתפקיד, נראה היה שניצן בדרך החוצה מהפרקליטות. במערכת עשו הכול כדי להשאיר אותו ותפרו תפקיד במיוחד למידותיו: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים - תפקיד שרבים ראו בו אמצעי לשמור עליו עד ההתמודדות הבאה.
ביקורת מימין
הזכרת שמו כמועמד המועדף על וינשטיין גררה לא מעט ביקורת. גורמים שונים בעולם המשפט, כולל מתוך הפרקליטות, תהו כיצד איש מחלקת הבג"צים, שמעולם לא ניהל תיק פלילי בבית המשפט ולא הוביל את אחד המחוזות הארציים, יכול להתמנות לתפקיד שאליו מתנקזות כל
ההחלטות הרות הגורל במישור הפלילי.
במקביל, ספג ניצן ביקורת קשה מאנשי ימין ומתנחלים בעקבות אכיפת חוק קשוחה נגדם ביהודה ושומרון. הפגנות רבות התקיימו ליד ביתו וברשת הופץ סרטון הקורא לרצוח אותו, דבר שהביא את המשטרה לקיים סיורים תכופים ליד ביתו.
המצדדים בניצן טענו כי הוא עשה את עבודתו באופן מקצועי ובלתי מתפשר, כפי שהתנהל מול כל מגזר, וממילא ההחלטות התקבלו במשותף על ידי כמה גורמים שמרכיבים פסיפס אנושי מגוון ולא מוטה פוליטית. הם הוסיפו כי ניסיונו העשיר בפרקליטות הביא אותו במגעים עם כל סוגי התיקים, ושגם אם לא ניהל תיק פלילי משלב ההוכחות הוא רכש את היכולת והידע ובזכות כישוריו יוכל למלא את התפקיד באופן הטוב ביותר.
בהכנת הידיעה השתתף נועם (דבול) דביר
לפנייה לכתב/ת 
