מכסח הסופגניות: מבדק חנוכה הגדול

כן כן אני יודע, איש בשר אנוכי, אבל עם חולשה אדירה לפחמימות ריקות ומלאות בטעם. בצעירותי אגף הקונדיטוריה היה הכי פחות חביב עלי  - חייבים לשקול ולדייק, להיצמד בול למתכון ובכלל, זה תמיד הזכיר לי את שיעורי הכימיה בבית הספר. אבל עם השנים מצאתי את עצמי מבלה לא מעט במאפיות וקונדיטוריות, רק מהצד השני של הדלפק - מהצד של הקונים.

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

• בערוגת הסלט: 5 מתכוני ויניגרט משודרגים
• מלבבת: שלישיית לביבות של איילת הירשמן
• החיטה צומחת שוב: מדריך בורגול
  

למרות שאני סומך על עצמי לפחות בענייני אוכל, הרי שהפעם הייתי חייב עוזרים, גם כי לקיבולת שלי יש גבול וגם לשם ההגינות.

(צילום: ירון ברנר)

לכן כונסה ועדת מומחים בתחום, או בכינויה המדויק יותר - "פרסערים". איש מהחבורה לא למד בישול, ועדיין הרקורד שלהם באכילה בארץ ובעולם הוא מרשים. אליהם נוספו גם דוגמים צעירים יותר ואכלנים פחות.

בזה מסתכם פחות או יותר התמהיל של אוכלי הסופגניות הפוטנציאליים, שדגמו יותר מ-100 סופגניות בחודש האחרון.

(צילום: ירון ברנר)

מאז שהסתיימו להן הטעימות, אני זוכה לסינונים לא מעטים מצד החברים האלו, בעיקר מחשש של הזמנה לטעום עוד סופגניות. אולי הסיבה לכך היא שלמרות כל הפטנטים של מים קרים, תה צמחים ואפילו יין רוזה - זה היה כמעט בלתי אפשרי לסיים את כולן. 

התוצאות חולקו ל-3 מקצי סופגניות. חשוב לציין שכל הטועמים ציינו שהסופגניות כולן כרובן היו טובות, ולא היה קל לברור מתוכן את הטובות יותר.

(צילום: ירון ברנר)

סופגניות של פעם, לא מתוחכמות, עם סוכר מלמעלה ומילוי ריבה קלאסי, שרצוי שתשפריץ אחרי כל נגיסה.

במקום הראשון: תיקו. סופגניות התות של קונדיטוריית מיקי שמו, שם הטעם והיחס בין הבצק לריבה היה הכי מדוייק, כלומר, לא השפריץ יותר מידי ומנגד גם היה בגודל האופטימלי.

גם זוכות. הסופגניות של שמו(צילום: ירון ברנר)

לצידן, חולקות את המקום הראשון הסופגניות של קונדיטוריית דלאל. באריזה של 4 סופגניות יש שתיים ממולאות ושתיים ריקות, שמממלאים במזרק גדול עם ריבה מעולה שמצורף לאריזה. הבצק והריבה זכו לשבחים של כל הטועמים וזכו גם במבחן השרידות (ר' בהמשך).

קונדיטוריית דלאל. כל ישראל חברים 7 (נווה צדק). מחיר: 5-8 שקלים, 34 שקלים למארז של 4 סופגניות עם מזרק אחד למילוי ו-75 שקלים למארז של 9 סופגניות ו-3 מזרקים למילוי. 

קונדיטוריית מיקי שמו. להשיג ברשת הקונדיטוריות. מחיר: 5 שקלים (קלאסית), 7 שקלים (משובטת) ו-8 שקלים (אפויה)

זוכות. הסופגניות של קונדיטוריית דלאל(צילום: דודו אזולאי)

במקום השני: סופגניות ריבה של קונדיטוריית בן עמי (ר' נקודות מכירה בקטגוריית הסופגניות האפויות), סופגניות ריבה של לחם יין וסופגניות הריבה של טאטי.

לחם יין. חורש 4, קריית סביונים, יהוד. מחיר: 5-9 שקלים

טאטי. דרך השלום 53, גבעתיים ואברהם גירון 3, יהוד. מחיר: 5-7 שקלים

לחם יין(צילום: בועז לביא)

מדובר בניסיון של השנים האחרונות לעזור לנו לחסוך בקלוריות. המרקם שלהן מזכיר יותר בריוש ופחות סופגניה קלאסית. האפויות לא זכו לעדנה ממבט ראשון, הן נראו פחות מבריקות ואטרקטיביות מאחיותיהן. אבל במבט שני, האפויות של בן עמי לקחו את המקום הראשון. מיד אחריהן: האפויות של קונדיטוריית שמו.

בן עמי. מושב כבר ויתקין וסניפים בהרצליה, תל אביב, ירושלים, גבעתיים וגני תקווה. מחיר: 5-8 שקלים לסופגניה בודדת.  מארזי 8 סופגניות: 42 שקלים.

(צילום: ירון ברנר)

גם במקרה הזה לא מדובר בסופגניות הקלאסיות, אלא יותר ביצירות מופת ממולאות ומעוטרות בציפוי של גנאש, קרם פטיסייר ולפעמים אפילו באלכוהול.

חלק מהסופגניות מגיעיות ריקות, ומצוידות במזרק עם מילוי אותו כל אחד מזריק לסופגנייה בעצמו - אגב מבחינה מעשית זה לא רק גימיק, גילינו שהסופגניות שורדות טוב יותר כך.

(צילום: רונן מנגן)

בקטגוריה הזו של המתוחכמות הקרב היה קשה. כולם הפציצו במילואים מתוחכמים ובמראה של קינוח במסעדת יוקרה.

ועדיין, לא הכל עבד! לא אחת הסופגניות היו מתוקות ועמוסות מדי בטעמן.  

המקום הראשון ניתן לסופגניית הפבלובה של קונדיטוריית ביסקוטי, ולזו עם קרם פטיסייר קלאסי של מאפיית לחמים.

ביסקוטי. הירקון 67, בני ברק. מחיר: 5-8 שקלים

לחמים. החשמונאים 99 תל אביב וכן שוק הכרמל ושוק נמל תל אביב. מחיר (אחיד לכל הסופגניות): 7 שקלים

(צילום: דניאל לילה)

במקום השני: רולדין עם פטל ומי ורדים (שהייתה גם היקרה ביותר במבדק, 9.5 שקלים), צמד של קונדיטוריית שמו (סופגניות פאי לימון ושוקולד של פררו רושה), מסקרפונה וקרם פטיסייר ותותים של מתוקה.

רולדין. להשיג ברשת הקונדיטוריות. מחיר: 4.5-9.5 שקלים

מתוקה. להשיג בסניפי הרשת בתל אביב (הרצל, רמת החייל ורמת אביב) ובכפר סבא (מתחם G). מחיר: 5.5-8 שקלים למיוחדות. למשלוחים: 1700-723-723

קרם פטיסייה תותים עם מקרון של מתוקה(צילום: בני גם זו לטובה)

בונוסים מיוחדים

1. שרידות

מומחי סופגניות גורסים ובצדק שסופגניה צריכה להיאכל כמה שיותר טרייה, אבל במציאות לעיתים אתה נאלץ לאכול שאריות סופגנייה למחרת. וגם, כמו בכל האוסקרים, ציוןן לשבח על חדשנות שעובדת.

בקטגורית השרידות קיבלו את המקום ראשון הסופגניות הריקות של קונדיטוריית דלאל, שאחרי שהייה של יום, חימום של מספר שניות במיקרוגל (כן, חילול הקודש, אני יודע) ומילוי במזרק המצורף - התקבלה סופגניה לא רעה כלל.

הסופגניות האפויות ששרדו את הלילה הכי טוב במקרר היו אלה של קונדיטוריית בן עמי ושל שמו.

2. מחיר: סופגנייה בשקל של אבולעפיה בנמל תל אביב

ממש רגע לפני סגירת הקלפיות, הגיעו אלי הסופגניות של סעיד אבולעפיה.

הטעם סביר, אפילו ממוצע פלוס, אבל הייחוד שלהם נובע ממחירן - שקל אחד בלבד. שווה מאד.

אבולעפיה בנמל. 03-5099901. מחיר: 1 שקל (מוגבל ברכישת 4 סופגניות ללקוח. מהחמישית ומעלה, המחיר עולה ל-2.5 שקלים).

(צילום: אבולעפיה)

3. חדשנות: פטיט פוד

את אות החדשנות אעניק דווקא לפשטות ולרעיון מדליק של קונדיטורית פטיט פוד: מארז של מיני דונט'ס עם צנצנות ריבה, קרם פיסטוק ועוד. לצידן, יש לציין גם את הסופגניות המעולות, את צנצנות התוספות ואת האריזה כולה שכללה גם כפיות חד פעמיות. שאפו על הרעיון והביצוע.

פטיט פוד. ידידיה פרנקל 70 (פלורנטין), תל אביב. 03-5373994. מחיר: 60 שקלים למארז של 12 מיני דונט'ס.

(צילום: קרן ביטון כהן)

• לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר .