נאשם בעבירות מין זוכה עקב דרישה לחשוף מקור - והמתלוננות זועקות: "מה איתנו?"
הוא היה ממונה עליהן, ולפי כתב האישום תקף מינית באופן סדרתי. אבל דרישה לחשוף מקור הובילה לזיכויו של קב"ט עיריית אשדוד אריה איטח. על רקע יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שיצוין מחר מבקשות שלוש המתלוננות לספר על שנים של כאב שנגמרו במפח נפש. בשיחה עם ynet הן מאשימות: "נטשו אותנו". איטח בתגובה: עלילה מרושעת
"היום אני יודעת בוודאות שלא הייתי מתלוננת. לא קיבלתי גב וגיבוי של מערכת המשפט, הרגשתי רק חוסר אמון. מאז הפגיעה החיים שלי הם סבל מתמשך ובבית המשפט קיבלתי הכפשות והשפלות", כך מעידה ל'. היא אחת משלוש המתלוננות על עבירות מין נגד אריה איטח, קב"ט עיריית אשדוד שזוכה בשבוע שעבר מעבירות מין בשלוש עובדות העירייה, לאחר החלטת בית המשפט לחייב את ההגנה לחשוף מודיע משטרתי חסוי. ערב יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שיצוין מחר (ב'), המתלוננות מגוללות את סיפורן בפעם הראשונה בראיון בלעדי ל-ynet ובמכתבים שכתבו.
הנשים מתארות שנים של סבל שהוליד רק עוד מפח נפש, ומעידות על מציאות קשה של מתלוננות על עבירות מין בישראל.
"השורה התחתונה היא שאני מרגישה היום זוועה, לא האמנתי בחלומותיי השחורים ביותר שככה ייגמר המשפט", מעידה ק', עובדת עיריית אשדוד זה 23 שנים.
הקב"ט איטח הואשם בשורת עבירות של הטרדה מינית ומעשים מגונים כלפי שלוש הנשים שעבדו תחת ניהולו בעיריית אשדוד. התיק התנהל בבית משפט השלום בעיר. לאחר שהמתלוננות העידו, החליטה השופטת גילת שלו להיעתר לבקשת פרקליטיו של איטח ולהורות על חשיפת שמו של המקור. במשטרה ובפרקליטות התנגדו בתוקף ואמרו כי הצעד יביא לפגיעה במתלוננות.
בשבוע שעבר החליטה הפרקליטות כי בשל היעדר האפשרות להמשיך בהליך הנוכחי בנסיבות שנוצרו, יבוטל כתב האישום ויוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה לחשוף מקור. אף שהתביעה סבורה עדיין ש"מדובר בתלונות אמת, ויש סיכוי סביר להרשעה" - בית המשפט זיכה את איטח לנוכח ביטול האישום.
"מתחשבים בנאשם יותר מאשר בקורבן"
ק' חשה שנעשה לה ולשתי המתלוננות הנוספות בתיק "עוול באופן אישי", בשל החלטת בית המשפט. "עם כל הכבוד, ההחלטה הזאת בעצם שמה מעל חיפוש הצדק והאמת, מעל לבחינת השאלה אם הייתה או לא הייתה הטרדה ומעשים מגונים, את השאלה מי המודיע המשטרתי שהעביר למשטרה את המידע שהביא לפתיחת החקירה. ההחלטה הזאת מחזירה את הטיפול בנושא הטרדות מיניות במקום העבודה שנים אחורה.
"עוברים עליי ועל משפחתי ימים קשים ואני תוהה איזה מסר אני אמורה להעביר לבתי הבכורה ולנשים נוספות בכל מה שקשור לעמידה על האמת ועל זכותן להרגיש מוגנות במקום עבודתן", מוסיפה ק'. לדבריה, היא "עומדת באופן מלא מאחורי עדותי במשטרה ובבית המשפט ומייחלת לכך שהערעור יאפשר את השלמת המשפט והוצאת הצדק לאור".
במשך כמעט חמש שנים, מתארת מ', מתלוננת נוספת נגד איטח, "החיים שלי בהמתנה. השתניתי מהקצה אל הקצה ואני כבר לא אותו בנאדם. מתח וחרדה מלווים אותי לכל מקום, גם כשאני צריכה לראות אותו בעבודה. הכי גרוע שאחרי הכול הצדק לא יצא לאור".
"התהליך ארוך, מייגע ומלווה בייסורים", היא מספרת, "נאלצתי להתמודד במשך השנים האלו עם ההשפעות הקשות של הפגיעה, ותגובות הסביבה המאשימות". החלטת בית המשפט גורמת לה "שבר גדול. הכוח הרב של הנאשם הוא שגרם לפגיעה המתמשכת והוא שטרף את הקלפים בשנית בבית המשפט".
בסופו של דבר היא מאשימה ש"כיוון שהצדק עדיין לא נעשה, נוצרת תחושה שבית המשפט מתחשב יותר בנאשם מאשר בקורבן וחבל, זה מסר חד וברור עבור נשים אחרות שמתלבטות אם להתלונן". על אף כל זאת היא נחושה: "אני עומדת מאחורי כל הדברים שלי. למרות הקושי הרגשי, ולמרות שחיי הפכו סיוט מאז, אם יבקשו ממני להעיד שוב, אני אעשה כל מה שאני יכולה לשנות את הגזירה".
תחושת ההשפלה
ל', שדבריה הובאו בתחילת הכתבה ולפיהם היום לא הייתה מתלוננת, מספרת ש"גם כשאני אומרת את המילים הכואבות הללו אני לא מאמינה שלמעשה אני אומרת אותן על עצמי. כל החיים שלי הייתי אדם חזק, משענת לאחרים, אימא מסורה ואדם של עשייה. אני רוצה לשתף את הציבור במה שעבר עליי בזמן המשפט ועכשיו לאחר החלטת הפרקליטות לחזור בה מהתביעה", היא מסבירה את רצונה להוציא לאור את הדברים.
"לומר שאני לא ישנה, אוכלת או מחייכת - זה ברור! לילות ארוכים של שחזור אירועים עד הפרט הקטן ביותר, התייסרות על מלחמה שדרך עיניי נראתה כנצח על דוכן העדים ובסופה הופסקה על 'פסילה טכנית'. הציבור חושב שמדובר בזיכוי מחמת הדין, אך למעשה מדובר בזיכוי עקב הימנעות מחשיפת מקור משטרתי", היא מבקשת לומר, ומדגישה את האכזבה מכך שלא ניתנה לאיטח ההזדמנות לעלות על דוכן העדים כפי שעשו היא והמתלוננות האחרות. "אולי אז האמת הייתה מתגלה".
ל' חשה ש"מערכת המשפט נטשה אותי כשהחליטה לתת לאדון איטח ליהנות מהספק ולפסול שנים של מתן עדויות משפילות שגרמו לי לחוות רגעים נוראים שוב ושוב. יש בי תחושת החמצה אדירה, תחושה שקולי נעלם כמו בסיוט שאתה צועק ולא נשמע. כל המילים, הניסיונות להמחיש, להעביר את תחושת ההשפלה, נראים כעת כניסיונות שווא, כשמניפולציה ניצחה ולא האמת".
בימים האלה, כשל' מגיעה לעבודה, "אני בתחושה שבוחנים אותי, שאני צריכה להסביר את עצמי לכל קולגה, לשכנע אותו או אותה באמת ובמה שקרה. אני מרגישה שמקורבן הפכתי בעיני אחרים לפוגע - תחושה נוראה שלא מגיעה לי. לא ביקשתי את הגורל הזה, הוא נכפה עליי". למרות זאת היא מוסיפה: "אני עומדת מאחורי דבריי, מאחורי האמת שלי, ומוכנה לעמוד גם על הדוכן ככל שאצטרך. לספר שוב ושוב את כל מה שהיה כי זה חרוט אצלי בלב ואני ישנה וקמה עם זה. זה חלק ממני".
היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, עורכת הדין ליאת קליין, אמרה היום כי קולן של המתלוננות לא נשמע בגלל אותה החלטה "פרוצדורלית". לדבריה, "לא לחינם קבע המחוקק בחוק זכויות נפגעי עבירה ובמסגרת ההגנה מפני פרסום כפוי של פרטי נפגעות, הגנה רחבה על הנפגעות, מכיוון שגם אם אינן צד פורמלי להליך, הן בוודאי צד לסיפור, הן הקורבנות של הפרשה והן אלה שבסופו של דבר משלמות את המחיר".
באיגוד הוסיפו כי "לא ייתכן שבסופו של דבר בהחלטות מהותיות כמו זיכוי או הרשעה לא ייבחן האינטרס שבהגנה על הנפגעות, כמו גם האינטרס הציבורי בעידוד נפגעות ונפגעים להתלונן על עבירות נגדם, כחלק מהמאבק הרחב יותר בתופעת האלימות המינית. החשיבות בהגנה על הנפגעות, על פרטיותן ועל האינטרסים שלהן הוא לא רק ביחס לנפגעות בתיק הזה אלא גם ביחס למתלוננות פוטנציאליות ולמסר הציבורי שמועבר להן היום מהחלטת בית המשפט".
מירי מדעי, רכזת ליווי בהליך הפלילי במרכז סיוע "תאיר", שליוותה את הנפגעות, אומרת כי "חשוב לזכור שהטרדות מיניות במקום העבודה הן לא רק התופעה הרווחת ביותר מבין ביטויי האלימות המינית, אלא גם המושתקת ביותר וסובלת מתת-דיווח נרחב". היא ביקשה להזכיר את קווי הסיוע - לנשים 1202 לגברים 1203.
איטח: בית המשפט קבע - זכאי
סנגורו של אריה איטח, עו"ד מנחם רובינשטיין, מסר בתגובה: "בית המשפט בשלב זה לא הסיר את צו איסור הפרסום מעל תוכן עדויות המתלוננות, לרבות שמותיהן, ולכן כאשר יחלפו 45 יום שניתנו לצורך הגשת ערעור ואם ולא יוגש ערעור, אעתור בדרישה לפתוח את כל תוכן פרוטוקול הדיונים - כולל עדויות המתלוננות ובני זוגן
- על מנת שעם ישראל יקרא ויתרשם בדיוק כפי שאני והלקוח שלי התרשמנו, דהיינו שלא היה ממש בעדויותיהן".
עו"ד רובינשטיין הדגיש עוד כי "הפרשה הזאת מורכבת הרבה יותר מכפי שהמתלוננות מבקשות להציגה. מניהול התיק עולה כי מישהו ארגן את המתלוננות והעביר מידע כוזב ליאח"ה דרום במטרה שזו תנהל חקירה נגד מר איטח. המניעים לא היו לשמם. כל המידע יתגלה ברגע שיוסר צו איסור הפרסום ועם ישראל ישפוט אם המתלוננות דיברו אמת או לאו". לדבריו, "ההחלטה של בית המשפט לא נעשתה בתחילת המשפט, אלא לאחר שזה קיים דיונים במשך כארבע שנים והסתיימה בו פרשת התביעה. למרבית הצער אני לא יכול להתייחס להחלטת בית המשפט לחייב את התביעה לחשוף את המקור בשל צו איסור פרסום שמאחוריו מסתתרות המתלוננות".
איטח עצמו מסר בתגובה: "בית המשפט וכבוד השופטת גילת שלו פסק ואמר דברו: 'זכאי מאין אשמה'. אין לי מה להוסיף על זה וכל מילה היא מיותרת. אני לא מתכוון להתקוטט עם מה שאומרות הנשים, אני מאמין שיש בית משפט בישראל. בבוא העת ובזמן המתאים נתמודד עם העלילה המרושעת הזו".
מהנהלת בתי המשפט נמסר: "הזיכוי שניתן בתיק ניתן על רקע החלטת הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום. ההחלטה להסיר את החיסיון לא הייתה החלטה טכנית, אלא החלטה מהותית ומנומקת, שנגעה לזכותו הבסיסית של נאשם למשפט הוגן, ושלאור רגישות העניינים שפורטו בה, לא ניתן לפרסם את נימוקיה. נימוקים אלו יעמדו למבחן ערכאת הערעור".
לפנייה לכתב/ת 
