"לא רחוק היום שבכל חצר בת"א יהיה קרוואן"

נושא פינוי-בינוי , שקיבל אתמול תמיכה גורפת בקבינט השרים לדיור , היה היום (ג') במרכז הדיונים בוועידת "עיר הנדל"ן" של מרכז הבנייה הישראלי, בשיתוף מכללת נתניה, באילת. בפאנל בנושא "התחדשות עירונית" השתתפו יזמים, שמאים ונציגי משרד הפנים, שקראו כאחד להמשיך לקדם תוכניות כאלה כדי להגדיל את היצע הדיור ולענות על הביקושים; אולם בד בבד הצביעו על שתי בעיות מרכזיות, לדעתם, בקידום התוכניות: עיכוב בהוצאת הפרויקטים לפועל בוועדות המחוזיות - ודיירים סרבנים.

• קבינט הדיור אישר המלצות צוות "90 הימים"
• תוכנית שר השיכון: "מחיר מטרה" לדירות
• פינוי-בינוי: דירה גדולה למי שיזדרז לעבור
  

"התחדשות עירונית זה הפתרון האידיאלי מבחינת ניצול אמיתי ומיטבי של הקרקע", אמרה גילה אורון, מנהלת מחוז תל-אביב במשרד הפנים, "אבל בעוד שלקחת שטח נקי ולבנות עליו זה הכי קל בעולם - כי אין חסמים ואפשר להפריש שטחים להקמת מבני ציבור ושטחי ציבור, תשתיות וכבישים - ברגע שנכנסים למקום מבונה צפוף מלכתחילה, עם אנשים בפנים, ובמקום הזה צריך לשלש או לרבע את האוכלוסייה על אותו דונם של גינה - מדובר במשימה שלוקחת הרבה מאוד זמן".

אורון הסבירה שאם יזם מגיש לוועדות המחוזיות מסמכים עם מידע חסר, אין אפשרות להעביר את התוכנית ב"מסלול ירוק", כלומר במסלול שיוביל להוצאה מהירה לפועל של הפרויקט. היא הבהירה כי לפני אישור הצעות כאלה עליה לדאוג גם לציבור המתגורר במבנים הקיימים. "היום הולכים לכיוון של מגדלים, ואני חייבת לוודא שאין הדרה של תושבים קיימים, שלא יוכלו להרשות לעצמם את העלויות הגבוהות הכרוכות במגורים במגדל", ציינה.

חיים כהן, מהנדס העיר רמת גן, התייחס להחלטות של הוועדות המחוזיות. "הבעיה היא לא לוחות הזמנים אלא ההחלטות", אמר, "כשאנחנו מגישים תוכנית - הוועדה המחוזית מקצצת. נעלם התכנון האורבני, נעלמו שיקולים אחרים. לו הוועדה המחוזית הייתה נותנת לנו, היינו הופכים עולם בהגדלת היצע הדיור". כהן ביקש להעניק לוועדות המקומיות עוד סמכויות. "אנחנו נמצאים במשבר קשה, שיוביל למשבר חברתי עמוק מאוד", הזהיר, "לא רחוק היום שבו בכל חצר בתל-אביב יהיה קרוואן".

"בכל בניין יש לפחות דייר נאחס אחד"

טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי במשרד המשפטים, שסקירתו הרבעונית בתחילת החודש עוררה גלים לאחר שדיווח על זינוק של יותר מ-5% במחירי הדירות, אמר כי "פינוי-בינוי זו תאונה תכנונית - אף לא אחד חשב כשבנה בניינים שיהיה צורך לחזק אותם". יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל אאורה ישראל, הבהיר כי בפרויקטים של התחדשות עירונית, במיוחד פינוי-בינוי, יש צורך להסתכל על טובת הדייר והלין על "המאכרים שמבטיחים לדיירים הבטחות - ואחר כך יוצאים למכרז בין היזמים".

לדברי אטרקצ'י, במשרד הפנים צריך להגדיר איזה יזם יכול לצאת בפרויקט פינוי-בינוי. "יזם שהולך להקים שכונה של 700 יחידות דיור, צריך שתהיה לו יכולת מוכחת לעשות זאת, אחרת נעבור שבעה מדורי גיהנום: נאשר תוכנית - ולא תהיה אפשרות לממש אותה", אמר. "היום גוש דן קובעת איך תיראה המדינה. אם יהיה שיתוף פעולה בין הרשות המקומית למשרד הפנים - אפשר יהיה להפשיר עשרות אלפי יחידות דיור, ומהר".

בפאנל, שאותו הנחתה שמאית דניאל פז ארז, מנכ"לית פז כלכלה והנדסה, השתתפו גם מיכה גדרון, יו"ר ועדת ערר תל-אביב; עו"ד אילן שרקון, שותף ומייסד במשרד עוה"ד שרקון בן עמי אשר ושות'; ועו"ד יריב בר דיין מהחברה לפיתוח והתחדשות עירונית. גדרון ושרקון התייחסו לסוגיית הדיירים הסרבנים בפרויקטים של התחדשות עירונית, ואף הגדירו אותם "דיירים סחטנים".

"בכל בניין יש לפחות דייר נאחס אחד, ובדרך כלל יותר מדייר נאחס אחד", אמר גדרון, "הנושא האנושי בפרויקטים של פינוי-בינוי הוא קריטי. לפני שנה וחצי עשו תיקון מהותי בתמ"א 38, כשקבעו שכאשר רוצים להרוס בניין ולהקימו מחדש, אם יש הסכמה של 80% מהדיירים - המפקח על המקרקעין יכול לכפות את ההריסה על מי שמתנגד. לפעמים זה דייר סחטן, לפעמים יש סיבות אישיות שניתנות לפתרון ולעתים הסיבות האישיות בעייתיות אפילו יותר", ציין.