עתירה: להשוות תנאי עובדי הקבלן במשק

"מדינת ישראל חוקקה חוק מפלה הפוגע פגיעה אנושה בזכותם לשוויון של עובדי השמירה והניקיון במגזר הפרטי". כך נטען בעתירה שהגישה הבוקר (ג') ההסתדרות הלאומית, לבג"ץ בדרישה להשוות את תנאיהם של עובדי הקבלן המועסקים בחברות הציבוריות והממשלתיות לבין אלו המעוסקים בחברות פרטיות.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה

• פיטורים אקספרס: שולחים עובדי קבלן הביתה
• בז"ן הפסיקה עבודת 1,000 עובדי קבלן
• סוגרים חשבון: חדשות טובות לעובדי הקבלן
  

באוגוסט האחרון אושרה הצעת חוק ממשלתית המסדירה ומשפרת את תנאי העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים (התשע"ג-2013). בעתירה נטען כי החוק הנוכחי פוגע בזכויות לשיווין של עובדי הקבלן במגזר הפרטי וההסתדרות הלאומית דורשת להחיל אותו על כל עובדי הקבלן בתחומי השמירה והניקיון. "במקום להקטין את הפערים הקיימים בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי, עתיד החוק להביא לתוצאה הפוכה בדמות העמקת הפערים והנצחת אפליה בלתי מוצדקת" נטען.

עוד מצוין בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אהרון אברמוביץ, אלון פומרנץ וניר מנחם ממשרד ליפא מאיר ושות'. כי "ככלל, אין זה סוד כי הנפגעים העיקריים מתהליכי השוק ומיקור החוץ המתעצם במשק בתחומי הניקיון והשמירה הינם עובדי הקבלן, אשר זכויותיהם התעסוקתיות נרמסות בנקל. מכיוון שהמשתמשים בפועל מבקשים לחסוך בעלויות ולצמצם הוצאות ומכיוון שמטבעם של דברים הקבלנים יכולים להטיל את החיסכון לפתחם של העובדים, התוצאה הינה כי חדשות לבקרים נמצאים העובדים כמי שזכויותיהם נרמסות ונפגעות משל אין דין ואין דיין".

העובדים: פנסיונרים ועולים חדשים

הצעת החוק שאושרה באוגוסט האחרון עיגנה הסכם שחתם שר האוצר יאיר לפיד עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני לאחר הבחירות, בדצמבר 2012, שקבע שיפור של תנאי ההעסקה של כ-70 אלף עובדי קבלני שירות המועסקים במסגרת התקשרויות עם המדינה. החוק קובע העללאה בשכר העובדים, הגדלת ההפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, דמי הבראה, סבסוד ארוחות, שי לחג ועוד.

על פי העתירה, חוק זה יצר למעשה "אפליה לפיה זוכים עובדי הקבלן בגופים הציבוריים לשלל הטבות אשר נמנעות מתוקף חוק מעובדי הקבלן בגופים פרטיים". בין היתר מודגם, כי השכר המינימאלי של עובד קבלן במגזר הציבורי נקבע על 4,646.25 שקל לעומת 4,407.50 שקל לעובדי הקבלן במגזר הפרטי וכי ההפרשות לקופות הגמל גבוהות יותר.

עוד מודגש בעתירה, כי "דוגמה מובהקת לאבסורד הטמון בהוראות החוק – הוא במקרה בו עובדים שונים המועסקים אצל אותו קבלן אשר חלקם מבצעים עבודתם אצל צרכנים במגזר הציבורי וחלקם אצל צרכנים במגזר הפרטי שמבחינה מהותית אין ביניהם כל הבדל והבחנה – יזכו לשכר שונה. וזאת, מן הסיבה האווילית שהאחד עובד במגזר הציבורי והשני עובד במגזר הפרטי", נטען.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר העובדים המועסקים באמצעות קבלני משנה בענפי השמירה, האבטחה והניקיון הגיע בשנת 2012 לכ-77.5 אלף איש. עם זאת מודגש בעתירה, כי על פי מקורות לא רשמיים - מספר של עובדי הקבלן באותם תחומים גבוה עשרות מונים ועל פי הערכת איגוד לשכת המסחר יש כ-250 אלף עובדי קבלן בישראל.

עוד מצוין בה, כי העובדים המועסקים בענף משתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, הנאבקים על מנת להתקיים. "כך למשל, כרבע מכלל המועסקים בענף הניקיון הינם פנסיונרים אשר מבקשים להמשיך ולהתקיים בכבוד למרות גילם המתקדם", מודגם. "בנוסף, מחקרים שנעשו מעלים כי אחוז לא מבוטל מאותם עובדים בתחומים הנ"ל הינם עולים חדשים, שאין צורך להכביר על קשיי הקליטה בהם הם נתונים עד ימים אלו".

יואב שמחי, יו"ר ההסתדרות הלאומית, מסר כי "החוק החדש יוצר מציאות בה עובדי הקבלן נדרשים לחזר על הפתחים בכדי להשוות את תנאיהם לאלו של עובדי הקבלן שהתברכו בעבודה עבור גופים ציבוריים. על זכויות עובדי הקבלן להיות ברורות, אחידות וללא יצירת אי בהירויות הגורמות אפליה פסולה".

פיני שיף, מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה מסר ל-ynet כי "מאחר שענף האבטחה משרת מעסיקים במגזר הציבורי כמו משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, וגם מעסיקים פרטיים כמו התאחדות המלונות ומרכזי קניות - נוצרה אה-סימטריה באותו ענף בין שני מגזרים – לציבורי יש תנאים משופרים ואילו במגזר הפרטי הרכיבים הללו לא הושתו על המעסיקים. יש להשוות באופן מלא בין המגזר הפרטי לבין הציבורי אחרת יוצרים באותו ענף שני מעמדות לאותם עובדים, עם אותה הכשרה ואותן משימות אבטחה".

הארגון מאגד כ-100 חברות המעסיקות כ-90% מעובדי הענף. בסך הכל קיימות כ-250 בענף האבטחה בארץ. בהתייחסות לתנאי ההעסקה הירודים ככלל בחברות הקבלן ציין שיף כי "ההסכם יצר מציאות חדשה - העלה את השכר והתנאים. נוצרה רצפה שממנה אפשר רק לטפס. העובדים היום מרוויחים משכורת סבירה אבל אני רוצה שגם במגזר הפרטי ירוויחו את אותו הדבר מאותה הסיבה".