"הטילו על אבא של קנדי פולסה דנורא"
יגאל רביד מתעניין ברצח של ג'ון קנדי מאז שהוא זוכר את עצמו, ולציון 50 שנה לפרשה צילם סרט על יחסי הנשיא עם ישראל - מהקללה שהטילו רבנים ועד ההתנגדות לכור בדימונה. בראיון הוא מספר מי האשים את ישראל במותו
תיאוריות קונספירציה הן חלק בלתי נפרד מכל אירוע היסטורי חשוב. כך גם ברצח נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, אלא שבעניין הזה התאוריה אפילו לובשת כחול לבן, או יותר נכון - כיפה. "נכון שרוב היהודים באמריקה הצביעו לו, אבל הם לא ידעו שג'ון קנדי הגיע מבית אנטישמי מאוד - אבא שלו שנא יהודים". מספר יגאל רביד, שסרטו בנושא ישודר מחר (ד') ב"מבט שני" בערוץ הראשון.
"הוא היה שגריר ארצות הברית בלונדון בתחילת מלחמת העולם השנייה. יש כמה ביוגרפיות שטוענות בתוקף שקבוצה של רבנים יהודים באנגליה הוציאה לאבא קללה של פולסה דנורא. היום, אחרי מה שקרה לרבין, אנחנו יודעים מה זה. לפי אותם רבנים, כל האסונות שבאו על משפחת קנדי הם כתוצאה מאותה קללה: האח הגדול שנהרג היה טייס, עוד אחות שנהרגה בתאונת מטוס, אחות נוספת שאושפזה בבית חולים לחולי רוח ומתה - הנשיא שנרצח והדבר הכי משמעותי והאחרון בשושלת זה אחיו של הנשיא, הסנטור בובי קנדי, שנרצח בידי פלסטיני ביום השנה הראשון למלחמת ששת הימים", מוסיף רביד.
רביד (56), עיתונאי ומגיש חדשות, עסוק בחודשים האחרונים במאבקים פוליטיים מול חלק מהנהלת רשות השידור, אבל על ציון 50 שנה לרצח של הנשיא קנדי - הוא לא יכול היה לוותר. "הנושא הזה באמת מעסיק אותי מאז שאני זוכר את עצמי. בשנים מאוחרות יותר זה גם היה נושא המחקר שלי בלימודים אוניברסיטאיים", אומר רביד. "מכיוון שכל העולם עוסק בתיאורים סביב הרצח ותיאוריות הקונספירציות, אני הלכתי על יחסיו של הנשיא קנדי בישראל. תמיד אנחנו מסתכלים על היחסים המיוחדים עם אמריקה. אמרתי לבמאית שני חזיזה ולעיתונאי אודי בצלאל - בואו נבדוק את שלוש השנים האלה עם קנדי, מה באמת קרה שם".
אז מה באמת קרה שם?
"כשקנדי עלה לשלטון, היחס אליו מישראל היה מעורב - מצד אחד תקווה ומצד שני קצת חשדנות. אלה היו יחסי אהבה-שנאה, הרי מצד אחד הוא כן תמך בישראל, אולי בגלל רגשות האשמה שלו. מצד שני, הוא התנגד בתקיפות לכור הגרעיני בדימונה. על פי התחקירים שהגענו אליהם, ממשל קנדי הרגיש שישראל משקרת לו. הוא שלח את ה-CIA ואת הלוויינים האמריקנים לבדוק מה קורה שם - למרות שהישראלים אמרו לו 'אנחנו לא נהיה הראשונים שנכניס נשק גרעיני למזרח התיכון'".
לפי הממצאים של הסרט, מה היתה התגובה הישראלית ללחץ שלו?
"הוא כתב לבן גוריון מכתב - 'אדוני ראש הממשלה, על כתפיך מונחים היחסים המיוחדים עם ישראל'. למחרת בן גוריון התפטר. כדי לשכנע את ישראל לוותר על נשק גרעיני, הוא היה מוכן לשבור את האמברגו על נשק לישראל של קודמיו בתפקיד ולתת לה מה שהיא היתה צריכה - טילי נ"מ להגנה אווירית שנחשבו הדבר הכי מתקדם ומהפכני. אבל הוא גם רצה מישראל מחווה של זכות השיבה למאה אלף פליטים מ-1948. ישראל לקחה את הטילים, ולא נתנה את המחווה".
היו כאלה בממשלת ישראל שהיו רגועים יותר כשקנדי לא היה בשלטון?
"זו שאלה קשה מאוד, אחת הקשות ששאלו אותי. הוא היה זה שנתן לישראל את ההתחלה של 'היחסים המיוחדים' ואת שיתוף הפעולה האסטרטגי כמו שאנחנו מכירים אותו כיום. בנוסף, הוא תמך בארגונים היהודים שאספו כסף ודאג להקלות מס. בסרט אנחנו מנתחים עם אבי דיכטר, מי שהיה ראש השב"כ, את כשלי האבטחה של רצח קנדי. בין היתר אנחנו מנסים להבין איך ייתכן שרוצח קנדי נרצח יומיים אחר כך. גילינו שישנם גורמים שמייחסים לישראל חיבור לרצח קנדי, ברור לנו שזה לא נכון. ברור לנו שכהחלטה מדינית ישראל לא היתה יכולה להחליט על דבר כזה. מצד שני אני רוצה שהציבור ידע שהסיפורים מסתובבים - כמו שהאנטישמים מאשימים אותנו בהרבה דברים".
וברמה האישית, מתי הסכסוך שלך עם גורמים בהנהלת רשות השידור ייגמר?
"אני בטוח שאחזור בקרוב. הסרט הזה שעשיתי הוא הסנונית הראשונה, אני במשא ומתן לקראת חזרתה של התוכנית 'כך היה' שתעסוק בשורה של נושאים שמעסיקים את הציבור בישראל".
ואי אפשר בלי מילה על פרשת הזמר המפורסם. מה דעתך על העניין הזה?
"בלי קשר למקרה הספציפי הזה, שאני לא בקיא בפרטים - גודש תוכניות הריאליטי יצר תופעות לוואי לא רצויות: ראינו את זה בסיפור הכדורים הפסיכיאטריים או בפרשת מרגול שנולדה כתוצאה מהריאליטי. הקטע של הריאליטי עבר את הגבול, לדעתי בסוף יימאס לציבור. שוב, בלי קשר לפרשת הזמר, אבל באיזשהו מקום הזמרים האלה מגיעים למעמד המיוחד שלהם בזכות הריאליטי, ואתה רואה גם מה קורה לחלק מהאנשים שיוצאים משם. בשוק הבידור בישראל יש אלף בוגרי ריאליטי שרובם מתוסכלים שנגמרו 15 דקות תהילה שלהם, והם לא ידועים מה לעשות".
