צפו: הקליפ של יוני בלוך לבוב דילן
חברת Interlude של יוני בלוך יצרה קליפ אינטראקטיבי עבור בוב דילן, אותו ביים וניה הימן. עכשיו, בלוך מזמין את הגולשים להשתתף בתחרות יצירת קליפ שילווה את הסינגל "מיטה ענקית": "משיקים את התחרות עם שיר שלי בישראל כי היא יותר שכונתית, במובן הטוב של המילה", הוא אומר
אלו ללא ספק ימים טובים להיות בהם יוני בלוך. הסינגל החדש שלו, "מיטה ענקית", זוכה להצלחה בתחנות הרדיו, חברת Interlude שהוא עומד בראשה גורפת פרסים על פעילותה בחו"ל, וממש היום (ג') יוצא לעולם קליפ חדש של בוב דילן, אותו ביימו בלוך, וניה היימן ושותפיו במדיה האינטראקטיבית. אם לא תמצמצו, תוכלו למצוא שם גם את מגיש החדשות דני קושמרו.
למי שלא מכיר - Interlude מאפשרת יצירת קליפים באופן עצמאי, ונותנת למעריצים את החופש לעצב את הוידאו שמלווה את השיר של האמן המועדף עליהם. הקליפ החדש של דילן "Like A Rolling Stone", אותו ביים וניה הימן הישראלי, משתמש בטכנולוגיה הזו, כשחלק מהעבודה נעשה מול אגדת הפולק ואנשיו. מעניין לציין כי גם להקת קווינז אוף דה סטון אייג' שחררה השבוע קליפ אינטראקטיבי מרהיב לשירה "The Vampyre Of Time And Memory".
בנוסף לשיתוף הפעולה עם דילן, בלוך וחברתו משיקים בימים אלה תחרות יצירת ובימוי קליפ אינטראקטיבי שילווה את שירו החדש. לטובת התחרות, שבין שופטיה הבמאי וניה הימן, פותחת החברה את התוכנה שלה ליצירת הקליפ ללא תשלום, ומזמינה את כל מי שרוצה לקחת חלק ביצירת פרשנות חדשה עבורו. עבור בלוך, שתמיד העניק חשיבות יתרה לוידאו קליפים שליוו את שיריו ואף הוציא בעבר אלבום שהכיל קליפ לכל רצועה, מדובר בחוויה שתואמת את תהליך כתיבת השיר, שגם הוא נעשה בשיתוף אחרים: "'במיטה ענקית' הוא מסוג השירים שעבורם הצלחתי לכתוב בעצם רק את השורה הראשונה, אבל לא יכולתי להמשיך - ושלחתי אותו לכמה חברים", הוא מספר. "אחת מהן היא שילה פרבר, שסיימה את המילים והפכה אותו לסיפור אחר לגמרי, אבל באופן שמאוד הזדהיתי איתו".
במובן מסוים גם תהליך יצירת השיר היה אינטראקטיבי.
"נכון, כן. תהליך של כל יצירה הוא בדרך כלל כזה, גם אם אתה עושה אותו בעצמך, כי לוקח לך זמן להחליט מה בדיוק אתה רוצה. חלק מהעניין פה הוא להוציא את ההחלטות שלך החוצה ולשתף אנשים אחרים בהן. זה הרעיון".
ועכשיו אתם לוקחים את השיר והרעיון והופכים אותם לחלק מתחרות.
"בהמשך נעשה תחרות כזו גם בארה"ב, עם אמנים אמריקאים גדולים. אבל אנחנו משיקים את התחרות בארץ עם שיר שלי, כי ישראל היא קצת יותר ממוקדת ושכונתית - במובן הטוב של המילה. הזוכה בתחרות, כלומר מי שיביים את הקליפ המוצלח ביותר, ישתתף בפסטיבל טרייבקה, שאיתו אנחנו עושים שיתוף פעולה גדול, בקטגוריית הסרט האינטראקטיבי הטוב ביותר. זו הפעם הראשונה בתולדות הפסטיבל שבה שזו קטגוריה רשמית. הפסטיבל מתחלק לכמה קטגוריות ואחת מהן היא הקליפ המוזיקלי הטוב ביותר".
זה נחמד שהזוכה גם מקבל כסף, בטח בעידן בו אומנים מגייסים כסף ממעריצים.
"במקרה הזה לא אני מביא את הכסף, אלא הוא מגיע במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם התחרות. אבל זה מקובל, הזוכה מקבל פרס כספי כחלק מהתחרות. זה בסופו של דבר מה שמייצר את הדיבור".
התקופה הגדולה של הקליפים היתה בשנות השמונים והתשעים, עם דור ה-MTV. מה לדעתך המקום והחשיבות של קליפים היום?
"באותה תקופה גם אני הייתי מחכה לקליפ שאני אוהב של בק, למשל, כדי שאוכל להקליט אותו מ-MTV. זו באמת היתה תקופה טובה. יש לי אח צעיר ממני ב-11 שנים, אז אני יכול לראות את ההתנהגות השונה שלו וכמה זה רחוק ממנו. הוא לא מבין את MTV, הוא לא יודע מה זה הדבר הזה ובאמת הקליפים נמצאים עבורו יותר ביוטיוב, אין יותר את העניין של לחכות שקליפ יופיע.
"אבל יש להם עדיין מקום, בעיקר כי כשהייתי קטן, נתקלתי הרבה בשיר שהוא קצת יותר קשה להאזנה והוא לא להיט היסטרי מהשמיעה הראשונה אלא שיר שנבנה עליך, והמון פעמים הקליפ הוא מה שעזר לי להבין אותו. בגלל הקליפ אתה שומע שוב את השיר, ויותר קל לך לקבל אותו. זה גורם לך לרצות לשמוע משהו יותר מפעם אחת. ועם זאת, היום זה נראה אחרת. היצירה היא לא קו ישיר אחד, אלא משהו שאנשים יכולים לבחור בין רכבת לבין לונה פארק. יש לך עולם מוגדר, אבל אתה בוחר בו לאן ללכת. אני, באופן כללי, מאמין גדול בקליפים".
לפנייה לכתב/ת 
